רומניה – סקירה כלכלית

חרף התפשטות מגפת הקורונה ברומניה וההשלכות הכלכליות שנלוו לה, הגיע בשנת 2020 היקף הסחר בין ישראל לרומניה לשיאו ב-5 השנים האחרונות והסתכם בכ-564 מיליון דולר.

בכך נרשמה עלייה של כ-40% משנת 2016, אז עמד היקף הסחר על 404 מיליון דולר בלבד. כמו כן, הדבר מעיד על התחממות היחסים בין המדינות, כפי שעולה גם מעריכה תכופה של ביקורים עסקיים וממשלתיים מרומניה בארץ טרום הקורונה ואף במהלכה. ברם, עליית היקף הסחר הבילטרלי נובעת גם מעלייה דרמטית בהיקף היבוא מרומניה לישראל ובהתאם מאזן הסחר שלילי ועומד על 298 מיליון דולר, תוך שהוא שומר על מגמת עלייה החל משנת 2017.

סך היצוא מישראל לרומניה בשנת 2020, עמד על 133 מיליון דולר – נתון המהווה עליה של 12% משנת 2019. עיקר העלייה התרחשה ביצוא כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות. באופן כללי, היצוא לרומניה מורכב בעיקרו מכ-46% כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות; כ-22% ציוד מכני, מכונות וציוד חשמלי; כ-9% פלסטיק, גומי ומוצריהם; כ-8% מכשירים רפואיים ואופטיים; כ-6% מתכות בסיס ומוצריהן; כ-5% תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון.

סך היבוא הישראלי מרומניה בשנת 2020 הסתכם ב- 431 מיליון דולר, עלייה של כ-3% לעומת היבוא ב-2019. באופן כללי, היבוא מרומניה עיקרו ב-30% תוצרת חקלאית טרייה ומוצרי מזון; 22% מכונות וציוד חשמלי; 12% כימיקלים ומוצרי תעשיות כימיות ו-  6% ציוד תחבורה, כלי רכב, כלי שיט וטיס.

הגנת המולדת וסייבר

רומניה משופעת בתשתיות קריטיות המצויות בסף חשיפה גבוה וזקוקות בדחיפות לפתרונות טכנולוגיים: כור גרעיני, תשתיות גז, עתודות נפט, סכרים הידרואלקטריים ועוד. הצורך בעמידה בסטנדרטים שהותוו ע"י האיחוד האירופי (NIS DIRECTIVE, GDPR) מייצר פוטנציאל ייחודי ודחיפות למימושו. לכך יש להוסיף כי רומניה עודנה בונה את התשתית המשפטית, הארגונית והרגולטורית בכל הקשור לאסטרטגית הסייבר הלאומית שלה. בין מערך הסייבר הרומני לבין מערך הסייבר הישראלי נרשמו שיתופי פעולה יפים ששיאם בחתימה על מזכר הבנות היסטורי (בהובלת הנספחות הכלכלית בוקרשט) ובסיוע שהגיש המערך הישראלי בעת מתקפת הסייבר המפורסמת על בתי החולים ברומניה. בעת הקורונה ועם מעבר חלקים נרחבים במגזרים הפרטי והציבורי במדינה לעבודה מהבית, דיווחו רשויות הסייבר ברומניה על קפיצה חסרת תקדים במספר מתקפות הסייבר על יעדים אסטרטגיים, בהיקפן ובמידת תחכומן (פי 6 בחודשי הגל הראשון, מרץ-אפריל 2020, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד). הגם שכספי הסיוע מצד האיחוד האירופי אינם "צבועים" במובהק כמוכווני סייבר והגנת המולדת, הודיעו קברניטי הסייבר של רומניה כי הם חוזים שינותבו מיליארדים לצורך בניית CERTים סקטוריאליים – בהתאם למודל הישראלי.

הזדמנות משמעותית נוספת נרשמה עת גברה בוקרשט על בירות אירופאיות נוספות וזכתה במכרז להקמת מרכז אבטחת הסייבר של האיחוד האירופי – פרויקט הצפוי להתרחש במהלך שנת 2021 ולהציב את רומניה כבירת הסייבר של האיחוד האירופי.

מדעי החיים ומיכשור רפואי

החל מ-2015 מוגדר כסקטור בעל "עדיפות לאומית" ע"י הממשל הרומני והדבר זכה למשנה תוקף עם הגל הראשון של התפרצות הקורונה ברומניה (מרץ 2020). ערב הקורונה, שוק הציוד הרפואי ברומניה נמשל ביד רמה בידי חברות פרטיות זרות (90% מיובא) – היצור המקומי התמקד בחומרים מתכלים בסיסיים בלבד. עם סגירת הגבולות ומטר איסורי היצוא בכל רחבי העולם, נטל את המושכות היבואן הרשמי הממשלתי UNIFARM. פעילויות רכש של מסכות, ביגוד מגן, ערכות בדיקה ומכונות הנשמה בוצעו בהיקפים גדולים מאוד. במקביל, הוסבו מפעלים מקומיים (לרוב מפעלי טקסטיל וריהוט) לייצור מסכות וביגוד מגן. אולם, נראה כי חרף שינוי מפת הייצור המקומי, הצורך לעמוד בסטנדרטים האירופיים המחמירים עתיד להוסיף ולייצר הזדמנויות ליצוא הישראלי. לכך יש להוסיף את התכנונים הממשלתיים להקים 3 בתי חולים אזוריים ולהצעיד את מערכת הבריאות הרומנית לעבר העידן הדיגיטלי – תכניות הזוכות למשנה תוקף עם הגדלת תקציבי הסיוע מצד האיחוד האירופי. עם עיגון פתרונות הרפואה מרחוק בחקיקה המקומית צפויה להיפתח דלת משמעותית נוספת ליצוא הישראלי.

חקלאות

רומניה נחשבת למדינה "חקלאית": כ-30% מאוכלוסיית רומניה עוסקת בחקלאות. המדינה התברכה בשטחים חקלאיים נרחבים (14.7 מיליון דונמים), אך חלק משמעותי מהם כלל אינו מנוצל (6.8 מיליון דונם). לכך יש להוסיף כי כ-80% מהמיכון החקלאי מיושן או אינו שמיש. לא בכדי הקצה משרד החקלאות הרומני, טרום הקורונה והבצורת הקשה שפקדה את המדינה בשנה החולפת, 1.1 מיליארד יורו לשדרוג המיכון החקלאי במדינה. הדברים אף עולים במובהק מההקצאות התקציביות במסגרת התכנית הלאומית לשיקום כלכלת רומניה (1.7.2020): 3.4 מיליארד יורו לשיקום של 138 מערכות השקייה ותשתיות הובלת מים נוספות; 1.1 מיליארד יורו לשיקום תשתיות ניקוז השפכים במדינה; כחצי מיליארד יורו נוספים לשיקום תשתיות שנפגעו מסחף קרקע; וכ-85 מיליון יורו לפרויקט תעלת סירט ברגן (Siret-Baragan Canal). סקטור זה, חרף הפוטנציאל הרב הטמון בו, מאופיין בתרבות עסקית מסורתית הנשענת על היכרות אישית וביצוע פיילוטים ראשוניים טרם חתימה על חוזים והתחייבויות ארוכות טווח.

מים

 50% מהאוכלוסייה אינם מחוברים למים זורמים וחשופים למי ביוב ושופכין שאינם מטופלים. טרום הקורונה, עמד לרשות רומניה מענק מטעם האיחוד האירופי בסך 3.8 מיליארד יורו לשדרוג תשתיות המים לשימוש עד תום שנת 2020. בתוספת תקציב הממשלה הייעודי התעתד הסכום לטפס ל-5.5 מיליארד יורו. בנוסף, קיימים 7 פרויקטים במימון ה-EBRD וכן ישנו הסכם שת"פ בין חברת הגיחון (ירושלים) לתאגיד המים של רומניה (RAJA). עם השקת התכנית הלאומית לשיקום כלכלת רומניה והגדלת מענקי הסיוע האירופיים יש להעריך כי התקציבים הייעודיים לתחום המים עתידים לגדול משמעותית בשנים הקרובות.

אנו מזמינים חברות ישראליות המעוניינות להגדיל את אחיזתן בשוק הרומני או לבחון כניסה אליו לפנות לנספחות בוקרשט.

צור קשר עם:

ברקת קנפו

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל