מפת הדרכים של האיחוד האירופי: ריבונות דיגיטלית והמרוץ לעליונות טכנולוגית
האיחוד האירופי שם לו למטרה לבנות את התשתית שתסייע לו להפוך למוביל עולמי בטכנולוגיות דיגיטליות. על הפרק מספר הצעות חקיקה מרחיקות לכת.
מאת יבגני גלידר
התאמת אירופה לעידן הדיגיטלי היא מהיעדים המרכזיים של האיחוד האירופי לשנים הקרובות. הנציבות האירופית אף הכינה מפת דרכים ייעודית בנושא, “עיצוב העתיד הדיגיטלי של אירופה” (Shaping Europe’s Digital Future). המפה מציבה לאיחוד כמטרה את חיזוק הכלכלה ושיפור התחרותיות בתחומים הדיגיטליים מול ארצות הברית וסין. כחלק מכך, החל האיחוד לפעול בפן הרגולטורי להשגת מה שהאירופים מכנים “ריבונות טכנולוגית” (technological sovereignty), או “ריבונות דיגיטלית” (digital sovereignty).
ריבונות טכנולוגית ודיגיטלית
למרות שהמונחים ריבונות טכנולוגית ודיגיטלית נכנסו לשיח האירופי זה לא מכבר, השפעתם מורגשת בכל תחומי המדיניות. ביולי 2019 הכריזה הנציבות בפרסום רשמי על כך שבימים אלו “מתקיים מרוץ עולמי על תפקיד ההנהגה בטכנולוגיות דיגיטליות מרכזיות… אשר מתאפיין יותר ויותר במתיחות בינלאומית ו-‘גיאופוליטיזציה’ הולכת וגוברת של טכנולוגיות דיגיטליות ברחבי העולם.” לפיכך, הסיקה הנציבות, “בסיס תעשייתי וטכנולוגי חזק יהיה חיוני לאוטונומיה אסטרטגית אירופית”. בספטמבר 2020 פירט הנציב תיירי ברטון בהודעה לעיתונות: “אל מול המלחמה הטכנולוגית שמנהלות ארצות הברית וסין, על אירופה להניח את התשתית לריבונות דיגיטלית ל-20 השנים הבאות… הריבונות הדיגיטלית שלנו נשענת על שלושה עמודי תווך בלתי נפרדים: כוח מחשוב, שליטה על הנתונים, וקישוריות מאובטחת.”
השיח האירופי בדבר ריבונות טכנולוגית ודיגיטלית יוצר אתגר. ריבונות, לכשעצמה, משמעה הזכות הבלעדית להפעיל סמכות בתחום מסוים. עם זאת, למושגים ריבונות טכנולוגית ודיגיטלית אין הגדרות רשמיות באיחוד. משום כך, המושגים עלולים להתפרש באופן רחב מדי. לדוגמה, בכירים ואנליסטים באירופה העלו את החשש שיהיו אלו שישתמשו בטענות של ריבונות טכנולוגית במטרה לקדם אג’נדה פרוטקציוניסטית באיחוד, אשר תטיב עם מדינות חברות מסוימות או גופים מקושרים בתעשייה על חשבון טובת האיחוד. כתגובה לחשש, הכריזו מקבלי החלטות וקהילות מדעיות באירופה על תמיכתם בהמשך שיתופי הפעולה המדעיים והתעשייתיים של האיחוד עם בעלות בריתו בנושאי טכנולוגיות מתקדמות.
חוק השווקים הדיגיטליים
לאיחוד יוזמות שונות להבטחת ריבונות טכנולוגית ודיגיטלית, רבות מהן עדיין בשלבי ההצעות. טיוטת “חוק השווקים הדיגיטליים” (Digital Markets Act) מציעה להסדיר את פעילותן של פלטפורמות דיגיטליות גדולות, כאלו שהאיחוד מגדיר כ-“שומרות סף”. מטרת החוק תהיה ליצור סביבה רגולטורית שוויונית יותר עבור חברות קטנות ובינוניות, או כאלו שהן מצטרפות חדשות. השוק כיום מאופיין בריכוזיות הנובעת מ-“תופעת הרשת” – תופעה מעגלית בה, ככל שמתווספים יותר משתמשים לפלטפורמה דיגיטלית, כך הפלטפורמה מושכת אליה יותר משתמשים חדשים. מכיוון שהפלטפורמות המובילות אוספות ועושות שימוש במידע רב אודות המשתמשים שלהן, הדבר מחזק את מעמדן על חשבון המתחרות הקטנות.
טיוטת החוק מגדירה עבור שומרות הסף רשימות “עשה ואל תעשה”. לדוגמא, על שומרות הסף לאפשר למשתמשים עסקיים לקדם את עצמם בפלטפורמה ולמכור ללקוחות גם מחוץ לה. כמו כן, לא יוכלו שומרות הסף להשתמש בנתונים המתקבלים מהמשתמשים העסקיים שלהן בכדי להתחרות עם אותם משתמשים. הפרות של הכללים יובילו לעונשים, כגון קנסות של עד 10% מסך ההכנסות השנתיות העולמיות של החברה.
ההצעה נתונה לדיון והמחוקקים של האיחוד ממשיכים לבחון אותה. מספר מדינות חברות, ביניהן גרמניה, עשויות לבחור שלא להמתין לסיום החקיקה של האיחוד, ולנסח כללים משלהן עבור פעילותן של פלטפורמות דיגיטליות. באם מדינות חברות נוספות ילכו באפיק העצמאי, עלולה להיווצר פרגמנטציה בשוק האירופי.
חוק השירותים הדיגיטליים
“חוק השירותים הדיגיטליים” (Digital Services Act) יצטרף לחוק השווקים הדיגיטליים ויטיל חובות דיווח על חברות בכל הנוגע לפעילותן להסרת תכנים בלתי חוקיים. החוק החדש יעדכן את “דירקטיבת המסחר האלקטרוני” המיושנת של האיחוד (E-Commerce Directive), אך לא יגדיר חובה כללית לניטור תוכן.
טיוטת החוק מתייחסת לכל נותני השירותים הדיגיטליים שפועלים באיחוד, אך הדרישות משתנות בהתאם לגודל החברה ותפקידה בשוק. לדוגמה, הפלטפורמות הגדולות יידרשו לבצע הערכות סיכונים מדי שנה, לאמת את זהויות שותפיהן העסקיים (כגון מוכרים צד שלישי), ולדאוג לשקיפות בכל הנוגע לפרקטיקות פרסום. קנסות יוטלו על ידי גוף אירופי חדש, או על ידי המדינות החברות עצמן (על גופים שבתחום שיפוטן).
כמו חוק השווקים הדיגיטליים, כך גם חוק השירותים הדיגיטליים נמצא בשלבי חקיקה מוקדמים ולא צפוי להסתיים לפני 2023.
בינה מלאכותית ושירותי ענן
בפברואר 2020 פרסמה הנציבות האירופית נייר בנושא קידום והסדרת טכנולוגיות בינה מלאכותית. הנייר מציע לסווג את היישומים האפשריים של בינה מלאכותית לדרגות סיכון, ולדרוש פיקוח על אלו שנמצאות בסיכון גבוה. בנושא זה התגלו מחלוקות בין המדינות חברות – אלו שמעדיפות גישה רגולטורית חזקה יותר, כגון גרמניה, ואלו שמעדיפות ניטור-עצמי, כגון דנמרק.
בנובמבר 2020 הוסיפה ופרסמה הנציבות את הצעתה ל-“חוק הפיקוח על הנתונים” (Data Governance Act). החוק יקבע כללים אחידים עבור שיתוף נתונים ברחבי האיחוד, ומטרתו לספק לאזרחים ולגופים האירופיים חלופה בטוחה לשירותי הענן של החברות האמריקאיות הגדולות. על פי ההצעה, יוכל האיחוד להגביל את זרימת הנתונים מחוץ לו, באם מדיניות שמירת הנתונים של מדינה שלישית מסוימת תוכר כלא מספקת ביחס לתקני האיחוד. שיתוף נתונים עם רשויות במדינות זרות יוגבל גם הוא. במטרה להבטיח עקביות ביישום ברחבי האיחוד, יוקם גוף מפקח חדש – “המועצה האירופית לחדשנות נתונים” (European Data Innovation Board).
***
הנספחות הכלכלית בבריסל עוקבת אחר התפתחויות בחקיקות האיחוד האירופי, בכלל זה איסוף וניתוח מידע ועבודה מול מוסדות האיחוד הרלוונטיים. יבגני גלידר הוא יועץ בנספחות מספטמבר 2017. בעבר היה אנליסט בחברה בינלאומית בוורשה ועוזר מחקר והוראה באוניברסיטה העברית בירושלים. את השכלתו רכש בישראל, אוסטרליה ואירופה, והוא בעל תואר ראשון בהצטיינות ושני תארים שניים בהצטיינות יתרה.
