ב-1 בינואר 2022 החלה צרפת את כהונתה כנשיאת המועצה האירופית (1 בינואר עד 30 ביוני 2022). פן מעניין בנשיאות זו הוא חפיפתה לבחירות לנשיאות צרפת שיתקיימו באפריל 2022. ניתן לצפות, אם כן, לפעילות אקטיבית של צרפת בשלושת החודשים הקרובים. לאחר צרפת, יכהנו כנשיאות המועצה צ’כיה ושבדיה (הנשיאות מתחלפת מדי חצי שנה).
עבור הנשיאות שלה, בחרה צרפת בסיסמה “התאוששות, חוזק, ותחושת שייכות“.
סיסמה זו תתבטא באמצעות שלושה נושאים מרכזיים:
- אירופה ריבונית יותר
- מודל אירופי חדש לצמיחה
- אירופה הומנית
אירופה ריבונית יותר
בהצגת התוכנית בדצמבר 2021, אמר נשיא צרפת עמנואל מקרון כי אם היה צריך לסכם את נשיאות המועצה במשפט אחד, היה המשפט: על אירופה לנוע משיתוף פעולה בתוך גבולותיה, לאירופה ריבונית וחזקה בעולם, חופשית להחליט בשביל עצמה.
ריבונות זו תגולם באמצעות שליטה טובה יותר בגבולות הפנימיים והחיצוניים של האיחוד האירופי, במיוחד דרך רפורמה באזור שנגן. צרפת תפעל לחיזוק תפקידה של המועצה כמובילה פוליטית, בכדי לטפל בצורה הטובה ביותר באתגרים ובצרכים של אזור שנגן. הדבר ילווה ביצירת מנגנון תמיכה בגבול בשעת חירום. צרפת תבקש גם לתעדף את קידום הרפורמה בברית ההגירה של אירופה (Europe’s Migration Pact).
נוסף על כך, קראה צרפת לחזק את מנגנוני ההגנה האירופיים כדרך להבטיח ריבונות. צרפת תשתדל להעביר המצפן האסטרטגי האירופי (European Strategic Compass) בפגישת המועצה האירופית ב-24 וב-25 במרץ 2022.
צרפת מכוונת לקדם את הרעיון של הרעיון של אירופה ריבונית על ידי חתירה לביטחון ויציבות בשכונתה הגיאוגרפית. הדבר יתגלם בחידוש שיתוף הפעולה בין אירופה ליבשת אפריקה, נושא אשר צרפת תבקש לדון בו בפסגת האיחוד האירופי-האיחוד האפריקאי ב-17 וב-18 בפברואר השנה. בחודש יוני תתקיים גם ועידת מערב הבלקן, אשר תנסה להחיות מחדש פעילות האיחוד האירופי באזור.
מודל אירופי חדש לצמיחה
ברצונה של צרפת להגדיר כיצד תיראה אירופה בשנת 2030 באמצעות חדשנות, ייצור, יצירת מקומות עבודה והגברת התחרותיות של אירופה עם סין וארצות הברית. פסגה אשר מטרתה תהיה להגיע להגדרה טובה יותר תתקיים ב-10 וב-11 במרץ השנה.
צרפת שואפת לקדם את רעיון הריבונות הטכנולוגית, הכולל השלכות תקציביות מסוימות. בנוסף, תמשיך צרפת לתמוך במודל כלכלי אירופי המבוסס על שאיפות אקלימיות עם יעדים להגיע לנייטרליות אקלימית עד 2050 במסגרת הגרין דיל האירופי.
נשיאות המועצה הצרפתית מתכוונת לאמץ את מנגנון התאמת גבולות הפחמן בהקדם האפשרי כדי להבטיח שמוצרים שאינם עומדים בדרישות האקלים האירופיות ימוסו. צרפת גם תדחוף להכנסת “סעיפי מראה“ בהסכם סחר, שיכפו הדדיות על שותפותיה של אירופה במונחים של סטנדרטים אקולוגיים ומאבק בבירוא יערות.
האג‘נדה הדיגיטלית זוהתה גם היא כחלק מרכזי מהחזון של צרפת בתקופת נשיאותה. במענה לצורך בבניית שוק משותף לטכנולוגיה דיגיטלית המסוגלת למשוך כישרונות ומימון, הדגישה צרפת את החשיבות של התקדמות עם חוק השווקים הדיגיטליים (Digital Markets Act) וחוק השירותים הדיגיטליים (Digital Services Act).
צרפת תשאף לקדם הוראת שכר מינימום שתבסס מסגרת שתבטיח את מה שעמנואל מקרון כינה רמות תגמול “נאותות”. בנוסף, תבקש צרפת לגבש סופית את ההנחיה על שקיפות בשכר, שמטרתה לצמצם את פער השכר המגדרי.
אירופה הומנית
הנשיאות הצרפתית תפקח על מסקנות הוועידה לעתיד אירופה ותבקש לחדש את הדיון על עתידה של אירופה. צרפת תבקש לטפל גם בהבדלים בין מערב אירופה לדמוקרטיות לא-ליברליות מסוימות במזרח. הדבר יתבצע באמצעות הגנה על שלטון החוק והקמת קרן אירופית לתמיכה בעיתונות עצמאית וחקירתית. הנשיאות הצרפתית חזרה על החשיבות של קישור בין שלטון החוק כתנאי לקבלת כספים אירופיים.
הנשיאות תבקש גם לקדם דיון אינטלקטואלי ברמה האירופית על ידי הקמת ועדה עצמאית על ההיסטוריה של אירופה ויצירת אקדמיה אירופית.
בנוגע לנוער וחינוך, ציינה צרפת כי ביוני 2022 תתקיים פגישה גדולה של אוניברסיטאות באירופה. צרפת תעלה גם את הרעיון של שירות אזרחי אירופי שיהיה פתוח לכל הצעירים מתחת לגיל 25 בכדי לסייע להם לצאת לחילופי סטודנטים בין אוניברסיטאות, חניכות, התמחות ועוד.
לבסוף, חשוב לזכור שבעוד צרפת הציגה תוכנית שאפתנית לנשיאות המועצה שלה, תוכניות אלו עלולות להיות משובשות על ידי גל האומיקרון. גורלם של אירועים רבים עדיין לא ברור בשלב זה.
נכתב על ידי ת‘אופיל מייזייר (Theophile Maiziere), יועץ למדיניות סחר, מחלקת סחר ותעשייה, משלחת ישראל לאיחוד האירופי
