תעשיית המותרות של פריז – הסוף, או אולי הזדמנות למשהו חדש?

בקיץ האחרון תושבי פריז התחילו להתרגל למצב המוזר והלא לגמרי לא נעים שבו יש הרבה פחות תיירים בעיר שהיא בימים כתיקונם טרום קורונה וכמעט מאז ומתמיד המתויירת ביותר בעולם.

אחד המראות שמשקפים בחדות את המוזרות של המצב הוא – השערים הנעולים של כמה מוסדות מיתולוגיים פריזאיים כמו מלון ה RITZ שבכיכר ונדום, מלון קריון שבכיכר קונקורד, הבריסטול, המוריס ועוד מספר קטן של בתי מלון נוספים שמדורגים בדירוג הגבוה ביותר שצרפת יודעת להעניק לבתי מלון – palace.

reserved

בתי המלון האלה נמצאים בקטגוריה הגבוהה ביותר שניתן למצוא על פני כדור הארץ, והם אחד הדגלים של אמנות המותרות, ה״לוקס״ (luxe), שצרפת כל כך ידועה בה מזה מאות שנים.

משבר הקורונה פגע קשה מאוד בתיירות בעולם כולו, אבל בפריז, שהיא כמעט מאז ומתמיד מוקד עליה לרגל לתיירים ולמעריצים מכל העולם, יש לזה משמעויות מיוחדות. בקיץ האחרון חלה התאוששות משמעותית בחלקים גדולים של ענפי התיירות של צרפת תודות לביקוש הער של הצרפתים עצמם ושל שכניהם מהולנד וגרמניה, אבל ה"ארמונות" של פריז זקוקים מסתבר לעשירי אמריקה, אסיה והמפרץ הפרסי כדי להיות בעלי חיוניות כלכלית.

ה״ארמונות״ האלה הם אולי הביטוי הפיזי הבולט ביותר לתעשיית המותרות של צרפת, אבל האמת היא שמדובר בענף עסקי רחב ומשמעותי בהרבה מזה, וכזה שתופס נתח לא קטן בכלכלה הצרפתית.

למעשה, שתיים מהקבוצות העסקיות הגדולות ביותר של צרפת, שהן גם מהקבוצות העסקיות הגדולות בעולם, עוסקות בדיוק בתחום הכל כך צרפתי הזה.

אני מתכוון לקונצרן LVMH (לואי ויטון-מואט-הנסי) שהוא קונצרן מותגי היוקרה הגדול בעולם, ולקבוצת KERING (הבעלים של המותג Gucci יחד עם שלל מותגים נוספים) שביחד מחזיקים בבעלות על עשרות ממותגי היוקרה הידועים ביותר בעולם.

Suit

דווקא על רקע מצבם של מלונות הפאר בפריז, ובניגוד לחששות של מנהלי הקבוצות האלה עצמם, מעניין לראות שהקבוצות הענקיות האלה צלחו דווקא עד כה את המשבר העמוק של התקופה האחרונה בהצלחה יחסית, ואף שהיקך המכירות ירד בשיעור של רבע עד שליש הם הצליחו להישאר רווחיים.

הם עשו זאת ידי מעבר למכירות און ליין, על ידי שינוי אסטרטגיה נקודתית לכיוון מוצרים שהביקוש להם נפגע פחות, וגם על ידי צמצום בכוח האדם שלהם תוך כדי ניצול כלי התמיכה הנדיבים של ממשלת צרפת (ומנגנון האבטלה החלקית שאפשר להם לצמצם את הוצאות השכר שלהם בלי הצורך לפטר עובדים). וכן, נראה שגם בעידן הקורונה למוצרי היוקרה יש ביקוש. אנשים מסתבר עדיין אוהבים לצרוך קוניאק משובח של הנסי, בגדים ואביזרים של לואי ויטון, גם אם חווית הקניה עוברת לעולם המקוון.

המעבר לקניות און ליין אמנם סייע, אבל אסור לטעות: קבוצות הענק האלו נמצאות בימים אלה בלחץ מאוד משמעותי להמציא מחדש את הדרך שבה עשירי העולם צורכים מוצרי יוקרה, והן פתוחות יותר מתמיד לשמוע רעיונות חדשים ולהיחשף לטכנולוגיות מקוריות בתחומי הריטייל ומסחר המקוון.

ולמה אנחנו מספרים לכם את כל זה? כי אנחנו מאמינים שחברות ישראליות מתחומי הריטייל-טק יכולות לנצל את חלון ההזדמנויות הזה.

הנספחות הכלכלית בפריז תשתתף ב- 8 בספטמבר הקרוב באירוע הריטייל Retail של מינהל סחר חוץ ומכון היצוא הישראלי, ובשל כך אנו עסוקים בריצ׳-אאוט לכל הריטליירים הצרפתים הגדולים, לרבות לשתי קבוצות הענק שהזכרנו לעיל  – ופעילות ממוקדת נוספת כבר מתוכננת להמשך השנה.

אנחנו מזמינים חברות ישראליות שיש להם פתרונות מקוריים, רלוונטיים ומוכחים לפנות אלינו ולהיעזר בקשרים שלנו על מנת לגלות את ההזדמנויות שמהווה העולם הענק והייחודי הזה של הריטייל הצרפתי.

 

צור קשר עם:

ירון שרטר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל