בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
הגשת בקשה לתעודת יצואן
פתיחת פנייה חדשה לנספח

האוניברסיטה של החיים- לימודים לא תואמים

פורסם ע"י , נספחת כלכלית- פריז, OECD , בתאריך 4 באוגוסט 2015

פעמים רבות, כאשר אנשים מספרים על סוג העבודה שלהם, עולה שאלה נוספת: "אז מה למדת בשביל לעסוק בזה?" לעתים קרובות, התשובה אינה רלוונטית, כיוון שסוג העבודה אינו קשור לתואר אליו למדתם. ה-OECD עוסק רבות בנושא פרודוקטיביות העובדים ואחת מהסיבות לפרודוקטיביות נמוכה היא כישורים לא תואמים, כלומר, עובד שנמצא בעבודה שלא תואמת את כישוריו. הפעם ה-OECD לוקח צעד קדימה והולך אחורה- מסלול הלימודים והאם התואר תואם לעבודה עצמה.

בבדיקה, שנערכה על-ידי סקר הערכת כישורים אצל בוגרים (PIAAC) ב-22 מדינות, התוצאות ברורות: 39% מהעובדים באזור ה-OECD עובדים בתחום, השונה מתחום לימודיהם. בכלכלה דינאמית, אי התאמה הינה דבר טבעי, בוודאי כאשר לעיתים קרובות, הכלכלה משתנה ותחומי לימוד, שהיו להם ביקוש בשוק העבודה, הופכים להיות רוויים או פחות נחוצים. השאלה שיש לשאול- "מהו קו הגבול ללימודים לא תואמים?"

39% מהעובדים באזור ה-OECD עובדים בתחום השונה מתחום לימודיהם

39% מהעובדים באזור ה-OECD עובדים בתחום השונה מתחום לימודיהם

 

האוניברסיטה של החיים

המחקר מוצא, שככל שתחום הלימוד הינו רחב יותר, כך הסיכוי לעבוד בתחום תעסוקה שונה, גבוה יותר. שני שליש מאלו, שלמדו בתחום "מדעים, מתמטיקה ומחשוב", לא עוסקים במקצוע. באופן לא מפתיע, תחום הלימודים, בו קיים שיעור אי ההתאמה הגבוה ביותר הינו מדעי הרוח (כולל בלשנות ואמנות)- מעל 70% אי התאמה. המצב במדינות האנגלו-סקסיות, כמו אנגליה ואוסטרליה, קיצוני יותר ולמעלה מ- 85% מאלו, שלמדו מדעי הרוח, אינם עובדים בנושא הקשור ללימודים אלו.

חשוב לציין, שלעתים קרובות, הבחירה בתחום הלימוד, בו הביקושים נמוכים, הינה בחירה מודעת, כיוון שלעתים תואר במתמטיקה, למרות שאינו מבטיח עבודה בתחום הספציפי, יכול לאפשר כישורים, שיתאימו לקריירה בתחום אחר.  מצד שני, פחות מ-30% מבעלי תואר בתחום "בריאות ורווחה" ופחות מ-25% מהבוגרים בתחום "מדעי החברה, עסקים ומשפט" אינם עובדים בתחום הלימוד.

היצע וביקוש

האם אוניברסיטה צריכה להיות פונקציונאלית ולהכשיר בוגרים בעלי כישורים ספציפיים או לאפשר ידע רחב יותר, פחות קונקרטי? בתחומים מסוימים נראה, שתחום הלימוד לא מספק את הכישורים המספיקים לתחום העבודה, כמו בתחום "חקלאות ווטרינריה", בו 75% מהעובדים מוצאים קריירה בתחום אחר. אפשר להסיק, כמובן, שההיצע עולה על הביקוש, אך כאשר מסתכלים לעומק מגלים, ש-30% מהעובדים בתחום החקלאות והווטרינריה מגיעים מתחומים אחרים לחלוטין. בתחומים המדעים המדויקים המצב הפוך ונראה, שתואר בתחום זה מאפשר את הכישורים המתאימים, כיוון שרק 18% מהעובדים בתחום הגיעו מתחום אחר.

אי-התאמה בין תחום לסוג העבודה

אי-התאמה בין תחום לסוג העבודה

 

עבודה לרוויה

מדוע עובדים מחפשים קריירה בתחום שונה ממה שהם למדו? ההשערות מתמקדות בשתי סיבות עיקריות:

  1. השוק רווי ולכן כדי למצוא עבודה הבוגרים נאלצים לתור אחר מקצוע אחר
  2. למרות שהשוק בתחום הספציפי לא רווי וניתן למצוא עבודה בתחום, העובד מעדיף למצוא עבודה בתחום אחר בשל כך, שעם הרכב הכישורים שלו הוא יקבל משכורות גבוהה יותר בתחום אחר

לפי תוצאות המחקר, נראה שהתחומים הרוויים ביותר במדינות ה-OECD הם מקצועות החינוך ומדעי הרוח, כאשר ברוב המדינות יש מעל 50% רוויה בתחום זה. מצד שני, יש תחומים, בהם הכישורים הנלמדים לא יוצרים אי-התאמה גם אם העובד מוצא עבודה בתחום אחר. בדנמרק למשל, תחום הלימודים "בריאות ורווחה" מאפשר כישורים ברמה גבוהה יותר לעבודות שונות יותר מאשר "עסקים ומשפט".

צבע הכסף

מחקרים מראים ,שעובדים בעלי כישורים לא תואמים מרוויחים פחות, מרוצים פחות מעבודתם ובעלי סיכוי גבוה יותר לחפש עבודה בזמן שהם עובדים. אמנם, המחקרים בתחום אי-התאמה בתחום הלימודים עדיין ראשוניים, אך נראה שגם פה, כמו בכישורים לא תואמים, המשכורת נמוכה יותר ככל שתחום הלימוד רחוק יותר מתחום העבודה. הממוצע עומד על 20% פחות בשכר לעובד בעל תואר, שלא תואם את תחום העבודה, לעומת קולגה, שלמד את התחום, אך הנתונים הרבה יותר החלטיים לעובד שהוא אובר-קווליפלד, כלומר: עובדים בעלי תארים מתקדמים יותר מאשר תחום עבודתם.

סיכום: כמו בנושא הכישורים הלא תואמים, גם בתחום אי התאמה בלימודים קיימת פגיעה בפרודוקטיביות העובד ואף בשכר שלו. רוב מדינות העולם מעודדות לימודים גבוהים ורכישת תארים, אך לא מכוונות באופן אקטיבי לתחומי הלימוד, בהם יש דרישות גבוהות יותר ועולה השאלה האם המדינה צריכה בכלל להתערב בנושא זה? המדינה בהחלט יכולה לאפשר לסטודנטים הכוונה מקצועית טובה יותר לאחר התואר, אך זאת, גם לפני בחירת תחום הלימוד וגם ליידע אותם לגבי אפשרויות העבודה.

ריטה גולשטיין-גלפרין נספחת כלכלית- פריז, OECD

12 Responses to “האוניברסיטה של החיים- לימודים לא תואמים”

  1. דב ש. הגיב:

    כדי ליצור התאמה בין מקצועות/כוונים נלמדים ובין מקצוע ממשי שבו יעסקו בוגרי אקדמיה יש לפעול לקירוב בין התעשיה/מעסיקים בשי כוונים :
    1.להקים ליד אקדמיה – גופים , בהם נציגי תעשיה ,ממשלה,וכו׳ (איכן שחסרים בעלי מקצוע ) אשר יבנו תוכנית לקליטת סטודנטים ממדעי הרוח ופקולטות אחרות במקומות תעסוקה .
    מטרת הגופים להציף בין סטודנטים מידע ונסיון לעיסוקים שונים .
    2.להקים פרויקטים להעסקת סטודנטים החל משנה ב׳ התעשיה ,מסחר,פיננסים וכו׳ בקיץ ובמשך השנה.

  2. רענן הס הגיב:

    אני חושב על בסיס מחקרים וניסיון בייעוץ בתחום הקריירה שהחלטות על מסלול קריירה הן מורכבות ולכן בד"כ מוטות. אנשים אינם מקבלים החלטות מושכלות בתחום מאחר שמצד אחד אינם מודעים לעצמם ומצד שני הם מושפעים משיקולים של יוקרה, שכר וכדומה.
    אתר צקמי מאפשר קבלת שירות של ייעוץ תעסוקתי אוןליין וקבלת החלטת קריירה מושכלת.
    העולם/החיים בנויים באופן כזה שיש מקום לכל מקצוע אם בעל המקצוע הוא ברמה גבוהה.

    • ריטה גולשטיין-גלפרין הגיב:

      רענן שלום, הייחוד של המחקר שביצע ה-OECD נעוץ בהפרדה בין אי-התאמה בין מקצוע אקדמי לעבודה לבין אי-התאמה בין כישורים לעבודה. המחקר מוצא שזה לא בהכרח חופף וגם אם עובד מוצא עצמו בתפקיד שונה מתחום לימודיו, לא בהכרח תיווצר אי-התאמה בין הכישורים לתפקיד.
      ברור שבחירת מסלול לימודים הוא נושא מורכב עם מדדים שונים ומורכבים ולכן ה-OECD מנסה להבין האם ישנם כלי מדיניות שאפשר להפעיל וכמובן ייעוץ תעסוקתי הוא אחד מהם

  3. רענן הס הגיב:

    ריטה שלום. תודה רבה לך על התשובה וההתייחסות הרצינית. אני פסיכולוג תעסוקתי ארגוני שעוסק רבות בייעוץ קריירה. כמו כן אני מעורב בתהליכים של מיון והכשרת צעירים להוראה במסגרת חותם. ויש לי אתר שנקרא checkme. לאתר זה גירסה באנגלית ויש עניין מארה"ב, הודו וסין. אין לי קשרים באירופה. האתר הזה מספק שירותי ייעוץ תעסוקתי אוןליין כדי להתמודד עם בעיית הנשירה מהשכלה ו/או השכלה לא מתאימה. אשמח לשמוע את דעתך המלומדת.
    http://www.checkme.co.il

  4. רענן הס הגיב:

    תודה רבה רבה, אעשה זאת. הסקירה שלך מאלפת – מבחינתי יש לה משמעות רבה. האם אוכל להיעזר במידע המעמיק שיש לך? האם את מכירה גופים אירופאיים שיכולים לגלות עניין?

  5. רענן הס הגיב:

    ריטה סליחה אבל יש לי שאלה נוספת
    איזה נספח מסחרי לדעתך הכי רלוונטי לנושא, מבחינת עניין, מיקום וכדומה. רענן

    • ריטה גולשטיין-גלפרין הגיב:

      לצערי קטונתי מלייעץ היכן הם שווקי היעד הרלוונטיים ביותר. היות והפלטפורמה שלכם קיימת בעברית ובאנגלית בלבד, עצתי תהיה להתמקד תחילה במדינות דוברות אנגלית ו/או ארגונים בינ"ל.

  6. רענן הס הגיב:

    תודה על העצה שלך. כך אעשה. שמתי לינק למאמר שלך בדף הפייסבוק שלי – יש מהבוקר עשרות לייקים

  7. רענן הס הגיב:

    ריטה שלום רב. שנה טובה וחתימה טובה
    עשיתי כעצתך. נרשמתי למערכת של מינהל סחר חוץ. הפניתי את הבקשה לאנגליה ולא קבלתי כל תגובה. אולי בגלל החגים. האם אני יכול ליצור קשר ישיר עם הנספח הכלכלי בלונדון? בתודה רענן

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספחת כלכלית- פריז, OECD, ריטה גולשטיין-גלפרין