ישראל מצטרפת לתוכנית הורייזן יורופ

ישראל מצטרפת לתוכנית הורייזן יורופ

ההצטרפות פותחת בפני החוקרים והחברות בישראל גישה למיליארדי יורו של מענקים וכלים נוספים.

מאת יבגני גלידר

ביום שני, 6 בדצמבר 2021, חתמו ישראל והנציבות האירופית על הסכם האסוציאציה של ישראל לתוכנית המסגרת “הורייזן יורופ” (Horizon Europe) – הכלי המרכזי של האיחוד האירופי למימון מחקר וחדשנות בשנים 2021-2027. החתימה על ההסכם היא אבן דרך חשובה שממשיכה 25 שנים רצופות של השתתפות ישראלית בתוכניות המסגרת. מדובר על הישג משמעותי לקהילת המחקר והחדשנות הישראלית ולמדינת ישראל.

הורייזן יורופ היא התוכנית השאפתנית אי-פעם למימון בינלאומי של מחקר וחדשנות. תכליתה היא לתרום ליעדים לפיתוח בר-קיימא של האו”ם תוך כדי עידוד צמיחה כלכלית והגברת תחרותיות. עם מענקים בסדר גודל של כ-13 עד 15 מיליארד יורו בשנה בממוצע, היא גם הגדולה אי-פעם. עם ההצטרפות להורייזן יורופ תמשיך ישראל להיות חברה מן המניין בקהילת המחקר האירופית, תמשיך ליהנות מכספי תוכניות המסגרת, ותמשיך לתרום לפתרון הבעיות הגלובליות.

שגריר ישראל לאיחוד האירופי, מר חיים רגב, ונציבת המשרד למחקר וחדשנות של הנציבות האירופית, גב' מריה גבריאל, חותמים בבריסל על הסכם האסוציאציה של ישראל לתוכנית המסגרת "הורייזן יורופ". צילום: יבגני גלידר.
שגריר ישראל לאיחוד האירופי, מר חיים רגב, ונציבת המשרד למחקר וחדשנות של הנציבות האירופית, גב’ מריה גבריאל, חותמים בבריסל על הסכם האסוציאציה של ישראל לתוכנית המסגרת “הורייזן יורופ”. (צילום: יבגני גלידר).

חשיבות הסכם האסוציאציה עבור ישראל ועבור האיחוד האירופי

להשתתפות של ישראל בתוכניות המסגרת ערך מוסף גבוה הן לישראל והן לאירופים. על כך מעידים 25 שנים של שיתוף פעולה פורה בין הצדדים. לראשונה הצטרפה ישראל לתוכניות המסגרת כמדינת אסוציאציה ב-1996, לתוכנית המסגרת הרביעית במספר (שלוש התוכניות שלפני כן היו מצומצמות וסגורות לשותפים בינלאומיים). בשנים שלאחר מכן גדלו הן התוכניות והן ההשתתפות הישראלית. כך, בתוכנית השביעית והשמינית רשמו האוניברסיטאות והחברות בישראל הישגים מרשימים ומיקמו את המדינה כאחת מהמובילות בתוכניות. בתוכנית השמינית לבדה, “הורייזן 2020” (Horizon 2020), חתמה הנציבות על 1661 הסכמי מענקים עם 570 חברות ואוניברסיטאות בישראל, בסך של 1.28 מיליארד יורו. בתוכנית הנוכחית (התשיעית), הורייזן יורופ, צפויים הישראלים להגיע להישגים גדולים אף יותר.

תוצאות ההשתתפות הישראלית בתוכניות המסגרת מורגשות היטב בתעשייה ובמחקר בישראל. התעשייה נוכחה שתוכניות המסגרת גורמות, בין היתר, לעידוד השקעה מתמשכת במחקר ופיתוח, בניית תשתיות מחקר, שדרוג איכות המוצר, קיצור משך הזמן מהגיית המוצר ועד שיווקו, וחדירה לשוק האירופי. האקדמיה זיהתה שיפור באיכות המחקר, עליה בהיקף ואיכות הפרסומים וכמות הציטוטים, היווצרות מעגל מימוני לגיוס כספים נוספים, הגברת המוניטין של החוקרים ומיצובם כמצטיינים בתחומם. מן העבר השני, היות ותוכניות המסגרת משכו אליהן את מיטב המוחות בישראל, אלו הביאו לאירופה רוח חדשנית ויצירתית, הגדילו את ההזדמנויות הבינלאומיות של העסקים האירופיים, ויצרו מקומות עבודה איכותיים באירופה. הודות להצטרפותנו להורייזן יורופ, צפויות ההשפעות הללו להתחזק ולתרום אף יותר לתעשייה ולמחקר בישראל ובאירופה.

 

מהלך המשא ומתן ותוצאותיו

סיומו המוצלח של המשא ומתן ב-9 באוקטובר 2021 והחתימה על ההסכם חודשיים לאחר מכן הם פירותיהם של מספר שנות עבודה מאומצת. המגעים הראשוניים עם הנציבות האירופית בדבר הצטרפותה של ישראל לתוכנית המסגרת התשיעית החלו כבר ב-2018. השלב הרשמי במשא ומתן החל בקיץ 2021, וכלל שישה סבבים של שיחות. את הצוות הישראלי הובילה גב’ נילי שלו, מנכ”לית המינהלת הישראלית למחקר ופיתוח אירופי (איסרד) וסמנכ”לית המערך הבינלאומי ברשות החדשנות. את הצוות האירופי הובילה גב’ סיגנה ראטסו (Signe Ratso), סמנכ”לית המשרד למחקר וחדשנות של הנציבות האירופית (Directorate-General for Research and Innovation – RTD). לאחר ההגעה להסכמה, המשיכו הצדדים לתהליכי אישור פנימיים. לבסוף, ב-6 בדצמבר 2021, נחתם ההסכם בבריסל במעמד שגריר ישראל לאיחוד האירופי, מר חיים רגב, ונציבת המשרד למחקר וחדשנות של הנציבות האירופית, גב’ מריה גבריאל (Mariya Gabriel).

תוך כך, נשמרה ההשתתפות הרציפה של ישראל במעבר בין תוכנית המסגרת השמינית לתשיעית. גם בתקופת המעבר בין התוכניות (בין פקיעת הסכם האסוציאציה על הורייזן 2020 ב-31 בדצמבר 2020, לבין החתימה על ההסכם החדש בדצמבר 2021), על אף שההסכם החדש עוד לא היה בתוקף, התאפשר לגופים הישראלים לגשת לקולות הקוראים של הורייזן יורופ כאילו הייתה ישראל מדינת אסוציאציה. זאת ועוד, כמו בהורייזן 2020, כך גם בהורייזן יורופ ממשיכה ישראל באסוציאציה מלאה לתוכנית. המשמעות היא שהזכאות של הגופים הישראלים להשתתף בקולות הקוראים תקפה לכל חלקי התוכנית ולכל הכלים שברשותה: החל ממענקים עבור מאגדים (קבוצות של שלושה שותפים לפחות משלוש מדינות שונות), דרך מענקים יחידניים כגון מענקי ה-European Research Council לחוקרים מצטיינים באקדמיה ומענקי ה-European Innovation Council לסטארט-אפים מבטיחים, וכלה בכלים נוספים.

 

מה הלאה

משהוסדרה האסוציאציה של ישראל לתוכנית הורייזן יורופ, ממשיכים אנשי המקצוע לקדם את ההשתתפות הישראלית בתוכניות האירופיות. בכלל זה, עובדות הנספחות הכלכלית בבריסל והמינהלת הישראלית למחקר ופיתוח אירופי (ISERD) על יישום הסכם האסוציאציה המדובר ועל אפיקים נוספים של שיתופי פעולה עם האירופים. לפרטים נוספים על תוכניות המסגרת ועל אפשרויות המימון לישראלים, אנא בקרו באתר ISERD. כמו כן, הנכם מוזמנים לכתוב למחבר המאמר ישירות, או לנספחות הכלכלית בבריסל במקום המיוחד לכך בתחתית העמוד.

מאמרים קודמים בנושא תוכניות המסגרת:

צור קשר עם:

נטע בר-אל

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל