שבוע בחייה של הנספחת הכלכלית ברומניה

לא פעם עמיתיי ואני נשאלים: “אז מה בעצם עושה נספח/ת כלכלי/ת?” התשובה לכך אינה אחידה ונדמה כי לעולם לא תהא מלאה. המציאות הגלובלית מוסיפה לייצר לנו אתגרים ומשוכות שמארג הכישורים והקשרים הייחודיים שטווינו, כמו גם הנוכחות הפיזית שלנו בבירות סחר עולמיות, מאפשרים לנו לצלוח ועל הדרך צובעים מחדש את הגדרת התפקיד שלנו.

אולי יעניין אותך גם: המכרז לקורס הצוערים -‘נספחים כלכלים’ פתוח עד השבוע הראשון של ינואר 2022 – פרטים מלאים כאן

כך, למשל, עם התפרצות מגפת הקורונה אי שם בתחילת שנת 2020 מצאנו עצמנו מאתרים מפעלים ויצרנים בכל רחבי העולם בניסיון להביא ארצה מסכות וביגוד מגן שישראל של הגל הראשון נזקקה להם כל כך. ספק רב אם הייתי מדמיינת תרחיש שכזה עם יציאתי לשליחות. עם זאת, זוהי דוגמה אחת מיני רבות לפנים השונים של הדיפלומטיה הכלכלית – אותו יצור כלאיים המשלב כלים כלכליים ואסטרטגיים, לרבות טכניקות של פיתוח עסקי וניתוח מסחרי, עם עולמות תוכן של דיפלומטיה, יחסים בינלאומיים וקשרי ממשל.

בדרך חיים מהסוג הזה אין יום דומה למשנהו. רגע אחד אני מוצאת עצמי פותחת כנס כלכלי אזורי משמעותי או מובילה דיון מומחים בתחום הסייבר בפרלמנט הרומני, רגע אחר מנהלת פרויקט סקאוטינג חוצה מגזרים וסקטורים עבור חברה ישראלית או שותף מקומי שמניב סיפור הצלחה, מסירה חסמי סחר מורכבים בסד זמנים דוחק ויוזמת דיאלוגים בין מדינתיים וחיבורים מסחריים בין התעשייה הישראלית לבין שחקני מפתח בצמרת הציבורית, הפרטית והבינלאומית.

לא מזמן הסב תשומת לבי אחד מאנשי הקשר שלנו ברומניה לכך שאני מנהלת משלחת דיפלומטית כחברת הייטק לכל דבר, לרבות שימוש ביעדי ביצוע ודיווח כמותיים ואף בז’רגון המקובל. במובנים רבים, יש מידה לא מבוטלת של צדק בדבריו. על מנת להשיא תרומה אמיתית לכלכלה הישראלית עלינו לדבר את השפה ולהבין את הלך הרוח והמחשבה של האקו-סיסטם הדינמי בארץ ובחו”ל. בדומה, גם התוצאות שלנו ניתנות לכימות ולתמחור.

כך, בשנת 2019 הייתה הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בבוקרשט אחראית ל-26 סיפורי הצלחה (מספר שיא עולמי שטרם נשבר, נכון לכתיבת שורות אלה) של יצואניות ישראליות לרומניה – כאשר היקף העסקאות מסתכם בלמעלה מ-10% מכלל הסחר הבילטרלי בין המדינות. המספרים הללו מהווים הערכה שמרנית, כיוון שעסקאות שירותים מבוססות על סקרים ועל דיווח וולונטרי של חברות. גם בשנות המגפה הוסיף היצוא הישראלי לרומניה לצמוח (ב-40% מאז שנת 2016 וב-12% משנת 2019), כאשר חרף השמיים הסגורים לסירוגין ועננת אי הודאות תיאמנו מאות פגישות B2B ו-B2G, ערכנו עשרות משלחות (פיזיות, היברידיות ווירטואליות), חשפנו חברות ישראליות לאלפי חברות ושותפים זרים ויזמנו מספר רב של דיאלוגים G2G במגוון רחב של תחומים: חקלאות, בריאות, ניהול מים, ערים חכמות, אנרגיה, דיגיטציה של שירותי ממשל וכמובן סייבר וביטחון המולדת.

לא פעם אני מוצאת עצמי האישה היחידה בחדר, אולם מבט מקרוב מגלה שבדומה לרעותיי, הנספחות הכלכליות המצוינות של משרד הכלכלה והתעשייה בכל קצוות תבל, העשייה שלנו מאפשרת לנו לשבת בראש השולחן ולהוביל תהליכים פורצי דרך (ותקרת זכוכית).

הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה מהווה צומת חיוני לשיתופי מידע, פיתוח פרויקטים כלכליים עם ממשלות, תאגידים וארגונים בינלאומיים והידוק יחסים ברמה הבילטרלית והאזורית. אך, מה המשמעות בפועל של כל המתואר לעיל? כיצד נראה שבוע בחיי ראש משלחת כלכלית?

יום שני 15.11.2021: מניחים את התשתית

רשמית, שבוע העבודה באירופה נפתח ביום שני. עם זאת, בהינתן הממשקים הגבוהים עם ישראל תיתכן “זליגה” גם לעבודה בימי ראשון במקרי הצורך (או לצורך כתיבת פוסטים מהסוג הזה J). בפנינו שבוע עבודה עמוס בפעילויות פיזיות ווירטואליות, לרבות נסיעת עבודה בת יומיים בתוך רומניה.

אוקראינה: אני פותחת את היום בשיחת עדכון עם קצינת הסחר שלנו בשגרירות קייב. במסגרת תפקידי, אני אחראית גם לניהול מרחוק של הנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה באוקראינה. כמעט 100 חברות ישראליות פנו לנספחות קייב מתחילת השנה דרך מערכת הפניות הממוחשבת שלנו ליצואניות ישראליות. מאז אושרר בתחילת השנה הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבין אוקראינה, אנו חווים עניין גואה מצד התעשייה הישראלית בשוק האוקראיני. על השולחן: טיפול ממוקד בפניות של חברות ישראליות, שיתופי פעולה עם לשכות מסחר וגופי תעשייה מקומיים, פעילות פיזית בחרקיב (העיר השנייה בגודלה באוקראינה לאחר קייב) בתחילת החודש הבא בשיתוף עם השגרירות בקייב וביקורי בכירים עתידיים בישראל ובאוקראינה. זו הזדמנות גם להתעדכן ממקור ראשון במצב ההתמודדות עם מגפת הקורונה באוקראינה והשפעתו על האקלים העסקי.

מאוקראינה אני עוברת למגרש “הביתי” – בוקרשט. כראש משלחת כלכלית, אני מנהלת צוות מקומי של קצינות וקצין סחר. ההיכרות המעמיקה שלהם עם השפה והתרבות העסקית המקומית, כמו גם רשת הקשרים הענפה, הן סוד ההצלחה שלנו. אנחנו דנים ביחד בפעילויות המתוכננות עד לתום השנה ומבצעים הערכת מצב מחודשת. החודש היו אמורות להיערך שתי משלחות פיזיות של חברות ישראליות ברומניה, אולם מתאמי ההדבקה המדאיגים, מצבה של מערכת הבריאות המקומית ושיעורי החיסון הנמוכים במדינה – מחייבים אותנו לחשב מסלול מחדש. זה לא קורה מעט בכמעט השנתיים האחרונות. מצד אחד, פעילויות מתוכננות עלולות להתבטל ברגע האחרון. מהעבר האחר, הזדמנויות כלכליות מבליחות לרגע והמשימה העיקרית שלנו היא לדעת לזהותן ולמנף אותן במהירות לטובת היצוא הישראלי. בסיום הדיון הצלחנו למצוא חלופות ראויות למשלחות הפיזיות שלא תוכלנה לצאת לפועל החודש: הרודשואו בתחום הסייבר וביטחון המולדת יוחלף בשלושה סשנים וירטואליים עם 3 ארגוני מודיעין ואכיפת החוק, עבורם נערוך פרויקטים לאיתור טכנולוגיות ישראליות. במקום המשלחת הפיזית בתחום האגרו-טכנולוגיה נערוך בהמשך השבוע משלחת וירטואלית עם פדרציית החקלאים, החוואים ומגדלי הבקר הגדולה ברומניה.

המשך היום מוקדש לבניית לו”ז הביקור הרשמי בטימישוארה שלנו יחד עם השגריר ברומניה וסגנו, לשיחות עם חברות ישראליות וגורמי ממשל בכירים רומנים, יצירת חיבורים עסקיים ופגישות B2B לחברות ישראליות המציגות בביתן הלאומי בתערוכת הציוד הרפואי MEDICA שבגרמניה שנפתחה באותו היום, וכן להשלמת המצגת שאעביר מחר לחברי מכון היצוא בנושא הזדמנויות ספציפיות ברומניה.

יום שלישי 16.11.2021: זרקור על הזדמנויות עסקיות ברומניה

 

קידום התעשייה הישראלית בחו”ל אינו מסתכם רק בחשיפת השוק הזר לפתרונות הישראליים.

הצד האחר של המטבע הוא פתיחת השוק המקומי לקהילת היצואנים של ישראל. במהלך שנות כהונתי התוודעתי לאופנים בהם היעדר מידע בדבר ההזדמנויות הקיימות בשווקי העולם מונע חברות ישראליות מלחקור שווקים שעשויים היו להניב שורות רווח מרשימות (ועל הדרך לשפר גם את תנאי המחייה ורווחתם של תושבי מדינות מגוונות). מידע ממוקד בדבר מכרזים רלוונטיים, המשמעויות הנגזרות מהפיכתה של בוקרשט לבירת הסייבר האירופית ומפת התקציבים העתידיים כפועל יוצא מ-80 מיליארדי היורו שעתידים להגיע לרומניה מהאיחוד האירופי, הקרנות האירופיות והתכנית לשיקום הכלכלה הרומנית ולמשיכת השקעות זרות – כל אלה מהווים כלי עבודה חיוניים לחברות ישראליות.

בשל כך, שמחתי על ההזדמנות להוביל מפגש זרקור וירטואלי על “עשיית עסקים ברומניה” בשיתוף מכון היצוא והמכללה ליצוא ולשיווק בינלאומי. הגם שקהל היצואנים שהאזין להרצאה (והרבה בשאלות במהלכה ולאחריה, לשמחתי) היה מגוון ורב תחומי, המטרה שלי הייתה לאפשר לכל אחת מ-118 החברות שהשתתפו להבין האם השוק הרומני רלוונטי עבורה ואם היא כבר פועלת בגבולותיו – האם ניתן להעמיק את אחיזתה בו.

להרצאה המלאה ראו: https://www.youtube.com/watch?v=l_W1z_t6Irk

לאחר הוובינר אני פונה לפרויקט סקאוטינג מעניין בתחום האנרגיה שאנו עורכים עבור מפעל מרכזי ברומניה, מגבירה את המאמצים בנספחויות קייב ובוקרשט בתערוכת MEDICA ומשלימה הכנות אחרונות לביקור הרשמי מחר. כדיפלומטית אני חיה לא פעם על מזוודתי, אבל בעקבות מצב הקורונה ברומניה חלפו מספר חודשים מנסיעת העבודה האחרונה שלי ואני נרגשת להכיר אזור חדש ומלא בפוטנציאל מסחרי במערב המדינה.

יום רביעי 17.11.2021: ביקור עבודה בטימישוארה

הדרך ל”עיר הפרחים” של רומניה (המכונה גם “וינה הקטנה”) מתחילה בחמש לפנות בוקר בשדה התעופה של בוקרשט. בחלוף שעת טיסה אנו ניצבים בחבל ארץ שונה וייחודי, המושתת על פעילויות מסחר ומשופע בתקציבי איחוד אירופי ייעודיים – ברוכים הבאים לטימישוארה.

ביום הפגישות שלנו לצד השגריר וסגנו, נבקר בתאגיד המים AQUATIM ונלמד כיצד טכנולוגיות מים ישראליות יכולות לייעל את פעילותו, נדון עם הסוכנות המערבית לניצול קרנות אירופיות במפת הפרויקטים העתידיים בטימישוארה, נשוחח עם רופא מקומי על הצרכים של מערכת הבריאות הציבורית והפרטית, ניפגש עם נשיא המחוז ונתוודע לתכניות הערים החכמות שבקנה ולבסוף נקנח בשעות לילה מאוחרות במפגש עם נשיאת הקהילה היהודית – שיהפוך לראיון לכתב העת המוביל במדינה לענייני חקלאות. התוצרים של הפגישות הללו הם ביקורים צפויים בישראל וחיבור לחברות ולמומחים ישראליים בקשת רחבה של תחומים. יום העבודה הגדוש הזה מסתיים לקראת חצות במעבר מהיר על תיבת הדוא”ל ובטיפול בעניינים דחופים לקראת המשלחת הוירטואלית שנערוך מחר במקביל לביקור.

 

יום חמישי 18.11.2021: ממשיכים בביקור בטימישוארה לצד משלחת חקלאות וירטואלית

היום השני והאחרון של ביקורנו בטימישוארה מתמזג עם משלחת וירטואלית בתחום האגרוטכנולוגיה בשיתוף פדרציית החקלאים והחוואים הגדולה של רומניה – PROAGRO. 7 חברות ישראליות מציגות את פתרונותיהן בפני כ-40 מנהלי חוות ומגדלים, לאחר תהליך סקאוטינג מעמיק שערכנו בשיתוף מכון היצוא וארגון ANAMOB המקומי. במסגרת התהליך, חשפנו את חברי הארגון לעשרות פתרונות בתחומי החקלאות והם בחרו להתקדם לשלב הפרזנטציות עם 15 חברות ישראליות. המפגש היום הוא חלקה הראשון של המשלחת ויכלול פגישות B2B ופולואפ צמוד מצדנו.

תרבות עשיית העסקים המסורתית בתחום החקלאות ברומניה מציבה לא מעט אתגרים בעידן הקורונה. במקום בו כ-80% מהמיכון החקלאי מיושן ואינו שמיש, השימוש בכוח סוס הופך ליטראלי. מסיבה זו, פגישות וירטואליות נערכות רק לאחר עבודת רגליים מאומצת ואיתור אנשי קשר מתאימים. וזו בדיוק המלאכה הניצבת בפנינו גם בטימישוארה.

ישיבת העבודה המשותפת עם לשכת המסחר, התעשייה והחקלאות של טימישוארה מתורגמת עד מהרה לתכנון משלחות עסקיות משותפות ופגישות B2B, הראשונה שבהן תיערך כבר ב-14.12.2021 בשיתוף 5 בתי חולים במחוז טימיש ו-2 קליניקות פרטיות. בנוסף, נערוך פרויקט סקאוטינג ייחודי עבור חוות חקלאיות במחוז, שזכו במכרזי איחוד אירופי לשדרוג המיכון החקלאי בשטחיהן.

 

היום ממשיך לעבר מפגש עם יזם מצליח מקומי, ששוטח בפנינו את התאוצה שצוברים פרויקטים בתחומי התקשורת, התחבורה, הנדל”ן, החינוך והתרבות בעיר. קפיצה קלה לשדה התעופה וממריאים בחזרה לבוקרשט. 

יום שישי 19.11.2021: התנעת פרויקטים בתחומי הסייבר, הערים החכמות והחקלאות

לאחר ישיבת צוות עם בוקרשט וקייב, בה אנו מפתחים את פעילויות המעקב הנדרשות למשלחות שערכנו השבוע, אנו מתקדמים לעבר הפרויקטים האסטרטגיים בשבועות הקרובים: משלחות וירטואליות בתחומי הסייבר והחקלאות ומשלחות פיזיות לישראל מאוקראינה בתחומי סחר ומרומניה בתחום הערים החכמות והבריאות. זאת, כמובן לצד סיוע פרטני לחברות ישראליות המבקשות מאתנו סיוע מותאם אישית לכניסה לשוק הרומני, לרבות עריכת מחקרי שוק, בניית תכנית עסקית אסטרטגית ותיאום פגישות עם גורמים בזירות הציבורית והפרטית.

הבחירה (והזכות) לצאת לשליחות דיפלומטית כלכלית כרוכה לא פעם במחירים אישיים ובאתגרים לא צפויים. הוסיפו לכך מגפה בינלאומית מתמשכת וקיבלתם רובד נוסף של מורכבות. עם זאת, היופי הטמון בתפקיד הנספחת הכלכלית הוא הסיפוק המקצועי והאישי הרב לצד היכולת ללמוד בכל יום מחדש עולמות תוכן מגוונים ולפתח בהתאם שיתופי פעולה חוצי גבולות, מגזרים וסקטורים.

המכרז לקורס הצוערים -‘נספחים כלכלים’ פתוח עד השבוע הראשון של ינואר 2022 – פרטים מלאים כאן

צור קשר עם:

ברקת קנפו

אהבתם? שתפו

שתפו בפייסבוק
שתפו בטוויטר
שתפו בלינקדאין
שתפו במייל