2021 – יהיה טוב* בפולנית!

נתחיל עם החדשות הפחות טובות…

קורונה בפולין וסגר אחרי חג המולד

אז בימים האחרונים, הממשלה הפולנית הודיעה על מגבלות חדשות בעקבות הקורונה, הגבלות אלה תחולנה בתקופה שבין 28 בדצמבר ל -17 בינואר, כולל עוצר בערב ראש השנה (בין 19:00 ב-31.12 עד 06:00 בבוקר ב-1.1). כל זאת בכוונה ככל הנראה לשטח את עקומת הגל השלישי הצפויה מפגישות חג המולד. הציפייה כרגע הינה שהעלות הכלכלית של ההגבלות החדשות תהיה נמוכה יחסית, שכן מדובר בתקופה של פעילות כלכלית נמוכה באופן מסורתי.

קישוטי חג המולד בעיר העתיקה בוורשה

נתונים כלכליים בצל הקורונה

  • הבנק הלאומי הפולני NBP-Narodowy Bank Polski התערב ככל הנראה בשוק המט"ח בניסיון להחליש את הזלוטי הפולני PLN, מהלך נועז בעקבות האיתות ממסמכי המדיניות המוניטרית האחרונים שהצביעו על היעדר התאמת שער החליפין של הזלוטי הפולני למטבעות זרים באופן שיהיה עמיד יותר למשבר הקורונה והמדיניות המוניטרית של הבנק הלאומי.
    • התפוקה התעשייתית בחודש נובמבר עלתה יותר מהצפוי, בשיעור של 5.4% שנתי וחזרה לרמה טרם הקורונה, בעיקר בייצור המכוון לייצוא.
    • שוק העבודה הראה סימני עמידות לגל השני של המגיפה. בשוק הפרטי, הגידול בתעסוקה ירד לחודש נובמבר ל-1.2%- בשיעור שנתי, לעומת 1.0%- בחודש אוקטובר, אך בהסתכלות חודשית, היה יציב יחסית (למרות הגבלות הממשלה בעקבות הקורונה), בעוד שצמיחת השכר האיצה ל-4.9% בשיעור שנתי לעומת 4.7% בחודש קודם.
    • האינפלציה במדד המחירים לצרכן ירדה ל-3.0% בחודש נובמבר בשיעור שנתי, לעומת 3.1% באוקטובר, עקב ירידת מחירי המזון (חודש נוסף מתחת לרמה הממוצעת הרגילה). אינפלציית הליבה האיצה ל-4.3% בשיעור שנתי לעומת 4.2% באוקטובר; כאשר אינפלציית מחירי השירות האיצה עוד יותר ל-7.8% בשיעור שנתי (לעומת 7.3% חודש לפני כן).מספר השבוע:
  • 104.3 מיליארד זלוטי פולני ייצוא פולני בנובמבר – יצוא חודשי פולני העולה על 100 מיליארד זלוטי בפעם הראשונה אי פעם.

 

אבל, נאחל גם לקראת השנה האזרחית –

שתכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה!

 

2021

אז למה פולין ומה הכנו עבורכם ב-2021 שתבוא עלינו לטובה?

תחומי הפוקוס שלנו בשנה החדשה ימשיכו להיות סייבר, ציוד רפואי ובריאות דיגיטלית, תחבורה ירוקה וחכמה, אגריטק וטכנולוגיות מים. אך נתחיל לחקור ולקיים פעילויות גם בתחומים חדשים, כמו: סחר אלקטרוני וריטייל-טק, פרופטק וקונטק (טכנולוגיות ניהול נכסים ובנייה) וייצור מתקדם.

בהמשך לאירוע Israeli New Mobility Day שקיימנו בחודש נובמבר השנה. למי שפספס, תוכלו לצפות בוובינר כאן. אנו עתידים לקיים בתחילת פברואר אירוע פולו-אפ עסקי, כולל פגישות B2B עם ה-OEMs הבין-לאומיים והפולנים הפעילים כאן, חברות רכבים שיתופיים, ניהול צי רכב ועוד.

בנושא זה, יש לציין כי ממשלת פולין קידמה חוק רכבים אלקטרוניים, המכוון להפוך את פולין כמובילה באירופה בתחום הניידות החשמלית ElectroMobility. המדינה שואפת להגיע ל-1 מיליון רכבים חשמליים על הכביש עד 2025 ובעקבות כך, הממשלה מציעה לאזרחיה מענקים לרכישת רכבים חשמליים וכן הנחות לקידום המטרה הנ"ל.

לא רק אלקטרומוביליטי, אלא גם תחבורה חכמה ומקושרת. טכנולוגיות IoT, AI וסייבר בתחום האוטומוטיב גם הן תופסות תאוצה ועניין של יצרני הרכב הגדולים באירופה ונמצאים בפולין. גם Shared Mobility, או ניידות משותפת**, הינה תחום בולט בערים הפולניות.

**ניידות משותפת היא מושג חדש יחסית, המייצג קטגוריה נפרדת של תחבורה עירונית, הכוללת סוגי כלי רכב שונים, כגון אופניים, קטנועים, קטנועים חשמליים או מכוניות. התהליך מורכב משכירת רכב באמצעות טכנולוגיות ניידות. בתום הנסיעה המשתמש עוזב את הרכב, אשר לאחר מכן יהיה נגיש למשתמשים אחרים.

בשנת 2019 מספר הרכבים המשותפים בפולין הסתכם בכ-39 אלף. אלה היו זמינים ב-71 ערים פולניות, מתוכן מעל 8.5 אלף בבירת פולין, ורשה. הצפי הוא שעד שנת 2025 מספר הרכבים המשותפים יהיה גבוה יותר מפי שלושה. מספר המשתמשים גדל גם באופן עונתי.

בסוף 2019 יותר מ-3.3 מיליון פולנים השתמשו בשירות ניידות משותפת, כאשר האחוז הגבוה ביותר השתמש באופניים שיתופיים. מספר זה צפוי לגדול ב-170% עד 2025. עם זאת, העלייה המשמעותית ביותר צפויה בקרב משתמשי הקטנועים החשמליים. שירות זה זמין בערים הפולניות כבר משנת 2018.

שירות נוסף שניתן במסגרת ניידות משותפת הוא שיתוף מכוניות Car Sharing. זו הקבוצה השנייה בגודלה מבחינת הכנסות. בשנת 2019, 630 אלף איש השתמשו בשירות זה. עם זאת, נתון זה צפוי לגדול בכמעט 200% עד שנת 2025. המעורבות הגוברת של הקהל הפולני בהגנה על הסביבה והפחתת זיהום האוויר, בעיקר באזורים עירוניים בפולין, מגבירה גם את העניין בניידות החשמלית. בשנת 2019, כמעט כל מכונית חמישית זמינה בשיתוף מכוניות הייתה בעלת מנוע חשמלי, וכמעט בכל מכונית שלישית הייתה מערכת היברידית.

Car, Traffic, Man, Hurry, Steering Wheel, Dusk, Modern

באופן כללי, ענף ייצור הרכבים בפולין מעסיק למעלה מ-202,700 עובדים וייצור של כ-650 אלף כלי רכב מנועיים בשנת 2019, כ-10.5% מהייצור שנמכר הוא חלק חשוב מאוד בתעשייה הפולנית שמעניק תנופה לכלכלת הפולנית.

יצרני רכב רבים, כמו Fiat, Toyota, VW ו-Opel בין היתר, הינם בעלי השקעות בפולין, וספקים מ-Tier 1 ו-Tier 2, כמו Lear, Delphi, Federal Mogul, Tenneco וכו' באו אחריהם.

לחברות ציוד רפואי ובריאות דיגיטלית, המתעניינות בשוק הפולני, אנו עובדים על סמינר מורחב באמצע פברואר להבנת השוק הפולני, הפוטנציאל, הרגולציה, Do's and Dont's ועוד. תציצו מדי פעם בעמוד שלנו בלינקדין וצרו איתנו קשר שנצרף אתכם לפעילויות המתוכננות. ובהמשך, גם אירוע עסקי שאליו נביא חברות שירותי רפואה פרטיים, בתי חולים, מפיצים ואינטגרטורים של ציוד רפואי ועוד שותפים פוטנציאליים.

משרד הבריאות הפולני החל במספר יוזמות חשובות שנועדו לקדם דיגיטציה של מערכות בריאות, כדוגמת חובת מרשמים אלקטרוניים ואישורי מחלה אלקטרוניים הנשלחים ישירות מהרופא למעסיק. אך יש לומר שהמהפך עוד רחוק מלהתרחש. השלב הבא הינו להפוך את כל התיק הרפואי לדיגיטלי. יצוין כי ישנם אזורים בפולין, כמו אזור פומרניה (אזור החוף בצפון מערב פולין) הינו מתקדם יחסית בכל הנוגע לבריאות פרטית וישנו עניין בבריאות דיגיטלית וחדשנות בביוטק. איתם, אגב, נקיים פעילות על חדשנות בבריאות בסוף פברואר.

בתחום האגריטק, הייתה לנו שנה מלאת אירועים, החל מכנס וירטואלי על Water Scarcity and Drought בפולין, בו אירחנו את מיטב הדוברים הישראליים על ניהול מים וייעול השקייה ושימוש במים בחקלאות, והשתתפו אנשי ממשל, אנשי פרלמנט בוועדת החקלאות, מפיצים בתחום האגריטק, מנהלי משקים חקלאיים ונציגי סוכנויות החקלאות השונים בפולין; וכלה בסיור וירטואלי בחברות חקלאות (כן, כן, אי אפשר להגיע לארץ? נביא את הארץ לפולין) ואף ארוחת בוקר ישראלית שנשלחה למשתתפים באירוע הראשון בסדרת ה-B&B שלנו! אירוע Business & Breakfast: Agritech (שהיה גם האירוע האחרון של שנת 2020) בו אירחנו כ-25 משתתף, אנשי ממשל וחברי פרלמנט לענייני חקלאות וכן שותפים פוטנציאליים לחברות אגריטק ישראליות, אשר קיבלו ארוחת בוקר ישראלית טרייה טרם האירוע, וצפו בפרזנצטיות מ-5 חברות אגריטק בתחום הגדלת התפוקה החקלאית.

       

גם ב-2021, נמשיך לפעול בתחום זה, בשיתוף עם משרד החקלאות הפולני. כך למשל, מתוכנן לנו במרץ כנס חקלאות ומים שידון בנושא/תת-סקטור האקטואלי ביותר בתחום בפולין, כולל הצגת הטכנולוגיות הישראליות הרלוונטיות.

תחום הנדל"ן הפולני תמיד עניין ישראלים, אך מעבר להזדמנויות רכישת דירות להשקעה, תחום שעשוי להיות רלוונטי ועתיר פונטציאל הינו ה-Property Tech וה-Construction Tech (או בקיצור פרופטק קונטק).

בעוד שהרבה סקטורים הושפעו רבות ואף נפגעו ממשבר הקורונה, עד 86% מהחברות הנסקרות מתחום הבנייה בפולין פועלות כיום ללא הגבלות, תוך התאמה לתנאים העדכניים. חברות מהסקטור הזה מציינות לעתים קרובות יותר כי הן מגבילות את פעילותן (11%) מאשר שהן מרחיבות אותה (3%) בתנאי המשבר הנוכחיים. כאשר ישנן מגבלות, השפעתן מוגדרת בממוצע כשיעור של 30% (ביחס לפעילות לפני המשבר).

המרכיב הבעייתי ביותר של חברות בסקטור זה הינו הגבלת הביקוש והגבלת ההשקעות. בהשוואה לענפים שנפגעו ישירות מהמגפה, אין ירידה משמעותית במכירות בענף הבנייה – 45% מהחברות חוות ירידה נמוכה יחסית במכירות (ירידה של 15-20%). עם זאת, העובדה שהמשבר נמשך והמגבלות מתתחדשות עשויה להביא להאטה רבה יותר. אך בסופו של דבר, תחום זה עדיין אחד העמידים ביותר בתקופת משבר הקורונה בפולין.

בנוסף, על סדר היום של ממשלת פולין – תכנית לפיתוח כלכלי ותמיכה בחדשנות. פולין מדורגת כיום כמדינה חדשנית למדי (מקום 25 במדד החדשנות של בלומברג) כפי שהיא נמדדת בהוצאות מו"פ, יכולת ייצור ונוכחות חברות היי-טק. כדי לעזור לתעשייה הפולנית לעבור לשלב הבא, השיקה ממשלת פולין את פלטפורמת Industry 4.0 בשנת 2019. מטרת פרויקט זה היא להגדיל את החדשנות של חברות פולניות, להגביר את הידע אודות תהליכי ייצור מתקדם/תעשייה 4.0 ופיתוח יכולות בתחומים כמו רובוטיקה ואוטומציה.

לא פלא שהממשלה מנסה לקדם תהליך כזה, הרי שפולין היא מעצמת ייצור הולכת וגדלה באירופה, ויש ביקוש מוגבר לטכנולוגיות ייצור חדשות וחדשניות. לכן הדחיפה לפיתוח והשקעה בטכנולוגיות חדשות, כגון ייצור תוספים, שיניעו את כלכלת פולין לשלב הבא, ואף הצעה של מענקים ומשאבים אחרים לתמיכה במו"פ חדשני.

פולין היא מדינת הייצור השישית בגודלה באיחוד האירופי, כאשר הייצור תורם 22.4% מהתוצר של המדינה. תחומי הייצור המובילים כוללים: מזון ומשקאות; רכב; מוצרי מתכת; קוק (חומר דליק המופק מפחם) ומוצרי נפט מזוקקים; גומי ופלסטיק; כימיקלים ומוצרים כימיים; מוצרים מינרליים שאינם מתכתיים; מוצרי מתכת בסיסיים; מכונות וציוד שונים, ריהוט וציוד חשמלי. בשנת 2019, הייצור בחברות ייצור המעסיקות מעל 10 עובדים, גדל ב-4% בהשוואה לשנה הקודמת.

טכנולוגיות חדשות יהיו רלוונטיות במיוחד בתעשיות התעופה, הביטחון ורכב. תעשיות הרכב והתעופה האווירית הן חשובות ומשמעותיות מבחינת תוצר בכל הנוגע לייצור הפולני. ענף הייצור המתקדם מתרחב גם לפעולות לוגיסטיות ואחסון. במונחים של ענף זה, התחומים המבטיחים ביותר הם רכב ותעופה, וכן ענף תרופות ומכשירים ביתיים.

סקר של Autodesk מראה כי 70% מהחברות הפולניות הבחינו בעלייה ברווחים לאחר השקעה בדיגיטציה של החברה. ו-75% מהחברות מתכוונות לאמץ פתרונות ייצור מתקדם בעתיד.

התחומים שטומנים פוטנציאל לחברות ישראליות כוללים, בין היתר: תוספי ציוד ייצור; חיישנים ומכשירים; מנועים ומפעילים חשמליים; ממסרים חשמליים וציוד בקרה תעשייתי; ציוד שינוע; רובוטים תעשייתיים, כולל אלה המשמשים לריתוך נקודתי, מיון, משטחים וצביעה; מכונות לחיתוך מתכת; ציוד ריתוך והלחמה; ציוד לייצור פלסטיק וגומי; תבניות תעשייתיות. כמו כן, IoT, ניתוח אנליטי מתקדם, מציאות מדומה, מציאות רבודה ופתרונות חדשניים כלליים כמרכיבי המפתח להתפתחות תעשיה 4.0 בפולין.

ראוי לציין כי בעוד שפולין בשלה לניצול הזדמנויות לייצור מתקדם, המדינה אכן צריכה להתגבר על כמה מכשולים שעשויים לעכב את התעשייה הפולנית: תקנות ספציפיות והיעדר סטנדרטים טכנולוגיים, מחסור במומחים בתחום, מגבלות הטכנולוגיות הדיגיטליות הקיימות, וכן היסוס לאמץ פתרונות חדשים (יצוין כי האחרון הינו מאפיין שאנו עדים לו בכל התחומים, ובמיוחד בימי קורונה). יש גם צורך בהכנסת סטנדרטים אתיים ומשפטיים לשימוש בבינה מלאכותית וברובוטים הנדונים ברמת האיחוד האירופי.

ועכשיו, לפעילות שנהייתה בין המועדפות עלינו בימי קורונה – שופינג!

מבנה השוק הקמעונאי בפולין השתנה באופן משמעותי בעקבות העדפות משתנות של הצרכנים זה הפך מרוכז במידה ניכר ושוק הסחר האלקטרוני שגשג. אין ספק שמגפת ה-COVID-19 השפיעה על העמקת התהליכים, ההגבלות והריחוק החברתי כחלק מהמגבלות בתקופת המגיפה, חוללו מהפכה (לפחות בטווח הקצר) בהרגלי הקניות בפולין.

השינוי הפתאומי הזה בהעדפות הצרכנים יצר גידול חד ברכישות בחנויות מבוססות סחר אלקטרוני ואילו המסורתיות, החליטו לפתח מכירות מקוונות משלהן כדי לא לפספס את הגל. הדבר מראה כי מה שמכונה כל-ערוץ/Omni-channel (שיטת שיווק ומכירה בכל הערוצים הזמינים) הופך לתכונה משמעותית יותר ויותר של המסחר. ניתן ללמוד על העלייה חסרת התקדים בחשיבותו של ערוץ הסחר האלקטרוני מהנתונים בפולין: מכירות הקמעונאות המקוונות גדלו בכ-80% בחודשים מרץ ואפריל 2020 בהשוואה לפברואר 2020 (גידול משמעותי במכירות ברוב ענפי המסחר). כמו כן, חלקו של הסחר האלקטרוני מסך המכירות הקמעונאיות היה כ-12% באפריל 2020.

ככל שהכלכלה נפתחת מחדש לאחר הסגר והחנויות נפתחות שוב, הפופולריות של רכישות מקוונות ירדה מעט. אף על פי כן, תקופת הסגר והמגבלות החמורות הדגישה את הנוחות והביטחון של רכישות מקוונות, ועסקים התוודעו לחשיבותו של ערוץ מכירות זה ועל הצורך בפיתוחו (למשל, הגדלת זמינות מועדי המשלוח בעת העלייה בביקוש והשקת שירותים חדשים, למשל ערוץ פיגיטל -ערוץ המשלב בין חוויה פיזית לדיגיטלית- לקניות פיזיות ודיגיטליות כאחד). יש להניח כי בשנים הקרובות שוק הסחר האלקטרוני יתפתח הרבה יותר מהר מזה הקמעונאי המסורתי.

הצורך לביטחון בריאותי לצרכנים וכן לעובדי החנויות מהווה אתגר חדש לחלוטין בשוק. מוכרים קמעונאיים יכולים להסתכל על ידי החידוש הטכנולוגי שהוטמע בשנים האחרונות – למשל: קופות עצמאיות שזמינות במרבית חנויות המזון; שקילה עצמאית ובירור מחירים. אף על פי שההטמעה הייתה במטרה להגדיל את היעילות ולהפחית עלויות מאשר עמידה במגבלות הקשורות לקורונה.

בניתוח של הבנק הלאומי הפולני צוין כי על רקע תחרות חזקה, ירידות ברווחי המכירות והתקנות החוקיות העדכניות, האסטרטגיה הנוכחית והעתיד של קמעונאים תתבסס, ככל הנראה, על שמירה על מחירים נמוכים מצד אחד ומתן גישה למוצרים באיכות גבוהה במקומות נוחים, מצד שני. השקעה בחדשנות טכנולוגית, הסתגלות מהירה ומענה גמיש יותר לשוק המשתנה ולהעדפות הצרכנים יהיו גורמים מרכזיים בשיפור התחרות.

לסיום, אציין כי אנו נשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה או פניה. הישארו מעודכנים וצרו קשר לבירור לגבי פעילות שמעניינת אתכם. התאריכים המוצעים לפעילויות הנ"ל עשויים להשתנות בהתאם לנסיבות ולכן אני ממליצה לעקוב אחרי עמוד הלינקדין של הנספחות או האישי שלי להתעדכן בתכניות בעתיד הקרוב.

המלצה אחרונה, תקפה לימים כתיקונם כמו לימי קורונה, היאזרו בסבלנות. מדובר בתקופה קשה ומאתגרת, ותהליכים עלולים להתארך יותר מהרגיל, סיפורי ההצלחה יתעכבו בדרך. אך יחד, נצליח!

הישארו מעודכנים בכל הפעילויות שלנו וצרו איתנו קשר

שרה-אן מאדי, ראש הנציגות הכלכלית בשגרירות ישראל בפולין.

קטזי'נה דז'יט, מנהלת פיתוח עסקי (סייבר, AI, IoT, פינטק ואינשורטק, תעשיה 4.0, IT & Telecom).

מוניקה שיק, מנהלת פיתוח עסקי (בריאות דיגיטלית ומכשור רפואי, אוטומוטיב ותחבורה חכמה, ערים חכמות, פרופטק וקונטק, אגריטק וטכנולוגיות מים).

ובקרוב, נקבל לצוות עוד עובד/ת לתמיכה בחברות הישראליות!

הגישו פנייה ואנו ניצור קשר:  כאן

עקבו אחרינו: בלינקדין, בבלוג הזר ובבלוג בעברית כאן ובערוץ היוטיוב של הנספחות הכלכלית.

 *Będzie dobrze  – (חזרו אחריי: בִּנְדגֶ'ה דוֹבּגֶ'ה = יהיה טוב)

משאירה אתכם/ן עם שיר של גלוריה גיינורמוקדש לקורונה ששינתה את חיינו.

לטוב ולרע, המגיפה העולמית לימדה אותנו להתחדש, להיות יצירתיים יותר, ולא להפסיק להאמין, שיהיה טוב.

  We will survive and grow strong

ועוד שיר מלא אנרגיות לתחילת 2021!

נתראה בשנה הבאה!

צור קשר עם:

שרה-אן מאדי

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל