סקירה כלכלית – פולין פוסט קורונה

להלן סקירה כלכלית מורחבת, כולל התייחסות לאינדיקטורים הכלכליים בתקופת הקורונה והתחזית להשפעה על הכלכלה הפולנית.

לקריאה לחצו כאן

poland flag

פולין היא מדינה החווה צמיחה כלכלית רציפה ומשמעותית בשנים האחרונות. מדובר בשוק המתפתח בקצב מהיר, שהפוטנציאל בו עבור חברות ישראליות גדול בסקטורים מסוימים. התחזיות לגבי משבר הקורונה מושפעות מהחוזק הכלכלי של פולין בשנים האחרונות ולכן כלכלנים צופים כי התאוששותה של פולין תהיה מהירה יחסית, כל עוד לא תחווה גל שני בסתיו/חורף הקרוב.

הסקטורים המראים את הפוטנציאל הרב ביותר הם: סייבר ופינטק (עם דגש על סייבר ואוטומציה לפיננסים), בריאות דיגיטלית, ערים חכמות, תחבורה חכמה וירוקה וייצור מתקדם/ תשתיות.
התלות של השוק הפולני בממשלה ובסקטור הממשלתי היא גבוהה. משכך, חברות ממשלתיות רבות, שהן לרוב הגדולות והחזקות במשק, חוות חוסר יציבות מאחר וההנהלות שלהן מתחלפות לעיתים תכופות, הן חוות שינויים מבניים (כדוגמת מיזוגים) ומשך זמן עשיית העסקים עמן ארוך מהרגיל. יש לזכור שהן גם כפופות לחובת מכרזים.
לעומת זאת, בסקטור הפרטי מידת שיתוף הפעולה וההיענות גבוהה מאד וישנו ביקוש לטכנולוגיות ישראליות בסקטורים המבטיחים. כאן המקום לציין שישראל ידועה בפולין בשל חדשנותה הטכנולוגית ולכן עיקר העניין העסקי של פולין בישראל מתמקד בטכנולוגיה וחדשנות. אם כי, יצוין שבנסיבות הנוכחיות, עקב אי ודאות רבה לגבי העתיד וכן לאור המצב הכלכלי של חברות פרטיות בעקבות המשבר, אנו נתקלים בהיסוס רב לגבי התחייבויות חדשות, משום שחברות נוטות לעמוד בהתחייבויות קיימות בעיקר ולכן זמן עשיית עסקים ארוך מהרגיל.
לאור היותו של השוק הפולני מוטה ייצור ומחיר, סיכוייהן של חברות ישראליות בתחום מוצרי הצריכה ומזון ומשקאות להצליח בשוק הפולני אינם גבוהים והם מותנים בעיקר בנכונותן להתאים את המחיר לשוק המקומי. חברות ישראליות שהצליחו בתחום זה הן אלה שהעתיקו את הייצור לפולין או פתחו קו ייצור נוסף במדינה. הנושא נכון גם כאשר מדובר על טכנולוגיות וחדשנות, כך שעקב הרגישות הגבוהה יחסית למחירים, במחירים גבוהים, במיוחד בנסיבות הנוכחיות, הבחירה תהיה לוותר על חדשנות ולרכוש טכנולוגיה דומה, במחיר נמוך יותר.
בסקטור הממשלתי, ישנו לעיתים קושי לקדם יוזמות עסקיות בשל חילופים תכופים וכן הקפדה של אישי ממשל פולניים להרחיק עצמם מקשר ישיר ובלתי אמצעי עם חברות פרטיות (בשל חובת מכרזים והקפדה על ההליך). כמו כן, למשבר הדיפלומטי הייתה השפעה על קידום יוזמות אלו, אך עם בחירת ממשלות חדשות וקיום מספר שיחות שרים בין הצדדים, נראה כי שיתופי פעולה ממשלתיים על הפרק שוב.
ל-16 המחוזות בפולין, וכן לראשי הערים, יש מידת עצמאות רבה ולכן בסקטורים הרלוונטיים (ערים חכמות, תחבורה חכמה, פתרונות סייבר ובריאות דיגיטלית) מוצע לחברות הישראליות לנסות ולהיכנס לשוק הפולני גם ברמה המוניציפלית/ מחוזית. ההיענות לטכנולוגיה ישראלית תלויה בגישה ובתקציבים של כל מחוז ועיר.
ככלל, השוק הפולני הנו היררכי, פורמלי, שונא סיכון ודורש השקעה רבה מצד חברות ישראליות המעוניינות להיכנס אליו. בנוסף, כניסה לשוק מחייבת עבודה עם שותף מקומי חזק, מקושר ורלוונטי לשוק הספציפי על מנת להתגבר על קשיי שפה, חסמים בירוקרטיים וכן על מנת ליצור אמון בקרב הלקוחות הפוטנציאליים הפולניים.
התרבות העסקית מאד שונה מישראל, היא רשמית מאוד ותהליכי קבלת ההחלטות בה איטיים. לפיכך, ככלל, יש להתאזר בסבלנות, ולהתכונן למאמץ והשקעה רבים בכניסה לשוק זה. למרות האמור, חברה שתצליח להיכנס לשוק תהנה משוק גדול, מתקדם ובעל פוטנציאל צמיחה רב.

צור קשר עם:

שרה-אן מאדי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל