בחינת נתוני הסחר הישראלי לפי עקרונות הערך המוסף

מדידת הסחר בגישת שרשרת הערך הגלובלית מבקשת לפרק את המוצר הסופי לחלקים של ערך, שהוסף לו במדינות השונות, השייכות לשרשרת הייצור ומכירה בכך, שיצוא של מדינה נשען במידה גוברת על מרכיבי תשומות הביניים המיובאות. מאגר המידע למדידת סחר בערך מוסף של ה-WTO וה-OECD בשם Tiva) Trade in Value Added) נמצא בשלביו הראשונים. בשלב זה הוא כולל נתונים לגבי 57 מדינות, תוך פילוח ל-18 סקטורים, כאשר הנתונים המעודכנים ביותר הם של שנת 2009.

WTOOECD flag

ניתוח הנתונים הזמינים במאגר המידע העלה את התוצאות הבאות בנוגע לסחר החוץ הישראלי:

  • התלות הישראלית בערך מוסף זר אינה חריגה בהשוואה למדינות ה-OECD. בשנת 2009, הערך המוסף הזר ביצוא הישראלי היווה 31%, מעט גבוה מממוצע מדינות ה-OECD, שעמד על 29%.
  • נמצאה תלות נמוכה יחסית למדינות ה-OECD בערך מוסף זר ליצוא הישראלי בסקטורים ציוד חשמלי ואופטי וכלי תחבורה.
  • נמצאה תלות גבוהה יחסית למדינות ה-OECD בערך מוסף זר ליצוא הישראלי בסקטורים של אספקת חשמל, גז ומים; תחבורה, אחסנה, דואר ותקשורת ובמיוחד בסקטור הייצור לנמ"א ומחזור.
  • אירופה אחראית ל-52% מהערך המוסף הזר ביצוא הישראלי, צפון אמריקה ל-19% ודרום מזרח אסיה ל-18%.
  • המדינות, שמספקות את הערך המוסף הזר המשמעותי ביותר ליצוא הישראלי, הן: ארה"ב, גרמניה, שווייץ, בריטניה, סין, איטליה, יפן וצרפת (מהוות כ-58% מהערך המוסף הזר ביצוא הישראלי). מעבר לכך, אותרו מדינות בעלות תרומה ייחודית לערך המוסף הזר, המגיע מסקטורים ספציפיים בחו"ל.
  • כ-75% מהערך המוסף הזר ביצוא הישראלי מקורו בסקטורים מסחר סיטונאי וקמעוני, מלונות ומסעדות (3.8%), שירותים עסקיים (3.8%), כימיקלים ומוצרים מינרלים אל מתכתיים  (3.4%), תחבורה ואחסנה, כרייה וחציבה (3.3%), דואר ותקשורת (3.0%), תיווך פיננסי (2.9%) וייצור לנמ"א ומחזור (2.6%).
  • ככלל, החלק של יבוא מוצרי ביניים, שמשמשים ליצוא בישראל (44%) דומה לממוצע מדינות ה-OECD, שעומד על 47%.
  • החלק של היבוא שמשמש ליצוא הישראלי נמוך באופן יחסי (למדינות ה-OECD) בסקטורים חקלאות, ציד, ייעור ודיג; מוצרי מזון, משקאות וטבק; מתכות בסיסיות ומוצריהן; ציוד חשמלי ואופטי; כלי תחבורה; אספקת חשמל, גז ומים; שירותים אחרים ובמיוחד בסקטור המכונות וציוד לנמ"א.
  • חלק היבוא, המשמש ליצוא הישראלי, גבוה באופן יחסי למדינות ה-OECD בסקטורים כרייה והחציבה (שכולל אבני חן גולמיות) ובמיוחד בסקטורים ייצור לנמ"א ומחזור ושירותים עסקיים.
  • תוצאות הניתוח של הערך המוסף לפי החלוקה למקורותיו (הסקטורים השונים) מצביעות על חשיבות היבוא של מוצרי ביניים מסקטורים שונים. צעדי מגן אפשריים, שיופעלו על יבוא זה, יוכלו להביא להטבה ביצוא של סקטורים אלה או אחרים.

צור קשר עם:

אהוד גונן

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל