שילוב חברות ישראליות בשרשרת המזון ההולנדית והסקנדינבית

מדינות צפון אירופה ובמיוחד הולנד ומדינות סקנדינביה, עומדות בחזית מהפכת המזון בר קיימא.

כחלק מהמגמה הירוקה שפוקדת את אירופה בשנים האחרונות, כאשר משבר הקורונה נתן רוח גבית נוספת למגמה, הולנד, בהיותה ספק הבשר ומוצרי החלב הגדול באירופה, נרתמת להורדת מספר ראשי הבקר והחזירים שהמדינה מגדלת לצורכי שחיטה. כתוצאה, הולנד ויתר מדינות סקנדינביה, מחפשים תחליפי פרוטאינים ידידותיים לסביבה. זוהי הזדמנות נהדרת לחברות ישראליות בשרשרת המזון להשתלב בשוק הצפון אירופאי!

יש לציין בהקשר של חדשנות בתחום שרשרת המזון שדנמרק נחשבת למובילת חדשנות בתחומי המזון ויחד עם הולנד ושבדיה מיצרת הזדמנויות עסקיות רבות לחברות ישראליות הפעילות בתחום.

ארגונים מקצועיים בהולנד וסקנדינביה הקשורים לשרשרת המזון, החל מגידולי שדה, גידול בעלי חיים, ייצור בשר ומוצרי חלב, מקדמים בברכה שיתופי פעולה בינלאומיים. הממשלות נותנות תמיכה ומענקים לשינוי בר קיימא.

cow

מדד החקלאות-סביבה שעדכן הEUROSTAT באפריל 2020 חושף נתונים בעיתיים: בהולנד הצפיפות הגבוה ביותר של חיות משק פר דונם מכל מדינות אירופה. 45% מחיות המשק במדינה הן בקר ו35% חזירים. לגידול חיות המשק השפעה ניכרת על פליטת גזי חממה רעילים ובעיר חנקן ואמוניה. בנוסף, צפיפות גבוהה של משק החי מביאה לזיהום מקורות המים, רעיית-יתר ושחיקת אדמת המרעה תוך אובדן מינראליים חשובים ופגיעה במגוון החקלאי והאקולוגי של אדמות האיחוד.

חקיקות האיחוד בנושא הציבו יעדים להפחתת פליטת גזי החממה שנוצרים מחקלאות שרשרת המזון ולצמצום תופעת מרעה היתר וזיהום מקורות השתייה.

כדי שתוכל לעמוד ביעדי האיחוד, החליטה ממשלת הולנד להפחית בצורה משמעותית את מספר ראשי הבקר והחזירים שבחוות הגידול הפרטיות. לשם כך הולנד תומכת בהטמעת אחר תחליפי חלבון בריאים וידידותיים לסביבה, בדגש על קטניות ותומכת בשימוש באריזות ידידותיות לסביבה שמאריכות את משך שימור המזון.

מצב עניינים זה מקדם הזדמנות ייחודית ליצרנים ישראלים העוסקים בתחליפי חלבון ידידותיים לסביבה ליצור קשרי מסחר עם הולנד ומדינות סקנדינביה. בישראל שפע חברות העשויות להשתלב בתעשייה המקומית לצרכים אלה:

  • חברות המייצרות בשר בשיטות של הנדסה גנטית ללא ניצול של בעלי חיים.
  • חברות המייצרות תחליפי חלבון מבוססי צמחים (למשל קטניות, פטריות ואצות) או מבוססי חרקים (חגבים).
  • חברות המשלבות חלבונים מהצומח בתחליפי סוכר, מלחים או מזון תינוקות.

יצוין כי התעשייה הסקנדינבית וההולנדית מחפשות לייעל את תהליך הייצור ולהפחית את מקורות הזיהום גם בדרכים אחרות. לצרכים אלה יכולות להשתלב:

  • חברות שמגבירות את יעילות הפקת החלבון מהחי תוך הפחתת הזיהום (עם דגש מיוחד על ייעול משק העופות ופיקוח על מחזור החיים של הגוזל) או חברות שפועלות לאופטימיזציה בשרשרת המזון תוך הפחתת הפסולת החקלאית.
  • חברות אריזה ושילוח המייצרות אריזות מתכלות או אריזות שמגדילות את אורך חיי המדף של מוצרי החלבון.

משרד הכלכלה והתעשייה מזמין יצרנים ישראלים בתחומים המפורטים לפנות אלינו ליצירת קשרים עסקיים בתחומי מקורות המזון ברי הקיימא עם הולנד ושאר מדינות סקנדינביה!

פוסט זה נכתב בשיתוף אופרי הדר, דסק אירופה, מנהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה.

 

צור קשר עם:

איתן קופרשטוך

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל