על פי דו”ח השנתי (2016) של הנציבות האירופית על חסמי סחר והשקעות, בשנת 2016 חלה עליה של כ- 10% במספר חסמי הסחר בהם נתקלו היצואנים האירופים. 36 חסמי סחר חדשים דווחו במהלך השנה, בעלות פוטנציאלית של כ-27 מיליארד יורו, ובסה”כ נתקלו היצואנים ב- 372 חסמי סחר במעל 50 יעדים סביב העולם. הדו”ח כולל פירוט של כל החסמים כפי שתועדו במערכת ה- Market Access Database.
הנציבות מדווחת כי בשנת 2016 הצליחה להסיר 20 חסמי סחר, מתוכם שניים בסחר עם ישראל. לאחר הסרת שני חסמי הסחר נותרו, על פי הנציבות, שלושה חסמי סחר במסחר עם ישראל, אחד מהם בתחום הציוד הרפואי. המדינות המובילות בחסמי סחר הינן רוסיה, ברזיל, סין והודו, כפי שניתן לראות בתרשים המצורף:
הדו”ח מבחין בין שלושה סוגים של חסמי סחר: חסמים המופעלים בגבול, כגון מכסות, מכסים ורישיונות יבוא; חסמים המופעלים לאחר מעבר הגבול, כגון מגבלות הקשורות לשירותים, השקעות וקניין רוחני; קבוצת החסמים השלישית הינה סובסידיות. כפי שניתן לראות בתרשים, חסמי גבול וחסמים לאחר הגבול מהווים את שתי הקבוצות העיקריות של חסמי סחר בהם נתקלים יצואנים אירופיים:
כאמור, בשנת 2016 דווחו 36 חסמי סחר חדשים, ב-21 מדינות. מדובר בעליה עקבית בחסמי הסחר, בשנת 2015 דווחו 39 חסמי סחר חדשים. ברוסיה ובהודו דווח המספר הגבוה ביותר של חסמי סחר חדשים בשנת 2016, פירוט כל המדינות בהן נוצרו חסמים חדשים להלן:
תחומי היין והחקלאות הינם הסקטורים בהם נוצר המספר הגבוה ביותר של חסמי סחר בשנת 2016, אולם אלו ג השווקים בהם הוסר המספר הגדול ביותר של חסמים בשנת 2016. להלן נתוני השווקים בהם נוצרו חסמים חדשים ולאחריהם השווקים בהם הוסרו חסמים בשנת 2016:
על פי הדו”ח, בשנת 2016 הצליח האיחוד האירופי, בשיתוף פעולה עם המדינות השונות, להסיר 20 חסמי סחר. ישראל נכללת בין המדינות בהן הוסרו חסמי סחר, לאחר שהוסרו בה שני חסמי סחר בתחום הפארמה (רוקחות) וביצוא בקר חי. ישראל מתוארת בדו”ח כמי שתומכת בהקלת הסחר וכמי שאינה עושה שימוש נרחב בחסמי סחר ביחס ליצואנים אירופיים. בכך, קובע הדו”ח, תרמה ישראל למערכת יחסי סחר חזקה עם האיחוד האירופי. להלן פירוט המדינות בהן הוסרו חסמים בשנת 2016:
נכתב על ידי טל רוטשטיין, עובדת הנספחות הכלכלית בבריסל.
