גידולים מהונדסים גנטית – התפתחויות בא"א

 

photo: Flickr/Mindy Cooper
photo: Flickr/Mindy Cooper

המו"מ המתמשך בארבע השנים האחרונות בנושא גידולי ה-GMOs באיחוד האירופי (להלן: א"א), אורגניזמים מהונדסים גנטית, הגיע בתחילת השבוע לסיומו ע"י פשרה, אשר הושגה בין הפרלמנט האירופי למועצה, על פיה הדירקטיבה בנושא תאפשר למדינות החברות לאסור גידולים מסוג זה בשטחן. מצד שני, הנציבות תאשר גידולים, אשר עד עתה נאסרו באופן גורף לגידול בא"א.

לאחר מו"מ מתמשך, הושגה הסכמה לגבי הסמכות הלאומית של המדינות החברות להגביל או לאסור את הגידול של אורגניזמים מהונדסים גנטית ספציפיים בשטחן, בהתבסס על טיעונים סביבתיים, חקלאיים, או סוציו-אקונומיים, גם אם ברמת הא"א, אושרו לגידול ברחבי הא"א בהתבסס על הערכת סיכונים (Risk Assessment).

עד לאחרונה, הטלת איסור מסוג זה הייתה אפשרית רק אם ניתן היה להוכיח, כי קיים סיכון מוכח לסיכונים בריאותיים או סביבתיים.

לפי הכללים החדשים, הנציבות תבחן את הכללים על הערכת הסיכונים, שנקבעו על ידי הסוכנות האירופית לבטיחות המזון (EFSA), בתוך שנתיים, כך שאישורים לגידול GMOs יינתנו על בסיס הערכות מדעיות.

חשוב לציין, כי הדירקטיבה מציינת בבירור, כי בנושאים הקשורים להכנסת מוצרים מהונדסים גנטית או ייבואם לשוק האירופי, יישארו בפיקוח ובאחריות הא"א, על מנת לשמר על השוק הפנימי ועקרונותיו.

למרות שבשלב זה לא תהיה השפעה ואין שינוי בנוגע לייבוא של מוצרים המכילים GMOs, ישנם כמה אלמנטים מעניינים בהחלטה לאשר את הדירקטיבה, שיש לתת עליהם את הדעת.

לכאורה, מדיניות זו תאפשר לנציבות לאשר גידולי GMOs נוספים בא"א (כיום סוג אחד בלבד מאושר לגידול ברחבי הא"א), מהלך שיכול לפתוח את השוק למדינות שלישיות לייצא לא"א זרעים מסוג זה. מצד שני,  למרות שאישור הגידולים ברמת הא"א יתבסס על הערכות מדעיות פרטניות, מתן האפשרות למדינות החברות לאסור גידולי GMO בשטחן, תחת קריטריונים מגוונים אשר אינם מבוססים על מדע, מהווה דוגמא נוספת למדיניות "עיקרון הזהירות המונעת" (Precautionary Principle), אחת מנקודות החיכוך המרכזיות במו"מ על הסכם ה-TTIP. המשך החלתו בעוד תחומים וחקיקות ומתן הבחירה ל-28 הממשלות, לא יקלו על יישוב הנושא.

נושא ה-GMO כשלעצמו הינו אחד מהנושאים הבוערים במו"מ על הסכם ה- TTIP ובעוד, שהדירקטיבה הנ"ל איננה מכוונת לייבוא מוצרים אלא רק לגידולם בשטחי הא"א, ישנה הצהרה בכך שהא"א משאיר את ההחלטה בנושא למדינות החברות ומאפשר להן להטיל איסור גורף, צעד אשר יכול להשליך גם על חקיקה עתידית בנושא ה-GMOs השנוי במחלוקת.

כמו כן, על אף שאין מדובר כרגע בהגבלות ייבוא, חשוב לציין, כי ארה"ב הינה אחת מיצואניות הזרעים הגדולה בעולם והא"א הינו אחד משותפות הסחר המרכזיות שלה בסקטור זה (ייצוא זרעים בשווי של 368 מיליון דולר מארה"ב לא"א ב-2012). ארה"ב משווקת זרעים רבים המהונדסים גנטית ותעשייה זו בארה"ב מכריזה, כי חלק גדול מהכנסותיה מוקדש לפיתוח ולהנדסה גנטית, המהווה פלח רחב בייצוא.

בעוד שחברות אמריקאיות אינן מייצאות זרעים מהונדסים למדינות הא"א המתנגדות לכך, אך כאמור עד כה הטלת איסור כולל היה אפשרי רק אם הוכח כי יש סיכון, דירקטיבה זו תאפשר למדינות נוספות לאסור את זריעתם, מה שעלול לפגוע בסחר. חברות וארגונים רבים בארה"ב מתחום זה פרסמו את עמדתם בנוגע ל-TTIP וקראו לפתיחה וליברליזציה של השוק בא"א ולהסרת החסמים.

מצד שני, חשוב לציין, כי מדובר בשוק שעומד להיפתח עם אישור הנציבות של גידולים נוספים ולחברות האמריקאיות Dupont & Monsanto, Dow Chemical, אשר מייצאות זרעים מהונדסים גנטית ברחבי העולם בערך של מיליארדים, תוכל להיות דריסה בשוק. גם החברות הישראליות יוכלו להרוויח ממהלך זה במידה והחקיקה הישראלית תשונה בהתאמה.

צור קשר עם:

גל מור

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל