הדלתא ההולנדית – התמודדות מתמדת באיתני הטבע וכר נרחב לשת"פ טכנולוגי ועסקי

חלק גדול משטחה של הולנד, משתרע על פני הדלתא של שלושה נהרות – הריין ( the Rhine ), המויז ( Meuse ), והסחלדה ( Scheldt ). מדובר באזור נרחב, השוכן מתחת לפני הים. ללא ניהול סיכונים אקטיבי, מערכות ניטור, דיונות, מחסומי מים, סכרים ודייקים ( Dykes ), שני שלישים מהממלכה ההולנדית עלולים להיות מוצפים.

החיים בדלתא ההולנדית, שעיצבה את הולנד, נמצאים בלחץ מתמיד הנובע מהרחבת הפעילות האנושית, בעיקר התחממות כדור הארץ, אך גם כתוצאה מזיהום מתמיד של מים. ניהול זרמי המים הגלויים והתת קרקעיים, פיקוח על איכות המים, גם שפכים ופיקוח על הסכרים והשערים חיוניים להגנה על החוף, על האוכלוסיה, על מגוון בעלי החיים ביבשה ובים. הדלתא ההולנדית היא בית גידול עבור מיני חיים רבים המשפיעים על צפון אירופה בעיקר ועל אירופה בכלל, כלכלית, ובריאותית.

סירות, החלקה על קרח, תעלות, סוללות וסכרים. המים קשורים באופן בלתי נפרד להולנדים. במהלך השנים למדו הולנדים להגן על עצמם מפני המים ולהשתמש בהם לטובתם כמשאב חיים כמובן, מקור לאנרגיה ומרכיב מרכזי לכלכלה ההולנדית.

תקלות המתבטאות בשיטפונות היו נפוצים ב"ארץ הצפרדעים", היא הדלתא ההולנדית שנמצאת בחלק ניכר מתחת לפני הים. הפעם האחרונה שלשיטפון היו השלכות משמעותיות הייתה במהלך אסון השיטפון בשנת 1953, כאשר עליית מפלס המים התת קרקעי מתחת לעיר רוטרדם, הציפה את העיר חלק ניכר מהדלתא, גרה לנזקים כלכליים עצומים והובילה להכרזה על הפרויקט הלאומי העצום להגנה על הולנד מפני המים – מפעלי הדלתא.

אסון 1953 לא הגיע כהפתעה גמורה. המצב השברירי היה ידוע שנים רבות, אך מלחמת העולם מנעה טיפול אפקטיבי בבעיה והתיעוש המוגבר של גרמניה הוביל לזרימה מוגברת של שפכי תעשייה מגרמניה לכיוון הולנד, דרך הריין, לפני, תוך כדי ולאחר מלחמת העולם השנייה. נהרות אחרים רק העצימו את רמות הסיכון.

להולנדים היתה האפשרות להגביה דייק ( Dyke ) קיים ולבנות דייק חדש במקומות מסויימים, לאורך כל החוף מצפון לדרום. אורך דייק כזה הוא מעל אלף קמ'. נבחרה בסופו של דבר אלטרנטיבה של טיפול מיוחד בדלתא ובכך למנוע הצפות ולהגן על הדלתא ובכך קוצר משמעותית קו החוף הדורש דייק גבוה. הטיפול בדלתא דרש בניית שערי ענק ומחסומים עצומים וניהול יום יומי של מערכת העוקבת אחר גובה מי הים, חקר סערות וכדומה והתאמת מערכות ההגנה שהן הידראוליות ברובן על מנת שיגנו על הדלתא, האזור הכלכלי העיקרי של הולנד שמשתרע מאמסטרדם בצפון וכולל גם את נמלי אנטוורפן וגנט בבלגיה. למעשה, ההחלטה כפי שהתקבלה בעיקר בגלל ההגיון הכלכלי שלה מחייבת מאבק מתמיד של האדם כנגד הים וניהול מערכות מים בצורה מדעית. לאחרונה קיבלנו שיעור עצוב בתקלה במערכת דומה כאשר ונציה הוצפה למרות מערכות הגנה מפני מפלס פני הים. הדלתא כוללת קבוצת אגמים של מים מתוקים על קו החוף, סכרים ומערכות חסימה ונעילה בניהול מדעי מדוייק המאפשר לאמיתו של דבר חיים כלכליים ופיזיים להולנד בהיותה המרכז הלוגיסטי של אירופה.

הערה – ההולנדים עסוקים גם בהשבת קרקע (שטחים מיובשים) וכל אחד הנוסע בהולנד לאורך החופים מצפון לדרום, יכול להבחין גם בפרוייקטים של מחסומים במספר אגמי ענק כדוגמת הפרוייקט של  הימה הדרומית ( Zuiderzee Works ), למטרות השבת קרקע.

פרויקט דלתא הוא פרויקט בלתי נגמר. בגלל עליית מפלס מי הים והסיכוי ההולך וגובר למזג אוויר קיצוני כמו סופות, זרימה של נהרות, זיהום מי הים והנהרות, נדרשת עבודה מדעית יום יומית על מנת למזער נזקים עתידיים. זה פרוייקט של ניהול סיכונים מהחשובים בעולם ומאות חברות, גם חברות קטנות ובינוניות וגם חברות הזנק עם טכנולוגיות חדשות משתתפים בו.

ההולנדים פתוחים לשת"פ טכנולוגי בתחומי ניהול מים בפרט, וניהול סיכונים בכלל. טכנולוגיות כטב"מים, AI, בנוסף לטכנולוגיות ניהול משאבי מים פותחות גם בפני חברות ישראליות אפשרויות מעניינות.

נכתב על ידי סימון קרון ואיתן קופרשטוך. עריכה איתן קופרשטוך

צור קשר עם:

איתן קופרשטוך

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל