קול קורא להתייעצויות על מנגנון מיסוי פחמן בגבול (CBAM)

קריאה לחברות ישראליות לבחון הצעה אירופית למיסוי: פורסם קול קורא להתייעצויות על מנגנון מיסוי פחמן בגבול (CBAM)

מאת: תומאס דה מייסטר בשיתוף עם דקלה גרשוני

ב- 23 ביולי 2020 השיקה הנציבות האירופית התייעצות ציבורית בנושא אימוץ אפשרי של מנגנון חדש של (Carbon Border Adjustment Mechanism  (CBAM.

ה- CBAM נועד להיות מנגנון המבטיח כי מחיר היבוא של מוצרי תעשיה ישקף באופן מדויק יותר את תכולת הפחמן שלהם. המס (או כל צורה אחרת שבה יוחלט להוציא את המנגנון לפועל) יוטל על סחורות מיובאות על פי פליטת הפחמן ביצור שלהן ובהובלת המוצר לצורך השימוש שלו, דבר שעשוי להשפיע על היצואנים במרבית מגזרי התעשייה ובפרט על יצואני פלדה, כימיקלים ומלט.

יצרנים כמעט בכל מגזרי התעשייה והאיגודים שלהם, צריכים להעריך את ההשפעה האפשרית של ה- CBAM על המוצרים שהם משווקים באירופה ולשקול השתתפות בתהליך ההתייעצות הציבורית והערות בתהליך באופן מיידי. ה- CBAM עשוי להשפיע על החלטות לאורך כל שרשרת הערך.

ההשלכות עשויות להיות בין אם החברות ישלמו את המס במישרין או בעקיפין ובין אם הן אירופאיות או חוץ אירופאיות. צורת המנגנון והמוצרים עליהם ישפיע המנגנון טרם סוכמו, אך תוצאות ההתייעצות הציבורית יילקחו בחשבון. לפיכך, המענה שלך לשאלון עשוי להשפיע. בעלי עניין רשאים להגיש הערות לשאלות הספציפיות בתחומים אלה וכן טיעונים כלליים יותר על ה- CBAM  עד 28 באוקטובר 2020.

הדיונים באירופה על ה- CBAM נמצאים במפגש בין  שני נושאים רגולטורים אשר בעדיפות עליונה לאיחוד האירופי: האחד, יוזמת CBAM היא חלק מה-Green Deal, האסטרטגיה החדשה של צמיחה בת-קיימא שמטרתה להגיע לאפס פליטות חממה באירופה עד שנת 2050.

בנוסף, ה- CBAM מתאים למטרה האסטרטגית התעשייתית של האיחוד האירופי לאזן את העלויות של חברות יצרניות באיחוד האירופי לבין המתחרות ממקומות אחרים. יצויין כי בתכנית ההבראה של הנציבות לאיחוד האירופי, להתאוששות וצמיחה בעקבות מגיפתCOVID-19 , נאמר כי משאבים ירוקים יכולים לתרום למימון התקציב העתידי של האיחוד האירופי ולכן, הנציבות צפויה לעבוד במהירות על החקיקה הזו, עם הצעה שתוצג עד הרבעון השני של 2021.

הרעיון של מיסוי פליטות פחמן כאמצעי לספק לעסקים תמריץ כספי להפחתת פליטות גזי חממה הוצע על ידי מומחים רבים ברחבי העולם מזה זמן. עם זאת, עד כה מיסוי של פחמן בגבולות כדוגמת CBAM כמעט ולא יושם, ולא ברור כיצד מדיניות מסוג זה תתבצע בפועל.

הנציבות האירופית בוחנת כעת מספר אפשרויות שלכל אחת מהן יתרונות ואתגרים:

  1. גביה של מס פחמן (למשל מס בלו או סוג של מע"מ) בזמן הרכישה על מבחר מוצרים שייצורם נמצא בענפים הנמצאים בסיכון ל"דליפת" פחמן;
  2. גביה של מס בגבולות האיחוד האירופי על יבוא של מבחר מוצרים שייצורם נמצא בענפים בסיכון לדליפת פחמן;
  3. הרחבת המערכת הקיימת באיחוד האירופי של מסחר בפליטת גזי חממה (EU ETS[1] Emissions Trading System) גם לייבוא, אשר עשויה לדרוש רכישת ואוצ'רים המתירים פליטה של פחמן במסגרת ה– ETS על ידי יצרנים זרים או יבואנים;
  4. רכישת ואוצ'רים המתירים פליטה של פחמן מPool ייעודי מחוץ ל– ETS המוקדש במיוחד לייבוא לאיחוד האירופי.

הרגולציה החדשה הCBAM, חייבת להיות תואמת לכללי ארגון הסחר העולמי (WTO) – כלומר, ה-CBAM  אינו יכול להפלות בין מדינות או  להעדיף סחורות המיוצרות באיחוד האירופי על פני יבוא. כל עוד תנאים אלה מתקיימים, כללי ה- WTO מאפשרים במפורש לאיחוד האירופי לאמץ מדיניות לאומית להגנת הסביבה.

כאמור, הענפים שככל הנראה ייחשפו לרגולציה החדשה של- CBAM כוללים פלדה, כימיקלים ומלט. יתכן כי הרגולציה תחול גם על יבוא חשמל. ניתן יהיה להרחיב את היקף ה- CBAM למוצרים אחרים בעתיד, בכפוף לתוצאות ההתייעצות הציבורית ושינויים אחרים במהלך החודשים הקרובים. באופן עקרוני, ה– CBAM יכול לכסות את כל הענפים הכפופים למערכת של מסחר בפליטת גזי חממה של האיחוד האירופי (ETS).

אנו מבקשים כי כל מי שהנושא רלבנטי אליו יגיש הערות לפורום ההתייעצויות, ויעדכן אותנו במה שהוגש. כמו כן,  נודה על קבלת הערות מכם על מנת לבחון האם וכיצד על מדינת ישראל לפעול בנושא. אנו מזמינים אתכם לפנות לנספחות הכלכלית בבריסל.

[1] ה ETS-מציב מגבלות על פליטות גזי חממה בענפים מסויימים ומאפשר לחברות בענפים אלו לרכוש היתרי פליטה מחברות אחרות אם הן חורגות ממגבלותיהן.

צור קשר עם:

נטע בר-אל

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל