נסעתי לבדוק מקרוב מהו המודל הגרמני

נחתתי בברלין לפני שלושה שבועות והתחלתי את שליחותי כנספחת הכלכלית בברלין לשנים הקרובות.

אחרי 4 וחצי שנים של תפקידים מגוונים ומאתגרים במינהל סחר חוץ ובמשרד הכלכלה והתעשייה, הגעתי לכאן עם הרבה מרץ, סקרנות ומוטיבציה לסייע לתעשייה הישראלית להצליח בשוק הגרמני, שוק עם פוטנציאל עצום גם בזמנים רגילים וגם בעתות המשבר, כמו עכשיו בצל הקורונה.

אם היו אומרים לי בתחילת דרכי כצוערת במינהל סחר חוץ שבסופו של יום אצא לשליחות בברלין – לא הייתי מאמינה! כנכדה גאה ואוהבת לניצולי שואה אפשרות זו כלל לא עלתה בדעתי, ואולם, במהלך עבודתי במשרד, תוך ביקור עבודה בברלין (אי שם בחורף 2017), גיליתי שההתמודדות עם העבר אפשרית עבורי בין היתר על ידי יצירת קשרים חדשים והסתכלות נכונה קדימה.

בסופו של יום, ההחלטה להגיע דווקא לברלין התבססה על שיקולים שונים כאשר מעמדה הכלכלי של גרמניה והפוטנציאל הטמון בה עבור היצוא הישראלי – היו לנגד עיני לאורך כל הדרך.

מעבר למדינה אחרת בתקופת הקורונה הוא מעבר מלא באתגרים: בפן האישי: מעבר לארץ חדשה, לעיר חדשה, עם תרבות חדשה, למצוא בית, לגלות את הרגלי המקום, כל זאת ועוד כשהעיר ואנשיה בעצמם מנסים לגלות את השגרה החדשה שנכפתה על כולנו, ותוך חבישת מסיכה :). לצד זאת, גם הפן המקצועי טומן בחובו אתגרים לא פשוטים: איך יוצרים קשרים חדשים? כיצד מטפחים את אלה הקיימים? מתי נשוב לקיים פגישות פיזית ומה עושים עד אז? וכיצד משמרים את החדשנות והעניין בפורמט הוירטואלי שנכפה עלינו?

הגעתי לתפקיד כשהמטרה היא לצלוח את כל האתגרים תוך כדי קידום ועזרה מקסימלית לתעשייה הישראלית בגרמניה.

ברלין

אז שנתחיל?

מאז נכנסה הקורונה לחיינו הגיעו המון שינויים וחוסר ודאות שמשפיעים על אספקטים רבים בחיינו. אחד המרכזיים שבהם הוא מקור הפרנסה ובהתאמה גם משבר האבטלה שנוצר. בניסיון לטפל בבעיה, ישראל בחנה ובוחנת מודלים שונים מרחבי העולם, כשאחד המובילים שבהם הוא ה"מודל הגרמני".

אז מהו אותו "מודל" שכולם מדברים עליו?

מאז פרוץ המשבר גרמניה מפעילה תוכנית המכונה "תוכנית עבודה מקוצרת" (ובגרמנית: “Kurzarbeit”) שתכליתה היא קיצור יום העבודה בתמורה לכך שהעובדים ישמרו על מקום העבודה (כלומר, לא יפוטרו), כאשר הממשלה משתתפת באחוז מתשלום המשכורות עבור השעות שבהן העובד לא עבד, בהתאם לקריטריונים שנקבעו.

במילים אחרות: עובד מקבל שכר מלא עבור השעות שעבד ועבור השעות שבהן התבקש שלא לעבוד –  המדינה משתתפת בתשלום השכר (לרוב, עד 60% מהשכר). כך, על אף הירידה במשכורות – העובדים משמרים את מקום העבודה שלהם.

התוכנית (בה גרמניה כבר נקטה בעבר, למשל בעת המשבר הכלכלי הגדול ב-2009) נתפסת ככלי אפקטיבי לניהול משברים כלכליים שכן היא משמרת את ההכנסות של העובד, לעובדים הללו יש פחות תמריץ לחסוך (שכן הם ממשיכים לקבל משכורת כמעט מלאה) – דבר אשר מאפשר למשק להמשיך ולהתנהל והמעסיקים משמרים את ההון האנושי (דבר שלעצמו חוסך למעסיקים כסף רב). ממשלת גרמניה מאמינה מאוד במודל ואתמול (17/8) אף הוכרז כי הממשלה שוקלת להאריך את המודל בשנה נוספת כך שבסך הכול משך התכנית יהיה 24 חודשים.

הזדמנויות עסקיות בזמן הקורונה עבור התעשייה הישראלית

אומנם אנחנו עדיין בעיצומו של המשבר וזה משפיע רבות על האופן שבו העסקים מתנהלים, פגישות מתקיימות בעיקר באופן דיגיטלי ועל כנסים עדיין לא ניתן לדבר – אבל גם עכשיו יש לא מעט הזדמנויות:

#  כך למשל, בחודש הבא, ב-16/9, יתקיים וובינר ייחודי ומקצועי בתחום הבריאות הדיגיטלית שבו שר הבריאות הגרמני, יחד עם נשיא ארגון ה-BfArM (המקבילה הגרמנית ל-FDA) ומרצים נוספים – יסבירו, בכלים פרקטיים, כיצד ניתן דווקא עכשיו להכניס פתרונות בתחום הבריאות הדיגיטלית לשוק הבריאות הגרמני.

במהלך הוובינר יינתן הסבר על הרגולציה הגרמנית וכיצד ניתן לפעול בתוכה, מהן ההקלות שחלות כעת, מהם האתגרים איתם מתמודד השוק הגרמני ובעצם – כל מה שצריך לדעת על מנת לפעול בשוק הגרמני בתחום זה. ההשתתפות באירוע אינה כרוכה בתשלום אך מצריכה רישום מראש (https://lnkd.in/ghMeztB)

# בנוסף, באמצע חודש ספטמבר צפוי להתקיים וובינר של רשות החדשנות שבו יפרטו על התוכניות השונות לשיתופי פעולה בינ"ל בתחום המו"פ והפיילוטים, ובהן תוכנית ישראל-גרמניה.

על האירוע הזה, מה הוא יכלול ולמי כדאי להשתתף בו – עוד נרחיב בפוסט נפרד – ועד אז, ניתן לקרוא את כל המידע אודות התוכנית באתר רשות החדשנות. כמו כן, שימו לב כי המועד האחרון להגשה לקול הקורא הוא ה-25/11.

ברלין 2

עם הפנים לעתיד

בגרמניה, רוב הפעילות העסקית עדיין מתנהלת בפורמט של "עבודה מהבית" ואולם מידי שבוע אנו עדים לרצון של התושבים לחזור למעין שגרת עבודה וקיום פגישות "פנים מול פנים", אם כי זה עדיין חריג בנוף העסקי.

על אף זאת ועל אף המשבר העולמי והשפעתו על הכלכלה, אנו בנספחות הכלכלית בברלין עושים כל שביכולתנו על מנת למנף את התקופה לטובת הגדלת היצוא הישראלי לגרמניה: בין אם על ידי מציאת הזדמנויות חדשות שנוצרו בעקבות המשבר, במגוון סקטורים, ובין אם בהגעה לגורמי מפתח, שכעת לאור העובדה שאין נסיעות ומירב העבודה נעשית מהבית – הזמן שלהם פנוי יותר (יחסית) לקיום פגישות (וירטואליות) ואנו נתקלים בסקרנות ורצון עז להגיע לטכנולוגיות חדשות דווקא עכשיו. כך למשל, בחודשים הקרובים אנו מתכננים פעילויות בתחומים רבים ומגוונים ובהם: ייצור מתקדם (Industry 4.0), מדעי החיים, ביטחון המולדת ועוד.

יחד עם זאת, אנו פתוחים לרעיונות נוספים וליוזמות חדשות ונשמח לחשוב יחד אתכם כיצד אנו יכולים לסייע לכם.

יצואנים ישראלים המעוניינים לפעול בגרמניה, מוזמנים ליצור עמנו קשר בכתובת: berlin@israeltrade.gov.il.  

ולסיום,

בטרם אתחיל את המסע שלי בברלין, אני רוצה להודות מקרב לב לדורון אברהמי, הנספח הכלכלי היוצא, שפעל רבות לקידום התעשיה הישראלית בגרמניה ובברלין בפרט, ולצוות הנספחות שפעל איתו ופועל גם היום כדי לקדם את היחסים הכלכליים בין המדינות.

בריאות טובה לכולנו והצלחה רבה,

אסתר

צור קשר עם:

אסתר אליאס

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל