הסיפור שאינו נגמר סוף סוף נגמר… כנראה. נקודת המבט של אירופה על הסכם הסחר עם בריטניה

שבוע שעבר, בערב חג המולד, האיחוד האירופי ובריטניה הצליחו להגיע להסכם סחר ביניהן, שצפוי להיות הסכם הסחר הבילטראלי הגדול ביותר בהיסטוריה. מדובר גם בהסכם הסחר המודרני הראשון שמפרק שותפות סחר קיימת, ומקים ומגדיר חסמים בין השווקים. ההסכם, שמכסה נתח שוק בשווי כ-740 מיליארד אירו במונחי 2019, פורסם על-ידי שני הצדדים במהלך סוף השבוע. ההסכם מכסה סחר בסחורות ושירותים, מכיל פרקי השקעות וסעיפים רלוונטיים להגנה על מידע ויחס לדגה.

ההסכם מאפשר סחר חופשי בסחורות באמצעות הורדת מכסים ומתן מכסות, בתנאי שהסחורות עומדות בכללי מקור הקובעים כמה תוכן במוצר חייב להיות מופק מאחד הצדדים. היתרון בהסכם הוא שהוא מאפשר לייצואנים לבצע הצהרה עצמית על עמידה בכללי המקור, דבר שיקל על הסחר בין שותפי סחר משני הצדדים.

ההסכם מאפשר גם לאיחוד האירופי וגם לבריטניה לקבוע כללים משלהם לגבי סימנים גיאוגרפיים, כללים שנועדו להגן על האיכות והמוניטין של מוצרי מזון המיוצרים באזור מסוים. מנגנון בחינה בהסכם פירושו ששני הצדדים יכולים לבחור לתאם על כללים במועד מאוחר יותר.

בהסכם נפרד, האיחוד האירופי העניק לבריטניה מה שמכונה "רישום למדינה שלישית" (Third country listing), המאשר שבריטניה עמדה בתקנים הנדרשים לבריאות בעלי חיים וביטחון ביולוגי הנדרש לייצוא בעלי חיים ומוצרי בעלי חיים לאיחוד. ההסכם כולל גם התייחסות להתמודדות עם חסמים רגולטוריים בשני השווקים, תוך התבססות על כללי הסחר של ארגון הסחר העולמי בתחומים כמו תיוג ובדיקה, בחינה ואישור של מוצרים לפני שהם מאושרים לשיווק בשוק. ישנן נספחים ספציפיים למספר סקטורים וביניהם ענפי הרכב, הכימיקלים, התרופות, התוצרת האורגנית והיין.

אחד הנושאים החשובים היותר עבור האירופים במהלך המו"מ על הסכם זה, היה הנושא של level playing field rules. מדובר במונח מעולם מדיניות הסחר, המתייחס למכלול הכללים והתקנים המשותפים לשני צדדים המונעים מעסקים במדינה אחת להשיג יתרון תחרותי על פנו אלו הפועלים במדינות אחרות. זהו עקרון חשוב ביותר באיחוד האירופי, אשר דוגל בתחרות הוגנת ופתוחה, בשל האפשרות לתנועה חופשית של אנשים, סחורות, שירותים והון ברחבי מדינות האיחוד.

האיחוד האירופי בעצם ביקש להבטיח שהעסקים הבריטיים לא יוכלו להציע מחירים נמוכים יותר מאלו אשר יציעו העסקים האירופים בתוך מדינות הגוש. הדבר יבוא לידי ביטוי גם בתחומים של שינויי אקלים, עבודה, מיסים והתחום הרגיש מאוד של סיוע מדינתי (state aid). הבריטים מצידם רצו להבטיח שיתאפשר להם להקים מערכת עצמאית לתמיכה במגזרים העסקיים בתחום תקופת המעבר, ללא קשר לחוקי האיחוד האירופי.

נושא מרכזי נוסף התייחס לתחום הדגה. האיחוד האירופי ובריטניה סיכמו על תקופת מעבר עד יוני 2026, אז המכסות הקיימות לאיחוד האירופי במימי בריטניה יוחלפו למכסות חדשות. הדבר נותן לאיחוד האירופי גישה מובטחת למימי בריטניה בשנים הקרובות.

שני הצדדים הסכימו גם על קיצוץ של 25 אחוזים בדגים שייתפסו על ידי ספינות האיחוד האירופי במימי בריטניה. מדובר בפשרה לשני הצדדים מכיוון שהאיחוד האירופי רצה בתחילה לשמור על הגישה הנוכחית אך בסופו של דבר התפשר לקיצוץ של 25 אחוז, בעוד בריטניה רצתה קיצוץ של 60 אחוזים. נקבע שבתום תקופת המעבר יתקיים מו"מ שנתי על נפח הדגה המותרת בשני הצדדים.

בתחום האנרגיה, ההסכם מוודא כי יתקיימו חיבורים בינלאומיים בין רשתות גז טבעי, כך שלא תהיה פגיעה בזרם האנרגיה בין בריטניה לאיחוד האירופי. אבטחת הסדר על אנרגיה הייתה חשובה מאוד לשני הצדדים, מכיוון ששניהם סוחרים בגז ובחשמל בזמן אמת, חולקים הרבה טכנולוגיה בסקטור זה, ומספר חברות אנרגיה פועלות בשני השווקים.

ההסכם מתחייב גם לשיתוף פעולה בנושא אנרגיה מתחדשת והתמודדות עם שינויי האקלים. ניתן להשעות את ההסכם אם אחד מהצדדים יפר את התחייבויותיו על פי הסכם האקלים בפריז. הסכם נפרד עוסק בשיתוף פעולה בתחום אנרגיה גרעינית.

בתחום הסחר בשירותים, בריטניה איבדה גישה מסוימת לשוק המסחר בשירותים פיננסיים בשל עזיבתה את הגוש המשותף. בוטל גם מנגנון ההכרה ההדדית בכישורים מקצועיים (Mutual Recognition of Professional Qualifications), שאיפשר עד כה לעובדים מוכשרים כמו רופאים מהנדסים ואדריכלים לקבל הכרה בכישוריהם בשני הצדדים.

לשני הצדדים תהיה גישה לשווקי הרכש הממשלתי בצד השני, דבר שמשמעותי במיוחד לאור ניסיונות ההתאוששות ממשבר נגיף הקורונה.

בנושא זרימת נתונים בין שני הצדדים, הוחלט על הוראה זמנית לשישה חודשים שבמהלך תקופה זו יתאפשר מעבר נתונים חופשי בין בריטניה לאיחוד האירופי. במהלך תקופה זו הצדדים יבחנו כיצד להמשיך בנושא זה בעתיד.

מה יקרה עכשיו? הנציבות האירופית הציעה כי ההסכם יופעל באופן זמני (provisional basis) עד ה-28 בפברואר 2021. מועצת האיחוד האירופי, אשר מורכבת משגרירים מ-27 המדינות החברות, הביעה הסכמה להצעה זו. הפרלמנט האירופי יתבקש להעניק הסכמתו להסכם בימים הקרובים.

ומה המשמעות לעסקים ישראלים? לחברות ישראליות שמייצאות לבריטניה, יש לשים לב שישראל חתמה מבעוד מועד על הסכם סחר חופשי עם בריטניה שצפוי להיכנס לתוקף עם עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי בינואר הקרוב. פרטים נוספים על ההסכם ניתן למצוא בעמוד הייעודי בנושא הברקזיט. חברות אשר השתמשו במרכזים לוגיסטיים בבריטניה לצורך ייצוא למדינות אחרות בגוש האיחוד האירופי, צריכות להיערך לבחינת הכללים על מוצריהם בטיוטת ההסכם שפורסמה. יש לשים לב שהמוצרים יידרשו לכל האישורים הרגולטוריים של מדינה שלישית המייצאת לאיחוד האירופי. פרטים נוספים מופיעים בפוסט של עופר פורר, הציר הכלכלי של משרד הכלכלה והתעשייה בלונדון.

יש לשים לב שההסכם בין ישראל לבריטניה כולל אפשרות של שטעון (transshipment). המשמעות היא שטובין שלא נפרקו ונשארו תחת פיקוח המכס, יוכלו להינות מהעדפת מכס במעבר בין בריטניה למדינות האיחוד, בתנאי שהוגש בגין הסחורות תעודת מעבר יחד עם הוכחת המקור.

מומלץ להתייעץ עימנו בכל שאלה הנוגעת למשמעות ההסכם שהושג בין האיחוד האירופי לבריטניה והשפעתו על הייצוא שלכם למדינות האיחוד. ניתן לפנות אלינו בנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה לאיחוד האירופי באמצעות brussels@israeltrade.gov.il או למקבילינו בנספחות המסחרית של משרד הכלכלה והתעשייה לבריטניה באמצעות המייל london@israeltrade.gov.il.

צור קשר עם:

נטע בר-אל

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל