הברקזיט מעבר לפינה. אתם מוכנים?

רבות נכתב ועוד ייכתב על הברקזיט. רעיון שנראה בלתי הגיוני בעליל לפני 6 שנים קיבל תפנית משמעותית בעלילה לאחר שראש ממשלת בריטניה דאז, דיוויד קמרון קיבל החלטה להעלות את ההחלטה להתנתק מהאיחוד האירופי למשאל עם.

בעוד שקמרון חשב שההחלטה תהיה חד-משמעית בצידוד הישארות בחיק האיחוד והשקטת קולות הברקזיט בספסלים האחוריים במפלגת השמרנים שעמד בראשה, המציאות הוכיחה אותו אחרת, עם קמפיין מאוד מוצלח של ה"פרו-ברקזיטרס", תומכי הברקזיט, אשר סחפו אוכלוסיות שלמות באזורי הפריפריה של בריטניה להצביע בעד יציאה מהאיחוד.

בסופו של דבר, ב-23/06/2016, עם רוב דחוק של 51.89% שבחרו בעד יציאה מהאיחוד, בריטניה קיבלה החלטה לעזוב את חיקה של אירופה לטובת יציאה לדרך חדשה.

3 שנים, שישה חודשים ו-8 ימים לאחר מכן, בחצות הליל של ה-31/12/2020, בריטניה תצא מהאיחוד.

היציאה של בריטניה את האיחוד יצרה מתחים עצומים בין קבוצות פוליטיות שונות אודות סוג היציאה. יציאה במסגרת הסכם עם האיחוד האירופי, אשר ישמר במידה רבה את השיוך של בריטניה לאיחוד על חשבון העצמאות הכלכלית והמשילותית שלה, או יציאה ללא הסכם אשר יאפשר לבריטניה לבחור את הדרך הכלכלית שלה ותאפשר לה לקבל החלטות פוליטיות וכלכליות ללא קשר למוסדות האיחוד האירופי והמדיניות של האיחוד.

נכון לרגע כתיבת פוסט זה, אין זה ברור האם בריטניה תחתום על הסכם עם האיחוד האירופי אשר יאפשר לשמר את מסגרת הסחר בין האיחוד לבין האי הבריטי, שכן המשא ומתן בין הצדדים עדיין מתקיים.

יציאה ללא הסכם יצור מבחינה כלכלית lose-lose situation בטווח הקצר מכיוון שבריטניה מקושרת בטבורה לאיחוד האירופי הן באספקת מזון והן בשימור שרשראות אספקה שמזינות את התעשייה המקומית. מצד שני, יציאה ללא הסכם תאפשר לבריטניה לבחור מדיניות עצמאית יותר מבחינה כלכלית, אשר תאפשר לה ליצור בריתות פוליטיות וכלכליות שיחזקו את האטרקטיביות של המשק הבריטי בקרב משקיעים אל מול האיחוד האירופי.

בהקשר הישראלי, כלכלת ישראל אינה חשובה ומרכזית לבריטניה כמו האיחוד האירופי, או אף קנדה או אוסטרליה, אשר משמשות כמקור מרכזי לחומרי גלם ומזון. עם זאת, ישראל מספיק חשובה לבריטניה כמרכז חדשנות וטכנולוגיה אשר דחף את הבריטים ואת ממשלת ישראל לחתום על הסכם סחר חופשי.

ההסכם, אשר נחתם ואושרר על-ידי שתי הצדדים, ייכנס לתוקפו ב-01/01/2021, עת יציאת בריטניה את האיחוד.

מה המשמעות של הסכם הסחר החופשי בין ישראל לבריטניה לחברות ישראליות? התשובה מורכבת.

מבחינת חברות שמייצאות ישירות לבריטניה בדרך הים (דרך נמל Felixtowe) או בדרך האוויר (דרך נמל התעופה הית'רו) תהליכי המכס יישארו כמות שהם. גם המכסים (או היעדר המכסים בהקשר הישראלי) יישארו כמות שהם.

עבור חברות המייצאות לבריטניה דרך מרכזים לוגיסטיים באירופה או חברות המייצאות לאירופה דרך מרכזים לוגיסטיים מבריטניה התהליך הולך להיות מורכב יותר. בהנחה ולא ייחתם הסכם סחר בין האיחוד האירופי לבריטניה, חברות אלו צפויות לסבול מעומסים בתחנות המכס היבשתיים, ומחוסר בהירות לגבי מכסים שונים שיוטלו ודוקומנטציה נדרשת.

על מנת לסייע לחברות ישראליות להבין את משמעויות הסכם הסחר בין ישראל לבריטניה, מינהל סחר חוץ ינהל וובינר ייעודי ב-16/12/2020 בשעות 11:00-12:00 בו ייקחו חלק גם נציגי רשות המיסים (אגף המכס).

הוובינר יתמקד בתהליכי היצוא הישראלי לבריטניה ביום שלאחר הברקזיט וישקף את משמעויות ההסכם בין ישראל לבריטניה בהקשרים של יצוא וגם של יבוא.

להרשמה – לינק

צור קשר עם:

עופר פורר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל