EU Taxonomy והויכוח בשבדיה על מקורות האנרגיה ברות קיימא

מערכת הסיווג האירופאית לפעילויות כלכליות ברות קיימא מבחינה סביבתית, מעוררת גלים אצל חברות האיחוד. המערכת, EU taxonomy , אמורה למלא תפקיד חשוב בהגדרות של מה ירוק ומה פחות ירוק ולמלא תפקיד חשוב בהגדלת השקעות ברות קיימא, כל זאת על מנת ליישם את ה- European green deal.

EU taxonomy  תספק לחברות, משקיעים וקובעי מדיניות הגדרות ברורות של פעילות כלכלית בת-קיימא מבחינה סביבתית. המערכת אמורה ליצור ביטחון למשקיעים, ולהגן על משקיעים פרטיים מפני סכנת תביעות ירוקות. כמו כן לעזור לחברות לעמוד בתקנים של איכות ברת קיימא ולקדם הטיית השקעות למקומות נחוצים למען איכות חיינו העתידיים.

הטיוטה של EU Taxonomy שפורסמה ערב ראש השנה האזרחית 2022 – מגדירה תחנות כוח המונעות בגז טבעי ותחנות כוח גרעיניות כספקיות אנרגיה ברת קיימא, בתנאים מסויימים. שבדיה, כמו מדינות אחרות, חצויה בנושא.

שר האנרגיה השבדי, מר חאשאייאר פארמנבר, אינו רואה כל צורך לשנות את ההחלטות של ממשלת שבדיה בנושא אנרגיות ברות קיימא. בעוד גרמניה ששואפת לקיים את החלטת מרקל לסגור את כל תחנות הכוח הגרעיניות עוד כשנה, מתנגדת לשינוי וממשלת אוסטריה אף שוקלת לתבוע את בריסל.

השר אשר לא רואה בתחנות כוח מונעות גז טבעי ותחנות גרעיניות כספקיות אנרגיה ירוקה, טוען שאין כל משמעות להגדרות החדשות כי כסף ציבורי שבדי לא מושקע בפעילות הקשורה בהקמת תחנות כוח גרעיניות ואו מונעות גז טבעי. הבעייה תעלה אם יזמים פרטיים יגישו בקשות לסבסוד והקלות פיננסיות אחרות בעקבות החלטת האיחוד.

החלטת ממשלת שבדיה שלא לממן מקורות אלו שרירה וקיימת ותקפה עד שנת 2040. ההחלטה מדברת בפירוש על השקעה במקורות אנרגיה גרעינית. שר האנרגיה טוען שבאם חברות פרטיות תשגנה מימון שאינו ממשלתי, לא תוכל להיות התנגדות, באם אותן חברות יעמדו בתנאים הנלווים להחלטת האיחוד, בעיקר אלו הנוגעות לבטיחות וטיפול בפסולת גרעינית בתחנות גרעיניות ופליטות גזי חממה בתחנות המונעות בגז טבעי. שבדיה לא תהיה מוכנה "לשלם" בגזי חממה בעקבות הקמת מיזמים אלו.

גישת ממשלת שבדיה בכל הנוגע לתחנות גז היא יותר ביקורתית מאשר בנושא אנרגיה גרעינית כי לדעת השר ברור שדלק כמו גז טבעי הוא דלק מאובנים.

השר אינו יכול להבין איך תחנות כוח המונעות על ידי גז, יכולות להיות חלק מ- EU Taxonomy. מאידך, שבדיה לא תוביל התנגדות אקטיבית כי בלוא הכי הוחלט בשבדיה שלא להשתתף במימון תחנות כוח של גז ואו גרעיניות.

 "יש לנו את ההחלטות שלנו והמסמך האירופי לא כרוך בשום מימון מהמדינה או מהאיחוד האירופי. זה פירוש שהאיחוד האירופי עושה לגבי מושג הקיימות. אני לא רואה שיש לזה השפעה מיידית עלינו", כך אמר השר.

 השר מתייחס גם לעלות האנרגיה וטוען שאנרגיה גרעינית יקרה בהשוואה למקורות אנרגיה חלופיים אחרים. השר משווה את עלות האנרגיה של כור חדש בפינלנד וטוען שאנרגיה שבדית שמקורה בניצול הרוח זולה בין 67% ל 75% מאשר עלות האנרגיה מהכור החדש בפינלנד. הוא מציין בהקשר זה שההחלטות האחרונות של סגירת ארבעה תחנות כוח גרעיניות בשבדיה התקבלו על יד החברות המפעילות בטענה של רווחיות נמוכה. יש שלושה אתרים נוספים שניתן להקים בהם תחנות כוח גרעיניות על פי המתווה החדש של האיחוד וחברות יכולות לקחת את האתגר, כך לדברי השר.

בעיה נוספת לדע השר השבדי היא נצחיות החלטת האיחוד שקבע ששנת 2045 תהייה השנה שבה ייבחן נושא מקורות האנרגיה. כלומר, המשקיעים צריכים לקחת בחשבון ששנת 2045 יכולה להיות שנת מפנה, לכאן או לכאן. האם באי וודאות שכזו יהיה כדאי להשקיע? לא בטוח בכלל.

האם המשבר באוקראינה ייגרום לחשיבה חדשה של חברות אנרגיה בכחל הנוגע להקמת כורים גרעיניים? העתיד הקרוב יכריע בשוגייה זו, בעיקר על רקע שאלטרנטיבת הגז הטבעי נראית שברירית גם בגלל מאזן הפליטות וגם בגלל התלות ברוסיה כמקור לגז טבעי.

צור קשר עם:

איתן קופרשטוך

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל