חמש מגמות שישנו את הכלכלה הפולנית והאירופאית

המציאות החדשה הדגישה תופעות שכבר מעצבות את מצבה ואת עתידה המיידי של הכלכלה הפולנית, האירופאית והעולמית. מובאות כאן 5 מגמות חשובות ועדכניות.* 

הנושא העיקרי שנדון במהלך הרבה ובינרים בתקופה האחרונה הינו מגפת הקורונה: השפעותיה על חיינו, כיצד נלמד להתרגל למציאות החדשה ואילו טכנולוגיות הן must-have, בין אם כמעסיק שנאלץ לנהל את כל צווות העובדים מרחוק ובין אם כחברה שמנסה לעלות על הגל לשינוי החדשני הבא שירתום יותר לקוחות ויגביר מכירות.

בין אם אתם חושבים שמגפת הקורונה הייתה "ברבור שחור | Black Swan" (תופעה חסרת תקדים ובלתי צפויה) ובין אם אתם מצדדים בתאוריה שהמגפה היא "קרנף אפור | Grey Rhino", אין ספק כי המגפה הטביעה חותמה על המגמות העכשוויות, שיבשה במידה מסוימת כל מה שהאמינו בו עד כה ויצרה מגמות חדשות בעולם.

ביחד לשלב הבא

בהרבה מדינות אירופאיות ישנה תחושה חזקה של הצורך לפעול יחד מול האתגרים שמציבה מגפת הקורונה, משבר אקלים שכבר מזמן דובר עליו או תופעה שניתן לכנותה מעין משבר זהות קהילתית.

ההשלכות הבריאותיות והכלכליות של המגפה נותרו נושא מדאיג. התגובה למגפה היא, בין היתר, מלבד התמיכה הממשלתית, הידועה בפולין כמגן נגד המשבר; תקציב האיחוד האירופי החדש וקרן הסיוע. תגובת אירופה למשבר הקורונה היא תנאי הכרחי וחיוני לקיומה של אירופה.

האסטרטגיה האירופית Green Deal והטרנספורמציה הדיגיטלית של הכלכלה האירופית, הינם פרויקטים שמטרתם להביא את אירופה לרמה חדשה, ולהבטיח את התחרותיות הגלובלית שלה ואת התנאים להתפתחות. ה-Green Deal נועדה לא רק להפסיק את משבר האקלים, אלא גם – כחלק מתהליך שתוכנן כבר עשרות שנים והוא רב כיווני – להסיט את הכלכלה ל-"מסלול ירוק" העולה בקנה אחד עם הרעיון לייצור בר-קיימא, מזעור ההשפעה האנושית על הסביבה ואחריות חברתית וסביבתית. מטרת העל של ה-Green Deal כאסטרטגיית פיתוח, היא להעלות את הכלכלה האירופית לרמה אולטרה-מודרנית. המגיפה אינה מחלישה את האסטרטגיה הנ"ל.

דיגיטציה, כלכלה מבוססת-ידע, טכנולוגיות חדשניות וניצול הפוטנציאל האינטלקטואלי של אירופה, הם אלה שיאפשרו את האיחוד האירופי להצטרף למירוץ של הענקיות הדיגיטליות: ארה"ב וסין, שמכוננות סדר עולמי חדש.

תחרות במקום שיתוף פעולה

ניתן להבחין במגמה שונה ברמה העולמית – מלחמות סחר, היווצרות חסמי סחר ומדיניות פרוטקציוניסטית. תופעה זו, הידועה כבר שנים, התגלתה שוב לאחר פרוץ המשבר הפיננסי בשנת 2008, ומגפת הקורונה הגבירה אותה כאשר מדינות החזיקו סחורות אסטרטגיות (למשל, ציוד מגן אישי, מכונות הנשמה וכיו"ב) בגבולותיהן ואז, אחת אחרי השניה, הציגו תקנות להגנה על חברות מקומיות מפני 'השתלטות עוינת'.

הליברליסטים טוענים כי סחר חופשי ממשיך לזרום בעורקי האורגניזם הכלכלי בעולם, אך כי עובר שינויים מטמורפיים. מכל מקום, האמונה, שהייתה פופולרית לא מזמן, שסחר חופשי משנה מדיניות, כבר אינה כל כך נכונה. פוליטיקה משנה את הסחר החופשי. סין לא הפכה לחברה במשפחת המדינות הדמוקרטיות, ובשנים הקרובות היא תהפוך לכלכלה המובילה בעולם.

אירופה משנה את תחום האנרגיה

תחושת הטרנספורמציה של האנרגיה האירופאית נקבעת לא רק על ידי אנשי איכות הסביבה, שעבורם Green Deal הוא הפרויקט החשוב ביותר, אלא גם על ידי הצורך להתחדש ולהשתמש יותר בטכנולוגיות "נקיות" וזמינות, עליית מחירי האנרגיה, הביקוש ההולך וגדל ליעילות אנרגטית והשינויים במבנה ייצור האנרגיה (פיזור מקורות, פעילותם של גורמים יצרכנים – "Prosumers": גורם כלכלי חדש, של צרכן שגם מייצר את השירות או המוצר שהוא צורך).

ייצור החשמל הפולני מאבד מערכו, ורזרבות הפחם הולכות ומתרוקנות, והלחץ של האיחוד האירופי על הפחתת הפחמן רחוק מלהיחלש. הביקוש לאנרגיה חשמלית יגדל. החברה והכלכלה המודרניים זקוקים לכך; הניידות (האלקטרומוביליטי) צריכה את זה.

ניתן לראות את הטרנפורמציה הירוקה הבלתי-נמנעת אצל ענקי סקטור האנרגיה והדלק האירופאים, וביניהם פולנים, אשר משקיעים במקורות אנרגיה מתחדשת ובטכנולוגיות מימן, ומשנים את האסטרטגיות שלהם בפן הזה.

עם זאת, קבלה חברתית היא תנאי מרכזי לשינוי מוצלח של תחום האנרגיה. הכספים מה-Just Transition Fund צפויים לעזור להשיג זאת.

יש צורך גם בתוכנית רה-ארגון הגיונית לתעשיית הפחם ודיאלוג עם העובדים. תחום טכנולוגיות האנרגיה החדש עשוי ליצור 300 אלף מקומות עבודה חדשים בפולין. עם זאת, אותו מספר משרות או יותר יכול להיעלם בתעשיית הכרייה והתחומים הנוגעים אליה.

משבר, מדינה, השקעות

מגפת הקורונה שינתה באופן קיצוני את מיקום המדינה במחזור הכלכלי. דמותו של שומר הלילה, שאינו מתערב בעשיית עסקים אלא רק מוודא שאיש אינו מפריע, הוא נחלת העבר. המדינה ממלאת תפקיד משמעותי יותר בגירוי הכלכלה, ותפקידיה אלה הופכים למקובלים חברתית. מאז תחילת המשבר, מדינות אירופה, כולל פולין, הזרימו כסף חסר תקדים לכלכלה במטרה להקל על השפעות המגיפה ולשטח את העקומות הכלכליות שקרסו כתוצאה מהמיתון.

בעתיד הקרוב, המניעים העיקריים לצמיחה בכלכלה הפולנית יהיו צריכה פרטית, השקעות ציבוריות ויצוא. השקעות פרטיות הן במצב קצת פחות טוב.

בין ההשקעות הציבוריות, יש לשים לב לתוכנית הבנייה התשתיתית, הממומנת בכספי האיחוד האירופי, ולנמל התקשורת המרכזי, למשל, בו פולין תשקיע מיליארדים בשנים הקרובות.

גם עמדת הרשויות המקומיות תהיה קריטית כאן. תקציבם נחלש מאוד על ידי המגפה, ובהתאם לגודל העיר, הגירעון עשוי להגיע למאות מיליוני זלוטי. עם זאת, רבים מהם לא ויתרו על השקעה. ואולם, הם סומכים על סיוע שהעניקה המדינה, מה מחזיר אותנו לנקודת המבט העיקרית המתארת ​​מגמה זו.

האצה דיגיטלית

תקציב הפיתוח הטכנולוגי העולמי הצטמצם כתוצאה מהמגפה. עם זאת, המגיפה הגבירה את הביקוש לכלים דיגיטליים – ולא רק אלה הנוגעים לעבודה מרחוק.

בפולין, הדיגיטציה של הכלכלה הייתה קצת כמו הספרים האופנתיים שאתה חייב להעלות על מדף הספרים שלך, אבל אתה אפילו לא קורא אותם. ופתאום הסגר שינה הכל במרץ. כלים דיגיטליים הפכו פופולריים בכל בית. כיום ניתן להשתמש בהם כמעט בכל מקום, אפילו במינהל הציבורי וברשויות המקומיות שנרתעו מזה שנים רבות לפני כן. זו מגמה מובנת מאליה. התשובה לשאלה האם שינויים אלה יימשכו פחות ברורה.

חברות ואנשים רבים מצפים שהמציאות שלאחר המגיפה תחזור לנורמה שלפני המגיפה, שכולם יחזרו למשרדיהם ויכבו את אפליקציות ההודעות המיידיות. תרחיש זה כנראה יהיה שונה מהמציאות – עבודה היברידית מחכה לנו. תאגידים רב-לאומיים מתמקדים בקביעות השינויים הללו, ואלה קובעי מגמות.

טכנולוגיה דיגיטלית, אוטומציה ורובוטיקה יהפכו לכלי טוב לעסקים להגנה מפני חוסר יציבות, סוג של חיסון מפני מערבולת בלתי צפויה.

יש עוד משהו שתורם לצורך בדיגיטציה של הכלכלה הפולנית. ובכן, למרות צמיחה כלכלית מתמשכת, השכר במשק נשאר נמוך יחסית. זו ההשפעה של מלכודת ההכנסה הבינונית. יעילות העבודה בפולין עדיין משאירה הרבה מקום במעבר מהמצוי לרצוי, והעדר עובדים נפתר על ידי הגירה כלכלית. זה עובד טוב בטווח הקצר, אבל זה יחסר בטווח הארוך.

 

* למאמר המקורי: מועידת EEC שהתרחש בסוף 2020

 

צור קשר עם:

שרה-אן מאדי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל