פוסט מלכותי למאורע מלכותי

בשבוע האחרון בריטניה התקשטה בצבעי הכחול, לבן ואדום – צבעי היוניון-ג’ק, דגל בריטניה, כדי לחגוג מאורע שמעולם לא נחגג בהיסטוריה הבריטית – יובל הפלטינה לשלטון המלכה אליזבת השנייה, אשר מציינת 70 שנים להמלכתה.

ברוח המאורע החגיגי שמציין את שלטון המונרך/ית הארוך ביותר שבריטניה ידעה בהיסטוריה שלה, ואחד הארוכים בהיסטוריה המודרנית, החלטתי לשקף עבורכם גם את השינוי בסחר בין ישראל לבריטניה ב-70 השנים האחרונות.

לפני שנצלול למספרים תנו לי רק לתת לכם טעימה מהאווירה של 1952. כאשר המלכה אליזבת השנייה קיבלה על עצמה את עול המלוכה בריטניה הובלה על-ידי ראש ממשלה שהיה לא פחות אושיה תקשורתית מראש הממשלה הנוכחי שלה. הכוונה שלי היא לווינסטון צ’רצ’יל שעלה לשלטון שנה לפני כן, ב-1951, לתקופת כהונה שנייה כראש ממשלת בריטניה, ותקופת כהונה ראשונה שלו כראש ממשלה בתקופת שלום.

בריטניה של 1952 הייתה שונה משמעותית מבריטניה של היום. הדי המלחמה היו נוכחים בכל מקום בין אם מדובר בבניינים שהופצצו, שיכונים ארעים לשיכון אזרחים שאיבדו את ביתם ותנופת בנייה משמעותית שנועדה לבנות מחדש את התשתיות והכלכלה בבריטניה של אחרי המלחמה.

בריטניה הייתה במחסור משמעותי בידיים עובדות שיסייעו להרים את הכלכלה ולבנות אותה מחדש. באותה תקופה בריטניה פנתה לאוכלוסייה במושבות שלה, שבזמנו היא עדיין שלטה בהן באופן ישיר כאימפריה, והציעה לאוכלוסייה המקומית להגר לאי הבריטי ולסייע לבנייה מחדש של המדינה.

ואכן, בעקבות ההצעה החלו להגר לבריטניה מהגרים רבים מהמושבות בקריביים שהביאו איתם תרבות שונה, מאכלים שיש בהם טעם, וגם גישה שונה לחיים ולתרבות, כך שבתקופה זו בריטניה, והעיר לונדון במיוחד, החלה להתפתח לכרך הקוסמופוליטי שאנו מזהים כיום.

אך אנו לא כאן כדי לסקור שינויים תרבותיים. אנו כאן כדי לסקור שינויים כלכליים.

ולצורך כך שמחתי לקבל את הסיוע של אוהד בלומברג, מנהל מחלקת מחקר כלכלי במינהל סחר חוץ במשרד הכלכלה והתעשייה שסייע לי לקבל נתונים מעניינים אודות הסחר בין ישראל לבריטניה ב-70 השנים האחרונות.

ב-1952, כמו היום, בריטניה הייתה מעצמת סחר עבור ישראל, ושוק היצוא השני בגודלו לאחר ארה”ב. בהקשר של היקפי הסחר, הם היו צנועים משמעותית מאלו של היום.

ב-1952 היצוא הישראלי לבריטניה עמד על 10.4 מיליון דולר, ואילו שיעור היבוא מבריטניה עמד על 14 מיליון דולר, עפ”י נתוני השנתון הסטטיסטי לשנת 1953 של הלמ”ס*.

מדובר כמובן ביצוא סחורות, בהינתן והמושג של יצוא שירותים לא היה קיים בתקופה זה.

בהשוואה להיום, יצוא הסחורות לבריטניה גדל פי 227,884 לסך של 2.379 מיליארד דולר, וסך היבוא גדל פי 144,000 לסך של 1.974 מיליארד דולר. אני לא הזכרתי את השיעור העצום של יצוא שירותים לבריטניה בסך 3.495 מיליארד דולר שמשוער ל-2022 שמחזק את מעמדה של בריטניה כשוק יצוא השירותים הישראלי השני בגודלו בעולם לאחר ארה”ב.

בצד ההפוך, ישראל מעולם לא הייתה מעצמת סחר עבור בריטניה. בריטניה ראתה במדינות אירופה, ארה”ב, קנדה והמושבות שלה באסיה, כמקור מרכזי לסחר.

עם זאת, כאנקדוטה, למרות גודלה הקטן, הסחר עם ישראל כן השפיע על אלמנט אחד בתרבות הבריטית. הסחר עם ישראל הביא לעולם את ה-Jaffa Cakes (עוגות ג’אפה) שהבריטים כל כך אוהבים.

מדובר בביסקוויטים שהבריטים נוהגים לאכול יחד עם התה שיש בהן טעם של תפוז. מכיוון שבמהלך ההיסטוריה חלק ניכר מהיצוא לבריטניה, גם טרם הקמת מדינת ישראל, היה של תפוזים תחת המותג Jaffa, החיבור לעוגות הקטנות נוצר ונשאר עד היום. ואכן, גם ב-2022 אפשר להיכנס ל-Tesco, Marks & Spencer או אפילו להארודס ולקנות את המותג המקומי של Jaffa Cakes.

ב-70 השנים האחרונות יחסי הסחר בין ישראל לבריטניה ידעו משברים רבים. משברי אינפלציה, משבר דלק, מלחמות, נפילות בבורסה, מגפה עולמית אחת וגם משבר סחר עולמי שאנו חווים כעת.

עם זאת, לאור הקשר החזק שנבנה בין הכלכלות והסינרגיה ביניהן בעיקר בהקשרים של סחר בשירותים, אני משוכנע שגם בחגיגות העשור הבא למלכה (יבדל”א) נוכל לחגוג גם את חוזק הקשרים הכלכליים בין שתי המדינות, ואנו צופים שנוכל לחגוג את היובל הבא לשלטון המלכה עם הסכם סחר חדש ומודרני שיחזק עוד יותר את היחסים הכלכליים בין ישראל לבריטניה.

אז נסיים בהרמת כוסית לחיי המלכה. Long live the queen!

Photo by David Jakab @ Pexels

 

צור קשר עם:

עופר פורר

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל