ארגון הסחר העולמי ומגפת הקורונה

מגפת הקורונה מטלטלת את עולמנו בשנתיים האחרונות ומשפיעה באופן דרמטי על כל תחומי החיים.

עולם הסחר הבינ"ל הינו עוד אחד מן התחומים שנפגע קשה מן המגפה שאת השפעותיה ניתן לראות, בין השאר, על היקפי הסחר, מגבלות שמטילות ממשלות על יצוא ועל יבוא כחלק מן המאבק בהתפשטות הקורונה מחד והמאמץ להשיג ציוד חיוני כגון חיסונים, תרופות וציוד רפואי.

בשנתיים האחרונות העיניים היו נשואות לעבר ארגון הסחר העולמי (WTO) מתוך ציפייה שכפורום המפגיש  בין נציגי הממשלות של רוב המדינות בעולם, ייצר הבנות והסכמות שיאפשרו פגיעה מינימלית בסחר הבינ"ל, גישה לציוד רפואי חיוני וכן מזון ותרופות עבור מדינות התלויות ביבוא, אבטחת שרשראות אספקה וכדומה.

ואכן בשנה האחרונה עלו לא מעט הצעות והתקיימו דיונים על האופן בו צריך ה-WTO להגיב למגפת הקורונה. הציפייה הייתה שלקראת כנס שרי הסחר MC12  (שאמור היה להיערך בדצמבר 2021) יתגבש מסמך המסכם החלטות והבנות בנושא. אולם, כנס MC12 נדחה לבסוף (עקב הופעת זן האומיקרון) וגם המסמך שעליו עמלו המדינות בניצוחו של שגריר ניו זילנד, דיוויד ווקר, שהתבקש לרכז את הדיונים/מו"מ בנושא – לא הבשיל לכדי נייר סופי מוסכם.

עיקר המחלוקת שמונעת הגעה להחלטה בנושא נובעת מסוגיה הקשורה לשאלת ההשפעה של שמירה על קניין רוחני על ייצור, הפצה וגישה לחיסונים ותרופות. כבר לקראת סוף שנת 2020, הציגו הודו ודרא"פ נייר לפיו הסכם ה- TRIPs (הכולל התייחסויות לשמירה על זכויות קניין רוחני) מהווה מכשול מרכזי לגישה לתרופות וחיסונים, בייחוד עבור מדינות העולם המתפתח.

עמדה זו זכתה לתמיכה גורפת של עשרות מדינות מתפתחות ו-LDCs אשר טוענות כי הן "ננטשו" ע"י העולם המפותח. כל זאת בעוד שבמדינות המערב שיעורי ההתחסנות גבוהים וחלק ניכר מן המדינות כבר הציעו חיסון שלישי לאזרחיהן, הרי שבמדינות עניות שיעור  ההתחסנות הינו נמוך עקב  מחסור בחיסונים ותרופות.

לפיכך, דורשות הודו ודרא"פ, בתמיכת עשרות מדינות נוספות ב-WTO, לקבל פטור זמני (Waiver) מהסכם הקניין הרוחני, על מנת שהן תוכלנה לגשר על המחסור  ולדאוג לעצמן לחיסונים ותרופות ללא מגבלות של הגנה על קניין רוחני. לעומתן, מדינות מפותחות ובעיקר האיחוד האירופי, בריטניה, יפן ושוויץ טוענות כי המחסור בחיסונים אינו קשור למגבלות קניין רוחני.

לדבריהן, דווקא הסכם ה-TRIPs יצר את התמריץ עבור חברות התרופות להשקיע בפיתוח מהיר ואינטנסיבי של חיסונים ותכשירי מרפא ודיאגנוסטיקה. עוד הוסיפו המדינות המפותחות כי החברות שפיתחו את החיסונים/תרופות הגיעו להסכמי שת"פ/רישוי בייצור וזו הדרך באמצעותה הצליחו בשנה האחרונה להגביר את הייצור והאספקה של חיסונים ותרופות ברחבי העולם, גם במדינות אפריקה ומדינות עניות.

נראה כי סוגיה זו עוד צפויה להימשך, אנו בנספחות הכלכלית של ישראל לארגון הסחר העולמי נמשיך לעקוב ולעדכן בנושא.

כתב: יאיר שירן, ציר כלכלי ונציג ישראל לארגון הסחר העולמי בג'נבה.

צור קשר עם:

יאיר שירן

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל