שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסים

India, 25-29 Years, Adult, Adults Only, Asian and Indian Ethnicities

מהו הפער הדיגיטלי ואיך הפך לשוק של 2 מיליארד לקוחות פוטנציאלים?

כל מי שאי פעם איבד את הטלפון או נשאר בלי סוללה לכמה שעות יכול להזדהות עם תחושת החלל שנפערת בלי התקשורת לעולם. האצבעות כבר רגילות לזפזפ בין המסכים השונים, מדיה, מסלולי נסיעה, הומור, חדשות, העברות כספים, בדיקת מיילים, חדשות ומה לא. התלות הזו התגברה בתקופת ה COVID-19 , כאשר העולם כולו נאלץ להסתגר בבית לתקופה לא קצרה.
בבת אחת, החיבור לאמצעים הוירטואלים הפך לעורק הנשימה של החיים של רובינו. הכל עבר לאון ליין, החל מקניית מצרכים, עבודה ולימודים מרחוק, חיבור לאמצעי התקשורת ומידע ועד שירותי רפואה ופיננסים, ואפילו אירועי תרבות וספורט. החיבור לרשת היה האמצעי היחיד שהוציא אותנו מהבדידות בתקופת הבידוד. לא סתם, רבים מכנים אותו ה"גיבור השקט" של תקופת הקורונה.

אבל לא לכולם יכל הגיבור הזה לסייע.

החיים מחוץ לרשת

פער גדול נפער בין המדינות המתפתחות למדינות המפותחות ככל שהעולם מתקדם לדיגיטל. החיבור לרשת, אשר נלקח כמובן מאליו בעולם המתפתח הוא בגדר בלתי מושג במדינות רבות, וגם אם קיים, לעיתים רבות אינו יציב. כלים קריטיים התלויים בחיבור לרשת אינם זמינים לאלו החיים 'מחוץ לרשת' ביניהם : זהות דיגיטלית, כלים פיננסים דיגיטליים, גישה לידע וחינוך מרחוק, עבודה מרחוק או שימוש בשירותי רפואה. הפער הזה נקרא 'הפער הדיגיטלי', והוא נושא שהעסיק רבות את עולם הפיתוח עוד טרם התפרצות נגיף הקורונה. התקופה האחרונה, בה הוטל סגר ברוב מדינות העולם, החריף את הפער ולמעשה נתן תוקף לצורך הקריטי בשוויון הזדמנויות בתחום הדיגיטל.

ללא גישה ללימוד מרחוק,  צעירים וצעירות בעולם המתפתח נשארים מאחור 

על מי משפיע הפער הדיגיטלי?

בעולם 2 מיליארד(1) עובדים הנחשבים עובדי ה'כלכלה הא-פורמאלית', אשר הכנסתם בנויה על תזרים מזומן בלבד. ביניהם העסקים הקטנים והבינוניים, ונותני השירותים למיניהם. כל אלו, אינם יכולים לתת שירות או לקבל תשלום כאשר המרחב הפיסי מוגבל והמרחב הדיגיטלי לא קיים.

העדר זהות דיגיטלית הוא נושא קריטי נוסף שעומד על הפרק בדיון בנושא הפער הדיגיטלי. במקרה של אפריקה לדוגמא, מיליונים ללא זהות דיגיטלית 'בלתי נראים' בעיני הממשלה, חיים ללא גישה לשירותים בנקאיים ורפואיים, שנראים לנו כל כך מובנים מאיליהם.

ולבסוף, גם במקומות בהן יש גישה לרשת, אנשים בעלי אמצעים כלכליים דלים ימנעו משימוש ברשת. לפי מבדק שערך מכון Pew לסטטיסטיקה(2), עלה כי במדינות המתפתחות כ- 42% מהאנשים בממוצע נמנעים משימוש משמעותי ברשת בגלל עלות גבוהה, ו- 11% לא מחזיקים טלפון חכם כלל או חולקים טלפון עם אדם נוסף. נתון זה מראה שתשתית היא אינה הבעיה היחידה, וכי נגישות הכלים הדיגיטליים חשובה לא פחות.

מיליונים ללא זהות דיגיטלית 'בלתי נראים', חיים ללא שירותי חינוך ורפואה דיגיטליים

 מה עושים ? כלכלה דיגיטלית מכלילה !

הבנק העולמי, אשר נושא זה עומד בראש סדר העדיפויות שלו, הציב מספר יעדים בדרך לצמצום הפער הדיגיטלי. מטרת העל  היא ביסוס כלכלות דיגיטליות מכלילות, דהיינו, קידום דיגיטציה במגזר הציבורי והפרטי למען כלל האוכלוסיה ועל ידי כך יצירת שוויון הזדמנויות ושיפור הכלכלה.  יעד זה נשען על מספר עוגנים בינהם יצירת תשתית וכלי גישה נוחים וזולים לשימוש כל שכבות האוכלוסייה, קידום זהות דיגיטלית והנגשת כלים לשימוש בדיגיטל לטרנסאקציות כספיות. מדברים רבות על מחשבה מחודשת על הדרכים בהן אנו לומדים ועובדים, כולל רפורמה של מערכות חינוך ומתן מענה עדכני לצרכי האוכלוסייה.

גם באו"ם מבינים כי ככל שהעולם עובר לדיגיטל, כך הסיכוי של המדינות המתפתחות לצמצם פערים הולך וקטן.נושא הקידום הדיגיטלי עלה לראש סדר העדיפויות והוגדר ע"י מזכיר האו"ם מר אנטוניו אוליבירה Antonio Manuel de Oliveira Guterres  כ"עניין גלובאלי דחוף". בשל כך הוקם פאנל מומחים לנושא הדיגיטל , אשר שם לעצמו מטרה לאפשר גישה לרשת לכל אדם בוגר עד 2030.

בפאנל המכובד יושבים נציגים מהמגזר הציבורי, האזרחי והפרטי, ביניהם ג'ק מה Jank Ma, מייסד עליבאבא ומלינדה גייטס Melinda Ann Gates, מייסדת קרן גיייטס. הפאנל הגיש את הדו"ח הראשון שלו לפני כשבועים. תמציתו היא שיש צורך באיגום משאבים גלובלאלי ליצירת מדיניות ותשתית אופרטיבית לקידום כלכלה דיגיטלית מכלילה ברת קיימא.

איך אנחנו משתלבים ?

תשתית היא עוגן מרכזי וחשוב אבל היא רק ההתחלה. בישראל ידע רב וטכנולוגיות אשר יכולות לסייע בגישור הפער הדיגיטלי במדינות המתפתחות. בתור מדינה אשר הטמיעה פתרונות דיגיטליים בכל תחומי החיים, החל מתשתית זהות דיגיטלית, פתרונות פיננסים דיגיטליים, טכנולוגיות סייבר, אד-טק (Education Tech) רפואה מרוחקת ועוד, ביכולתינו לשנות חיים אנשים ולייצר אימפקט Impact אמיתי בעולם המתפתח. מעבר לכך, מדובר בהזדמנויות עסקיות עם פוטנציאל עצום.

מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסים מזמינה אתכם לצור איתנו קשר להמשך שיחה בנושא ומחשבה כיצד תוכל הטכנולוגיה שלכם לתת מענה לצרכים של השווקים המתפתחים ולסייע לסגור את 'הפער הדיגיטלי'.

נועה פרטוק

מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסים

מנהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה

'חיבור חכם לשווקים בעולם'

(1) נתון של International Labor Organization  https://www.ilo.org/global/about-the-ilo/newsroom/news/WCMS_627189/lang–en/index.htm#:~:text=More%20than%2060%20per%20cent%20of%20the%20world's%20employed%20population,work%20and%20decent%20working%20conditions.

(2) ע"פ נתון של מכון Pew   שבדק 11 מדינות מתפתחות . תקף לנובמבר 2019 https://www.pewresearch.org/internet/2019/11/20/mobile-divides-in-emerging-economies

שתף את הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב print
שיתוף ב email