עם היד על הדופק – ברומניה

לרפואה, בדומה לכלכלה, היסטוריה משותפת של תגליות מרגשות, פרצי יצירתיות ונטילת סיכונים מחושבים. בדומה למנתח, גם הכלכלן נדרש מעת לעת לאחוז באזמל ו"לחתוך" במובנים רבים גורלות. אף ממנו מצופה לדאוג לטיפול מונע ולרשום תרופות בדיעבד בהתאם למצבם של מושאי טיפולו.

עבורי, עולמות הכלכלה והרפואה אינם אך מצטלבים לעתים זה בדרכו של זה וממשיכים לדרכם הנפרדת. בהיבטים מסוימים הם משולים לתאומים סיאמיים של ממש: כל ישות נהנית מעצמאות, מעולם ומשפה משל עצמה. אולם, כפי שהדגימו האתגרים שהציבה המגפה העולמית הנוכחית, כל ניסיון להפריד ביניהם נדמה מלאכותי וסופו לכישלון. עתידו של המשבר הבריאותי בינות גלי הקורונה הסוערים שזור בעתידו של המשבר הכלכלי בלב גלי המיתון.

שלא במפתיע, הדיאלוג הבין ממשלתי הראשון השנה (4.8.2020) שהובילה המשלחת הכלכלית לרומניה התמקד בשיתופי פעולה בין מדינתיים בתחום הבריאות. עדות לחשיבות ולמורכבות הנושא מצאה ביטויה במנעד הרחב של שותפינו לפעילות זו: משרדי הבריאות הרומני והישראלי, מערך הסייבר הלאומי של ישראל, התעשייה הישראלית וחברות בתחומי הבריאות הדיגיטלית, בתי חולים ציבוריים ופרטיים ברומניה וגופי דיגיטציה שונים. ערב רב זה מלמד עד כמה ההתמודדות עם השלכות הקורונה צריכה להיעשות באופן הוליסטי ככל האפשר.

בעקבות ביקור של שר החוץ הרומני, בוגדן אאורסקו, מוקדם יותר החודש בישראל הוחלט על הקמת צוות משימה משותף לקידום היחסים הכלכליים בתחומי הבריאות, החקלאות והטכנולוגיה. ביום 1.10.2020 עתיד להיערך המפגש הראשון של קבוצת העבודה המשותפת בהשתתפות נציגים בכירים ממגוון רחב של משרדים ממשלתיים ברומניה ובישראל.

הפוסט הנוכחי יוקדש לסקירת התמורות שחלו בתחום הבריאות ברומניה ולפוטנציאל הרב הטמון בהן.

ראש המשלחת הכלכלית לרומניה, ברקת קנפו, פותחת את הדיאלוג הבין מדינתי בתחומי הבריאות והכלכלה (4.08.2020)

שנת 2020 אמורה הייתה להיות שנת מפתח עבור מערכת הבריאות הרומנית:

השנה בה עתידים הפערים בנגישות לקבלת טיפול רפואי להצטמצם, השירותים הרפואיים צפויים להתייעל ולהשתבח והמיכון הרפואי המיושן סוף כל סוף יזכה להתחדש. שלא במפתיע, 2020 שורטטה גם כשנת השיא ביישום האסטרטגיה הלאומית בתחום הבריאות – חמש שנים לאחר שתחום מדעי החיים הוגדר בעל "עדיפות לאומית" על ידי הממשל הרומני. אסטרטגיה לאומית זו זכתה לרוח גבית בדמות הקצאת משאבים כספיים ואנושיים משמעותיים על ידי הממשל הרומני ומוסדות פיננסיים בינלאומיים שונים לצורך שדרוג מערך בתי החולים הציבוריים במדינה.

כך, למשל, בשנת 2019 הוקצו 14.89 מיליארד ליי רומני לתקציב משרד הבריאות הרומני – קפיצה דרמטית בהשוואה ל-9.19 מיליארד ליי בשנת 2018 (גם אם לוקחים בחשבון שחלק לא מבוטל מהסכום נועד לכיסוי גירעונות עבר). המימון הבינלאומי של פרויקטים בתחום הבריאות עתיד היה אף הוא לקבל תנופה יוצאת דופן בנוף המקומי בשנת 2020: לשם השוואה, במהלך שנת 2019 תוקצבו פרויקטים בתחומי הבריאות על ידי הקרנות האירופיות בסך 15.3 מיליון ליי. בשנת 2020 הסכום הזה עתיד להכפיל עצמו כמעט פי עשרה: 150 מיליון ליי המהווים בגדר מענק.

התפרצות מגפת הקורונה ברומניה וההכרזה בעקבותיה על "שעת חירום" במדינה, יצרו סיטואציה מורכבת בזירת הציוד הרפואי. עד לאותו שלב, שוק הציוד הרפואי ברומניה אופיין בתלות רבה ביבוא. למעשה, טרום עידן הקורונה למעלה מ-90% מכלל הציוד הרפואי במדינה היה מקורו ביבוא, לרוב מהשכנות האירופיות. העלייה בביקוש המקומי לצד הצורך לעמוד בתקני איכות אירופיים גרמו לשוק הזה – שגלגל למעלה מחצי מיליארד יורו בשנה – להוות מוקד פוטנציאלי רווחי במיוחד עבור טכנולוגיות ופתרונות בתחום הציוד הרפואי. במרץ 2020 הגיעה מגפת הקורונה לרומניה ובמידה רבה טרפה את הקלפים מחדש.

התמודדות מערכת הבריאות ברומניה עם נגיף הקורונה

עם סגירת הגבולות ומטר איסורי היצוא בכל רחבי העולם, לצד הדרישה הפנימית הגוברת לציוד רפואי מסוג חדש, רומניה נאלצה להגיב ובמהירות. היבואן הממשלתי הרשמי של משרד הבריאות הרומני UNIFARM – מי שב-77 השנים האחרונות היה אמון על המטרה הלאומית לדאוג שלא יהא מחסור בציוד רפואי ופרמצבטי במדינה – נטל את המושכות. פעילויות רכש של מסכות, ביגוד מגן, ערכות בדיקה ומכונות הנשמה, בוצעו בהיקפים גדולים מאוד. במקביל, הוסבו מפעלים מקומיים (לרוב מפעלי טקסטיל וריהוט) לייצור מסכות וביגוד מגן וכן הוטל צו איסור יצוא של ציוד רפואי מרומניה שנאכף באופן הדוק ביותר.

במרחב האזורי, מיצבה עצמה רומניה כשחקנית חשובה בזירת ההתמודדות עם הנגיף במדינות האיחוד האירופי: רומניה הייתה למדינה הראשונה באיחוד האירופי (אפריל 2020) שהתנדבה לרכוש ולאכסן מלאי גדול של מאווררים, מסכות מיגון, חיסונים, בגדי מגן ומיכשור מגוון למעבדות – עבור האיחוד. 90% ממימון המלאי הרפואי תוקצב על ידי המועצה האירופית ואילו מרכז התיאום המיוחד (Emergency Response Coordination Center) הופקד לוודא שהציוד הרפואי יגיע למקומות במדינות האיחוד בהם זקוקים לו ביותר.

ככל שנחשפו פרטים נוספים על הנגיף גברה ההבנה בזירה הרומנית כי לא די בשינוי מפת הייצור המקומי, אלא נדרשת התאמה למציאות החדשה שנכפתה. התאמה זו כרוכה בשילוב שינויים רגולטוריים עם הטמעה אינטנסיבית של טכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית. בהקשר זה, אישרה ממשלת רומניה נקיטת שורה של צעדים בתחומי הבריאות שנועדו לצמצם את האינטראקציה שבין רופאים לבין חולים וכן בין הצוותים הרפואיים לבין עצמם. במילים אחרות, רומניה השלימה את מערך התמיכה למעבר לרפואה מרחוק.

שורשיו של תהליך זה נטועים כבר באפריל 2019, אז החל ברומניה המעבר למתן מרשמים רפואיים אונליין. עם תחילת ההתפרצות, ביקש הממשל הרומני להשאיר חולים רבים (כרוניים ואחרים) בבית ולשמור על בריאותם ובריאות הציבור. לצורך זה, אושר גם שיתוף דיגיטלי של רשומות ומסמכים רפואיים, בכפוף למגבלות מסוימות ביחס לייעוץ רפואי מרחוק. כיום, מספר חודשים לאחר מכן ועם המעבר ממצב "חירום" למצב "כוננות", הפך השימוש בפתרונות של "רפואה מרחוק" נפוץ יותר ויותר הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי. מוסדות רפואיים רבים מציעים כיום שלל קליניקות וירטואליות, שירותי וידאו צ'אט ושיחות ועידה ללא עלות. זאת, כחלק מהניסיון לתמרץ אי הגעה פיזית למוסד הרפואי לצורך קבלת טיפול.

צורך זה, ראוי לציין, נובע גם מהרצון להגן על הצוות הרפואי. התפרצות הנגיף הפנתה זרקור למאפיינים מסוימים של הסגל הרפואי ולהשלכות תופעת "בריחת המוחות" עמה מתמודדת רומניה. עזיבתם של אנשי צוות רפואי, לרוב בשלב מוקדם בקריירה, למערב אירופה על רקע ההצטרפות לאיחוד והבדלי התגמול הכספי – יצרה מצוקת כוח אדם והעלתה את הגיל הממוצע של הצוות הרפואי. הדבר מורגש במיוחד בתחומי הטיפול הנמרץ ורפואת המשפחה, שם חלק לא מבוטל מהצוות מצוי בקבוצת סיכון לנגיף.

הזדמנויות בתחום הציוד הרפואי והבריאות הדיגיטלית

בתחילת יולי 2020 השיקה ממשלת רומניה את תכניתה השאפתנית לשיקום הכלכלה המקומית ולמשיכת ההשקעות הזרות למדינה. התכנית הלאומית כללה נדבכים מורכבים רבים ובהם סכומי עתק המיועדים לבניית 3 בתי החולים האזוריים בקלוז', יאש וקריובה (ראשונים מסוגם) – 1.64 מיליארד יורו, ליתר דיוק, בין השנים 2021-2027. בנוסף, הקצתה הממשל הרומנית תקציבים ייעודיים להשקעה בפרויקטים באזורים הנחשבים אסטרטגיים ומרוחקים. כך, למשל, הוקצו לא פחות מ-17.5 מיליארד ליי רומני לבנייה, שיקום ומודרניזציה של 1,450 מרכזים רפואיים באזורים הכפריים של רומניה, 25 בתי חולים מחוזיים ו-110 בתי חולים עירוניים.     

לצד צעדים פיסקליים שננקטו בידי הממשל המקומי (בשווי 3.5% מהתמ"ג), ניתוב תקציבים למערכת הבריאות, סבסוד הלוואות והקטנת שיעורי הריבית לעסקים קטנים ובינוניים וכיוב', זכתה רומניה למענק חסר תקדים בסך 80 מיליארד יורו מהאיחוד האירופי. האיחוד האירופי אף מעמיד לרשות רומניה הלוואות ומעטפות מימון נדיבות ובתנאים נוחים לצורך התמודדות עם הנגיף.

תקציבים אלה מייצרים חלון הזדמנויות עבור חברות ישראליות המספקות פתרונות הקשורים להתמודדות עם נגיף הקורונה. בהקשר זה, ישנו צורך ייחודי בפתרונות של רפואה מרחוק.

משיחות תכופות שאנו עורכים במשלחת הכלכלית עם בתי חולים ציבוריים וקליניקות פרטיות, מצטיירת התמונה הבאה: ניתוב תקציבים לתחומי הבריאות, המודעות הגוברת בציבור והרצון לקבלת טיפול רפואי איכותי, מהיר ובטוח – מגדילים את הדרישה לציוד רפואי מתקדם, גם בתחומים שאינם משיקים ישירות להתמודדות עם הנגיף. בהקשר זה, יש לתת את הדעת גם לפתרונות אבטחת סייבר המיועדים למוסדות רפואיים. זאת, על רקע מתקפת הכופר המפורסמת שתקפה רשומות רפואיות במגוון רחב של מוסדות בריאות ברומניה. גם בעתות הקורונה, מוסיפה המשלחת הכלכלית לרומניה ליזום שורה של פעילויות וירטואליות והיברידיות בשיתוף מנהלי בתי חולים (ציבוריים ופרטיים), מפיצים מקומיים ואינטגרטורים. האופי הדינמי של תחום הרכש בעידן הקורונה, הביא ליצירתם של חיבורים יפים בין חברות ישראליות לבין גורמים מובילים בשוק הבריאות המקומי שכבר תורגמו לסיפורי הצלחה.

נשמח לעמוד לרשות יצואניות ישראליות המבקשות לחקור את השוק הרומני או להרחיב את פעילותן בו.

ראש המשלחת הכלכלית, ברקת קנפו, מובילה את הדיאלוג הבין מדינתי בתחומי הסייבר וביטחון המולדת בעתות הקורונה (14.09.2020)

 

צור קשר עם:

ברקת קנפו

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל