בריטניה יוצאת לדרך עצמאית. נקודת המבט הבריטית על הברקזיט

על-פי סקר גיאוגרפי המבוסס על מיקומי GPS היסטוריים, בריטניה נעה כל שנה, בממוצע 3 ס"מ מזרחה ממיקומה הנוכחי, וכך מתקרבת, בצורה מאוד עדינה, לאירופה. על-פניו מדובר בשינוי איטי ביותר וכמעט לא-משמעותי. עם זאת, ב-01/01/2021 בריטניה תעשה פניית פרסה ובמקום להתקרב לאירופה, תתרחק מאירופה – לא ברמה הגיאוגרפית, אלא ברמה הפוליטית.

47 שנים לאחר שבריטניה נכנסה כחברה לקהילה האירופית המשותפת, אשר הפכה במרוצת השנים לאיחוד האירופי, ו-4 שנים 6 חודשים ו-7 ימים לאחר שבריטניה ערכה משאל עם על עצם היציאה מהאיחוד האירופי, משאל עם שבו זכו תומכי היציאה מהאיחוד ברוב דחוק של 1.8%, בריטניה מסיימת תהליך ארוך וכואב ותצא מהאיחוד ב-01/01/2021.

במהלך תקופת זמן זו החליפה בריטניה 5 ממשלות ו-3 ראשי ממשלה, כאשר הנושא המרכזי בפוליטיקה הבריטית, כמו גם בכלכלת האי הבריטי בתקופת זמן זו, הייתה "הברקזיט".

ביום שישי האחרון, בערב חג המולד, לאחר 9 חודשים של משא ומתן ארוך ומתיש, אשר כלל כל תרגיל אפשרי בניהול ויצירת משברים, הגיעו בריטניה והאיחוד האירופי להסכמה על הסכם משותף ליציאה מהאיחוד.

עם ההצהרה על השגת הסכם, הסקטור העסקי בבריטניה שחרר אנחת רווחה גדולה. עבור כלכלת בריטניה, אשר מקושרת בטבורה לאיחוד האירופי ברמה כה הדוקה עד כי 80% ממקור המזון המיובא הוא מהאיחוד האירופי, ו-43% מהיצוא של בריטניה מיוצא לשוק האירופאי המשותף, יציאה מהאיחוד ללא הסכם תוביל להשפעות עצומות לרעה על הכלכלה בתקופה שלא יכולה להיות רעה יותר לאחר שדרום בריטניה, כולל המרכז הכלכלי של המדינה – לונדון, נכנסת לסגר שלישי וכואב בתקופת חג המולד.

במהלך המו"מ בין האיחוד האירופי לבריטניה עמדו 3 נקודות מרכזיות ששני הצדדים התקשו להגיע איתן להסכמה – זכויות דיג, כללי משחק עסקיים ומשילות. עתה, כששתי הצדדים מצאו מכנה משותף לכל אחת מהנקודות ברור יותר לעסקים בבריטניה כיצד יראה "היום שלאחר הברקזיט".

על-מנת לספק ליצואנים ישראלים מידע קונקרטי על מה שצפוי להיות מבחינת חברות בריטיות, אני מסכם בקצרה שינויים משמעותיים לחברות בריטיות לאחר ה-01/01/2021:

  • תקנים – כיום בבריטניה מוחל התקן האירופאי – CE. לאחר היציאה מהאיחוד האירופי, בתקופה הדרגתית, בריטניה תחיל תקן עצמאי בשם UKCA (UK Conformity Assessment), ולכן מוצרים אירופאיים המיוצאים לבריטניה יזדקקו לתקן החדש, בעוד שמוצרים בריטיים המיוצאים לאירופה יזדקקו ליישם את התקן האירופאי (CE). עד להחלת תקן ה-UKCA, תקן ה-CE יוכר בבריטניה
  • מעבר מידע בין האיחוד האירופי לבריטניה – טרם הברקזיט, כאשר בריטניה הייתה חלק מהשוק האירופאי המשותף, ניתן היה להעביר מידע אישי בין המדינות כל עוד המדינות היו כפופות לחוקי ההגנה על הפרטיות האירופאיים (GDPR). הסכם הסחר שנחתם לא מכסה את העברת המידע, מתוך מטרה לסיים סבב ייעודי בנושא בתחילת 2021. עם זאת, בהינתן ובריטניה צפויה להמשיך ולהחיל את חוקי הפרטיות הקיימים כעת, הציפייה שסבב המו"מ יתנהל בצורה מהירה וייחתם הסכם שיאפשר מעבר חופשי של מידע
  • לוגיסטיקה – כיום נהגי משאיות בריטיים יכולים להעביר סחורות באופן חופשי באיחוד האירופי, לרבות לפקוד נקודות איסוף ופריקה שונות ברחבי האיחוד האירופי. לאחר הברקזיט, נהגי משאיות בריטיים יוכלו אומנם להמשיך ולהיכנס באופן חופשי לשוק האירופאי המשותף, אך הם יוכלו לבצע איסוף/פריקה מנקודה אחת בלבד
  • מזון – כיום אין צורך באישור סניטרי ופיטוסינטרי במעבר של מזון בין האיחוד האירופי לבריטניה. מצב זה ישתנה ב-01/01/2021, כאשר מעבר של מזון בין השוק האירופאי המשותף לבריטניה יצריך מתן אישורים סינטריים ופיטוסניטריים. עם זאת, לא יוטל מכס על מזון גם לאחר הברקזיט.
  • כימיקלים/תרופות – כמו בתחום המזון, לא יוטל מכס על יבוא של כימיקלים ותרופות בין האיחוד האירופי ובריטניה, ותמשיך ההכרה בתקני GMP. עם זאת, יהיה צורך בביצוע בדיקות בטיחות לתרופות הן באיחוד האירופי ובן בבריטניה לאחר הברקזיט
  • מתן שירותים מקצועיים – כיום רופאים, רוקחים, וטרינרים, פסיכולוגים ועוד נותני שירותים מקצועיים שהם בעלי תעודה בריטית אינם זקוקים לרישיון מקומי במדינות אירופה. לאחר הברקזיט אותם נותני שירותים יזדקקו לקבל רישיון מקומי במדינות בהן הם נותנים את השירותים. כלומר, רישיון צרפתי בצרפת ורישיון גרמני בגרמניה. עם זאת קיימים סייגים למתן שירותים באופן זמני

הנקודות שפריטתי מעלה רלוונטיות, על-פניו, לחברות בריטיות, אך לא רק. מגוון גדול של חברות ישראליות, עם חלקן עמדתי בקשר ישיר על-מנת לבחון את השפעות הברקזיט, מייצאות לבריטניה בתור שער לשוק האירופאי המשותף, או לחלופין, מייצאות ממרכזים לוגיסטיים באיחוד האירופי לבריטניה.

אותן חברות בראש ובראשונה מושפעות מהברקזיט, מכיוון שלמרות שעבור רובן הן עדיין יוכלו להמשיך ולנהל שרשרת לוגיסטית עם לקוחות באיחוד האירופי או בבריטניה כפי שניהלו טרם יציאת בריטניה את השוק האירופאי המשותף, לאחר יציאת בריטניה את האיחוד הן יזדקקו להתאים את התהליך הלוגיסטי למגבלות התובלה, תקנים ואישורים רגולטוריים במעברי הגבול, הן מבריטניה לאיחוד האירופי והן מהאיחוד האירופי לבריטניה.

אם אתם נמנים על יצואנים ישראלים המייצאים לבריטניה דרך השוק האירופאי המשותף אני והצוות שלי בנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה רוצים לשתף שאתם לא לבד. במשך השנתיים האחרונות, מתוך הכרה באתגרי הברקזיט, בנינו בנספחות הכלכלית של משרד הכלכלה והתעשייה בבריטניה מערכת יחסים הדוקה עם המכס הבריטי וגופים רגולטוריים בבריטניה, מתוך מטרה לאפשר ליצואנים ישראלים לפתור בעיות ולאפשר להן לייצא בצורה פשוטה וזורמת לבריטניה.

מקבילתי באיחוד האירופי, נטע בר-אל, מסייעת באותו אופן לחברות ישראליות המייצאות לשווק האירופאי המשותף דרך בריטניה ונתקלות בחסמים רגולטוריים באיחוד. לקריאה על השפעות הברקזיט מנקודת המבט האירופאית אתם מוזמנים לקרוא את הפוסט הזה.

אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר אם וכאשר יש לכם שאלות נוספות או אם אתם נתקלים בחסמי סחר ביצוא ישראלי לבריטניה מהאיחוד האירופי או לאיחוד האירופי מבריטניה

commonlondon@israeltrade.gov.il

Brussels@israeltrade.gov.il

צור קשר עם:

עופר פורר

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל