המון חדשות רעות הביאה עלינו הקורונה. מעלייה בתחלואה, ירידה במחזורים העסקים, פיטורים ויציאה לחל”ת ועוד. כל אלה לא עזרו ליציבות העולם וודאי לא תרמו לצמיחה הגלובלית.
חברות ישראליות מתקשות בתקופה זו לצאת פיזית מישראל, להרחיב ולשמר את עסקיהן, מחזורי היצוא קטנים ועוד.
יחד עם זאת, ניתן למצוא גם נקודת אור אחת במחזור העסקי של חברות יצואניות, נקודה אותה אבקש להבליט בשורות הבאות.
אם בעבר, טרם ימי הקורונה נהגנו בנספחות הכלכלית להזמין משלחות וחברות מישראל אותן היינו לוקחים לפגישות במטות של חברות מקומיות, לכנסים או לתערוכות, ובכך הינו יוצרים מפגשים עסקיים בין החברות הישראליות למקומיות. היום השתנו דפוסי העבודה.
שיטות העבר לימדו אותנו כטבעו של עולם (העסקים) שאחת מכל חמש פגישות שכזאת הייתה מוצלחת ובעלת פוטנציאל גבוה לעסקה עתידית. אך על כל חברה שכזאת היו בממוצע כ-4 חברות פחות מרוצות שכילו את זמנן, משאביהן וכספם בנסיעה למספר ימים לגרמניה. אבל לא עוד!
בעקבות הקורונה ואולי בזכותה השתנו דפוסי העבודה. עולם העסקים עבר אדפטציה למרחב הווירטואלי ופגישות ראשוניות כיום קורות במרחב המקוון.
דורון חמו הנספח הכלכלי במינכן, גרמניה, בשיחת זום
ניתן להצביע על שני שינויים עיקריים:
זמינותם של בכירים בחברות מקומיות עלה, שכן כעת התפנה להם זמן רב מאחר ואינם מצויים יותר בתערוכות ובכנסים. הם שוהים זמן רב יותר במשרד או בבית וזמינותם לשיחות עלתה.
בנוסף “צינור החמצן” של החברות לטכנולוגיות חדשות הצטמצם והם אינן ניזונות באותה קלות כבעבר. מפגשים עם חברות בתערוכות אינם מתקיימים יותר ולכן הנחיצות לעבוד עמנו, הנספחות הכלכלית, עלתה.
האלמנט השני הוא שכיום מקובל הרבה יותר לקיים פגישות במרחב הוירטואלי, אם בעבר היה מוזר להציג מצגת דרך הזום, לא עוד. חשוב לציין שעל מנת לסגור עסקה יש צורך במפגש פנים מול פנים, אך זו מגיעה רק בשלבים מאוחרים יותר.
הנספחות הכלכלית במינכן ויתר הנספחויות הכלכליות של מדינת ישראל בעולם עשו את ההתאמה הנדרשת למצב החדש.
כיום אנו עובדים בצורה יותר ממוקדת מול חברות גרמניות, לומדים את צרכיהן ומנגישים להם טכנולוגיות ישראליות תוך פניה לחברות הישראליות והעברת מצגות ייעודיות. הפרודקטיביות בכך עולה ואיתה בתקווה גם הפריון.
נמשיך לשרת את התעשייה בארץ כמיטב יכולותינו עם הקורונה ולאחר שתיעלם מהעולם.
