המהפכה הדיגיטלית של בריטניה

משבר הקורונה פגע מאוד בכלכלת בריטניה. הרבה מעבר לפגיעה הכלכלית של שכנותיה הגדולות של בריטניה – גרמניה וצרפת. בשנה האחרונה ניהלה בריטניה שני מאבקים שונים – מול נגיף הקורונה, ומול האיחוד האירופי. בחזית האיחוד האירופי, הצליחה בריטניה להגיע להסכם – כזה שיאפשר שימור סחר עם שותפת הסחר הגדולה ביותר שלה. המחיר במקרה זה הוא הכבדת הנטל הרגולטורי והבירוקרטי סביב הסחר, בעיקר עבור חברות קטנות ובינוניות שאינן רגילות לתהליכי מכס ולוגיסטיקה בינלאומיים והיו צריכות להתאים עצמן למצב החדש.
בחזית השנייה, מול הקורונה, לקחה בריטניה סיכון כשהחליטה שלא להצטרף לתכנית רכש החיסונים של האיחוד האירופי. הסיכון השתלם – בריטניה הייתה למדינה האירופית הראשונה שאישרה חיסון, הראשונה להשיק תכנית שאפתנית לחיסון האוכלוסייה והראשונה (הגדולה) שהצליחה לחסן אחוז גבוה מאוכלוסייתה, תוך עמידה ביעדים מרשימים של חיסון האוכלוסייה המבוגרת. למעשה, הישגי בריטניה בהקשר זה שניים רק לישראל, שאוכלוסייתה גדולה במעט מאוכלוסיית העיר לונדון. השפעת משברים אלו, בעיקר לאחר שני סגרים קשים וסגר שלישי קשה וארוך במיוחד, הובילה לאחד המשברים הכלכליים החמורים בבריטניה ב-300 השנה האחרונות, עם ירידה של כ-10 אחוזים בתוצר. הפעם האחרונה שנרשמה ירידה ברמה גבוהה הייתה ב-1709 לאחר שבריטניה נפגעה ממשבר האקלימי שהרס את היבול החקלאי השנתי.
לאור תהליכים אלו ובמקביל להם, השוק הבריטי משתנה, וככל הנראה השינוי הוא לא זמני. חנויות הענק של רחוב אוקספורד בלונדון, פעם כרך עירוני שוקק עם מחזור עסקים שנתי שלא יבייש תמ"ג שנתי של מדינה קטנה, סגורות מזה 3 חודשים ועתיד הפתיחה של החנויות מחדש נראה עגום. קונגלומרט האופנה "ארקדיה" – שהחזיק ברשתות החנויות "טופשופ", "טופמן" ועוד – קרס כלכלית. אומנם רשת "טופשופ" נקנתה על-ידי "אסוס", ועל-פניו הרשת ניצלה, אך מזלן של חנויות הרחוב לא שפר עליהן, כיוון ש"אסוס", בנתה הונה על מודל עסקי של קניות אונליין ולא נראה שהיא מתכוונת לשנות מודל עסקי זה. להיפך, אסוס מתכננת למעשה לזנוח את חנויות הענק היקרות לתפעול לטובת תפעול רזה יותר.
מדיניות העסקת עובדים מהאיחוד האירופי הפכה את תהליך איוש המשרות הבינלאומיות בלונדון למאתגר יותר. בנקים ומוסדות פיננסיים בסיטי של לונדון לא יכולים לאייש משרות המצריכות שליטה מלאה בשפות איטלקית, צרפתית, או גרמנית בעובדים ממדינות אלו באופן פשוט ונגיש. המעסיקים צריכים לעבור מסלול בירוקרטי מאתגר, במסגרתו נדרשים הם להוכיח שעשו ככל הניתן לאייש משרות אלו בעובדים מקומיים – ללא הצלחה. תהליך זה יוצר אתגר אדיר למכונה המשומנת הנקראת "הסיטי של לונדון", שמבוססת על כוח אדם איכותי וקוסמופוליטי.
המציאות האפורה כמזג האוויר בלונדון, המצטיירת מהתמונה המתוארת לעיל, כוללת גם לא מעט סיבות לאופטימיות: בריטניה עברה במהלך השנה האחרונה מהפכה אינטנסיבית, אגרסיבית ומהירה – מהפכה דיגיטלית. כולם עברו לדיגיטל. הבנקים וחברות הביטוח בבריטניה, מוסדות פיננסיים המבוססים על שיטות ניהול ותהליכים מסורתיים, מצאו עצמם עוברים מעבר מהיר וחד לדיגיטל. שוק הריטייל הבריטי, שכאמור היה מבוסס על חנויות רחוב גדולות ויקרות, עבר לדיגיטל. עולם ניהול הנכסים והבנייה – אחד מהתעשיות הגדולות של בריטניה בשנים האחרונות, עבר לדיגיטל.
המעבר לדיגיטל יצר הזדמנויות חדשות לבריטניה: רשתות אופנה בריטיות אינן מסתפקות עוד בשוק הבריטי המוגבל ומבינות כי ביכולתן להגיע בקלות יחסית אל השוק העולמי ; בנקים מבינים שכבר אין צורך הכרח להחזיק סניפים יקרים בעידן בו  ניתן לספק שירות ברמה גבוהה באופן מקוון; גופים פיננסיים מבינים – אולי לראשונה – שאין צורך לייבא עובדים מצרפת, בולגריה או ספרד ולהעסיקם בלונדון, שעה שניתן להעסיק אותם במדינותיהם עם אותה רמה של ממשק בין העובדים לחברה. כמו המהפכה התעשייתית ששינתה את בריטניה לנצח, לא מן הנמנע שבראייה היסטורית המהפכה הדיגיטלית תצמיח את בריטניה קדימה ככוח כלכלי.
עבור חברות ישראליות אלו חדשות טובות. ישראל היא מותג חזק של חדשנות טכנולוגית וחברות ישראליות, העוסקות במתן שירותים עסקיים יכולות להרוויח. חברות סייבר, פינטק, פרופטק (טכנולוגיות ניהול נכסים) ועוד יכולות למצוא לקוחות חדשים בבריטניה הצמאים לפתרונות טכנולוגיים שיאפשרו את המעבר לדיגיטל בצורה פשוטה וחלקה יותר. הנספחות הכלכלית בבריטניה נמצאת בלב הצומת העסקית בין ישראל לבריטניה ויכולה לזהות הזדמנויות, לחבר ולסייע לחברות ישראליות.
פורסם ב-10/04/21 ב-ICE.co.il. לכתבה המלאה – לינק

צור קשר עם:

עופר פורר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל