בחזרה לבסיס – כיצד כישורים בסיסיים משפיעים על הכלכלה

הכול מתחיל בחינוך וצמיחה כלכלית אינה יכולה להתרחש ללא חינוך ובוודאי לא לאורך זמן. המשבר האחרון מוכיח, שאין דרך קסם ליציאה ממשבר כלכלי והדרך הטובה ביותר להבטיח את העתיד הכללי של חברה מסוימת היא על-ידי הקניית חינוך מתאים וכישורים בסיסיים. כדי לבדוק כישורים בסיסיים, יצר ה-OECD את מבחן פיז"ה, המבחן ההשוואתי המוביל בעולם למדידת כישורים ויכולות של תלמידים בתחומי המדעים, מתמטיקה וקריאה ובתחום נוסף משתנה. יתרונו הגדול של מבחן פיז"ה, מעבר ליוקרתו הבינלאומית, בכך שהוא לא בודק רק את מה שנלמד, אלא גם כישורים רכים, כלומר, יצירתיות וחשיבה ביקורתית של תלמידים.

דוח חדש, המתבסס על מחקר שבדק הישגי תלמידים ב-76 מדינות באמצעות מבחנים בין לאומיים, מתמקד בכישורים הבסיסיים של בני נוער וכיצד אלו משפיע על הכלכלה. מסקנת המחקר הינה חשובה ביותר ומחברת בין חינוך לכלכלה: איכות בתי הספר היא מנבא חזק ביותר לצמיחה כלכלית ובתי הספר הטובים ביותר נמצאים בכלכלות הצומחות ביותר.

דירוג המדינות הכללי. מתוך אתר ה-BBC
דירוג המדינות הכללי. מתוך אתר ה-BBC

 

חשוב לא להסתכל רק על התלמידים המצליחים ביותר אלא דווקא על אלו שבתחתית הטבלה, כיוון שלפי המחקר, אם מדינה תשכיל להשקיע בכלל התלמידים שלה, כדי שכולם יגיעו לרמת הכישורים הבסיסית, קרי, יכולת קריאה והבנה של טקסטים סטנדרטיים, ביצוע פעולות מתמטיות פשוטות והבנה בסיסית של עקרונות מדעיים, האפקט הכלכלי יהיה עצום. גאנה למשל, המדינה שבה אחוזי ההצלחה היו הנמוכים ביותר, תשכיל להוסיף לתמ"ג שלה פי 38 אם כלל התלמידים שלה יגיעו לרמת הכישורים הבסיסית. אפילו מדינות עשירות, שישראל בתוכן, יוכלו להוסיף פי 16 לתמ"ג.

הון אנושי ואי-שוויון

האם כסף קונה כול? לא תמיד והמחקר מוצא, שחינוך ונפט אינם מתערבבים בקלות, כלומר, מדינות הנפט העשירות כמו מדינות המפרץ הפרסי, לא השכילו לפתח מערכת חינוך יעילה, למרות הכסף הרב הזורם במדינה. באופן כללי, ניתן לראות, שדווקא מדינות ללא משאבים מיוחדים, כמו סינגפור והונג-קונג, השקיעו רבות בתחום זה, כנראה דווקא בשל העובדה, שאין להם דברים אחרים להסתמך עליהם, למעט ההון האנושי.

תלמידים בסינגפור: קודם כל הון אנושי
תלמידים בסינגפור: קודם כל הון אנושי

המסקנה הרלוונטית ביותר לעולמנו העכשווי היא, שהשגת כישורים בסיסיים תורמת לסגירת הפערים החברתיים ואי-שוויון בהכנסות. ארה"ב למשל, אחת המדינות בעלות שיעורי האי-שוויון הגבוהים בעולם והכלכלה הגדולה בעולם, לא חסינה מנפילות והמחקר מוצא ש-24% מהתלמידים בגילאי 15 לא הצליחו להגיע לרמת הכישורים הבסיסית ואם ארה"ב תשכיל להשקיע בכלל התלמידים, 27$ טריליון יתווספו לכלכלה.

מחברי הדוח עונים לשאלת התרבות, כיוון שרבים משערים שהתוצאות שמשיגות המדינות האסייתיות נובעות מתרבות, המקדשת מצוינות חינוכית, אך ניתן לראות את השיפור האדיר שביצעו מדינות אחרות, כמו פולין, שהפחיתה בשליש את אחוז התלמידים ללא כישורים בסיסיים. ההפחתה לא נעשתה אך ורק על-ידי מימון אין סופי של מערכת החינוך ואמנם מדינות, שבהן משקיעים פחות מ-50$ לתלמיד, הכישורים הבסיסיים לא מספקים, אך במדינות שמשקיעות יותר מ-50$ לכל תלמיד, הנתונים משתנים ולכן המסקנה היא, שמימון מערכת החינוך הינו דבר חשוב, אך חשוב יותר כיצד משקיעים את הכסף.

המקרה הישראלי

נתחיל מהסוף: לפי נתוני ה-OECD, אם ישראל עד 2030 תשיג רמה אוניברסאלית של כישורים בסיסיים, ההשפעה על התמ"ג תהיה עצומה ומעורכת בתוספת של כ-322%.

השפעה על התמ"ג
השפעה על התמ"ג

מתוך 76 מדינות, ישראל ממוקמת יחסית נמוך, רק במקום ה-39 בציון הכללי עם ציון ממוצע של 468.3. למען ההשוואה, התלמידים של סינגפור, הונג-קונג וקוריאה, הממוקמים בשלושת המקומות הראשונים, הגיעו לציון של כ-550 נקודות.

הציון של כלל המדינות
הציון של כלל המדינות

הנתון היותר חשוב הוא מספר התלמידים, שלא הצליחו להגיע לציון המינימלי, שמקנה יכולת בכישורים בסיסיים והוא עומד על כ-33% מכלל התלמידים. באסטוניה למשל, מספר התלמידים שלא הצליחו להגיע לרמה הבסיסית, עומד על פחות מ-10%.

למרות שתלמידי ישראל עדיין רחוקים מההישגים של שאר המדינות המפותחות, יש לזכור שחל שיפור בשנים האחרונות ומשנת 1995 ציוני פיז"ה נמצאים בעלייה.

ציוני התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים משתפרים בהדרגה
ציוני התלמידים הישראלים במבחנים הבינלאומיים משתפרים בהדרגה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה