המרדף אחר תחליפי בשר ומזון ידידותי לסביבה

הזדמנויות לחברות ישראליות מכל סקטורי שרשרת המזון להשתתף בפעילויות של הנספחות הכלכלית בהולנד

Protecting the environment

למרות ירידה הדרגתית של צריכת בשר בהולנד מזה 20 שנה, ודווקא לאחר שממשלת הולנד נאלצה להכריז על צעדים לשמירה על איכות סביבה, הכוללים בין השאר דרישה מהחקלאים להוריד את כמויות ייצור הבשר, התהפכה המגמה וההולנדים צורכים יותר ויותר בשר.

צריכת בשר ממוצעת בשנה בהולנד היא 39 ק"ג נטו לנפש (52 ק"ג ברוטו). זה מעל ומעבר לצריכה הממוצעת המומלצת לאדם על פי פרסומי ארגון הבריאות העולמי של 26 ק"ג נטו. אמנם הצריכה לנפש אינה מהגבוהות בעולם (בארה"ב צורכים פי 3 לנפש), אך המגמה מדאיגה. מדאיגה מבחינת בריאות הציבור, מדאיגה מבחינת ההשפעות השליליות של איכות סביבה ומדאיגה מבחינת זכויות בעלי חיים.

שרשרת המזון אינה אפקטיבית. בשנים האחרונות תעשיית המזון משקיעה רבות בייעול התהליכים של שרשרת המזון, אך שליש מהמזון המיוצר בעולם הוא פסולת או מזון עודף שמטעמים שונים מיותר. יעילות נמוכה נכונה לכל סוגי המזון. גידולי שדה, גידול בעלי חיים, דייג וכל התעשייה הנלווית של עיבוד, שינוע, שיווק ומכירה. מפתיע עד כמה ענף גידולי השדה (כולל גידול מבוקר בחממות) אינו יעיל. מפתיע עד כמה חוסר היעילות בגידול וייצור בקר פוגע בבעלי חיים, מזהם את הקרקע ומשפיע בצורה שלילית על פליטות גזי החממה. בארצות הברית בלבד, זיהום האויר הנובע מענף הבשר, גבוה מזיהום האויר הנובע מחיי היום יום של מעל 330 מיליון תושבים.

המים הם משאב בחסר. בריכת שחייה אולימפית מכילה מינימום שך 2,500 מטר מעוקב של מים. ייצור קילוגרם בשר בקר מצריך בממוצע מעל 15 קוב' מים. ייצור ליטר חלב לשתיה מצריך 0.6 ליטר שתיה ישירה של פרה חולבת. עוף ובשר חזיר צורכים אמנם פחות מים, אך לא בהרבה מאשר בשר אדום. בהשוואה לירקות (בממוצע 322 ליטר לק"ג) ופירות (בממוצע 932 ליטר לק"ג) הבשר מאוד בעייתי מבחינת כמויות מים ליחידת מזון, אך גידולי שדה וחממות אינם יעילים ועדיין מעל 35% מהווים גידול יתר או גידול שאינו ניתן לשימוש.

ענף החקלאות הישראלי מתקדם מאוד בתחום יעילות המים (97% ממי שפכים מנוצלים מחדש) ופיתוח זני גידול יעילים. ענף טכנולוגיות המזון הישראלי נחשב לסקטור חדשני ברמה הבינלאומית, מייצר תחליפי מזון יעילים למזונות שאינם יעילים.

שרת החקלאות, הטבע ואיכות המזון של הולנד, הגב' קרולה סחאוטן, ממלאת מקום שלישית לראש ממשלת הולנד וחברה בקבינט ההולנדי נחשבת לידידה גדולה של ישראל https://en.wikipedia.org/wiki/Carola_Schouten.

השרה סחאוטן מובילה מדיניות של שת"פ בתחומי המזון והחקלאות על ישראל ויחד עם הנציגות הכלכלית של ישראל בהולנד בראשות הציר הכלכלי איתן קופרשטוך הוחלט על סדרת פעילויות של שת"פ. שותף פעיל לפעילויות שיתפרסו על פני השנים 2021 ו2022 היא נציגות משרד החקלאות ההולנדי לישראל שמקום מושבה בתורכיה.

אוניברסיטת ומכון המחקר וכנינגן בהולנד https://en.wikipedia.org/wiki/Wageningen_University_and_Research היא האוניברסיטה מספר אחת בעולם בנושאי מדעי החקלאות והסביבה. אזור וכנינגן נחשב לעמק המזון האירופאי, מקום משכן למכונים ציבוריים ופרטיים, מאיצים וחממות לטכנולוגיות שרשרת המזון.

האוניברסיטה ומכון המחקר מובילים ברמה הבינלאומית בנושאי בטיחות מזון והמכון ההולנדי לבטיחות מזון הוא חלק מהאוניברסיטה:  https://norecopa.no/inventory3rs/rikilt-institute-of-food-safety

לאוניברסיטת ווכנינגן קשרים ענפים עם חברות הזנק ישראליות.

האוניברסיטה יחד עם הנציגות הכלכלית של ישראל להולנד, בעידוד משרד החקלאות ההולנדי, יקיימו סדרת פעילויות לשת"פ בתחומי שרשרת המזון החל מתשתית גידול של מוצרים טריים, טכנולוגיות מזון ופיתוח מוצרי מזון, שינוע ושיווק. הפעילויות ישתלבו יחד עם פעילויות הנציגות של שת"פ עם משרד החקלאות ההולנדי.

חברות ישראליות בתחומי שרשרת המזון יכולות ליצור קשר עם הנציגות הכלכלית של ישראל בהולנד על מנת לבדוק אפשרויות השתלבות בפעילויות המתוכננות.

צור קשר עם:

איתן קופרשטוך

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל