ענף הדיג הימי בצפון אירופה: הזדמנות עסקית לטכנולוגיות ישראליות אשר יעלו יעילות ויקדמו דיג בר-קיימא
מדינות צפון אירופה ובכלל זה הולנד, שבדיה, דנמרק, נורבגיה גרמניה והמדינות הבלטיות הן מהמובילות בעולם בדיג הימי. התעשייה מהווה ענף כלכלי חשוב מאוד עם פוטנציאל עסקי גבוה.
הדגה היא משאב מתחדש שחייבים להגן עליו, ופרט לדגי בריכות, וענף הדגה Off Shore, לא ניתנת בעלות על הדגים עד אשר נידוגו.
ככזו, הדגה קיבלה מעמד של משאב משותף (common resource) שיש לנהלו באופן קולקטיבי. לכן, נדרשה רגולציה רבה ומגוונת בנושא במישור העולמי ובאופן ספציפי במסגרת האיחוד האירופי, רגולציה זו באה להסדיר את כמות הדיג המותרת וכן את שיטות הדיג והציוד המותרים לשימוש.
ניכר כי בשנים האחרונות לאור הצלחת מימוש הרגולציה ברחבי העולם, עלתה כמות הדגה מחד אך זו העלתה בעיות נוספות כגון: ניטור להקות דגים ושמירה על איכות הסביבה – לבעיות אלה השוק הטכנולוגי בישראל מסוגל לתת מענה יעיל ואיכותי.
פוטנציאל עסקי:
איכות סביבה ואקולוגיה – פתרונות לזיהום: בהמשך לפוסטים קודמים, ניתן לזהות במדינות צפון אירופה (ובפרט הולנד, דנמרק, נורבגיה ושבדיה) שינוי בתפיסת העולם הכללית כאשר המגזר העסקי משווע לטכנולוגיות אקולוגיות חדשניות ולתהליכי יצור מתקדמים וידידותיים לסביבה השומרים על המגוון האקולוגי הימי ומקטינים את סך הזיהום.
על כך, יש להוסיף את תקני האיחוד המחמירים ואת העלייה בדגה אשר מצריכה מספינות הדיג שעות ים רבות לאיתור הדגים, תפיסתם, ומשייתם מהמים, שימורם ועיבודם עד עגינה. עניין זה מעלה את הצורך בפתרונות לזיהום מי הים כדוגמת מנועים היברידיים לספינות הדיג ופתרונות לדייג סלקטיבי אך יעיל, אשר תואם את הנחיות האיחוד.
בעיות העולות משיטת הדיג העכשווית: שרשרת המזון היא אחד מהענפים הבזבזניים ביותר עם יעילות שקרובה ל- 65% ורווחיות של 4% במקרה הטוב (כאשר השאיפה היא להגיע לאחוזי יעילות גבוהים יותר ב- 10% לכל הפחות). ספינות הדיג מבזבזות שעות רבות ושורפות דלק רב באיתור להקות דגים גדולות.
בשל העלייה בדגה, כשנמצאות להקות אלה, על הדייג לחזור לחוף לשם ריקון המטען ואז לשוב למיקום בו אותרה הלהקה לדיג נוסף (פעמים רבות הדייג לא מוצא שנית את הלהקה ולכן הרבה מפוטנציאל הדיג אובד).
בנוסף, אם בעבר ספינות הדיג היו יוצאות ללב הים למשך שבוע ימים, הרי שהיום חלק גדול מסבב הדיג נמשך כשלושה ימים לכל היותר ונעשה על ידי ספינות בינוניות ומאוד מתוחכמות. יתר על כן, הגידול בדגה העלה את הצורך בשיתוף והפצת המידע בזמן אמת אודות מיקומי הלהקות בין הדייגים השונים ממדינות שונות הפועלים בזמן נתון במרחב הימי.
בשל כך עולים שלושה צרכים מרכזיים: הצורך במערכות לאיתור להקות הדגים הגדולות (למשל מערכות מבוססות סונר או מערכות מבוססות מצלמה שיאתרו להקות שחפים גדולות בלב ים ועל פיהן יזהו את מיקום להקות הדגים), הצורך במערכות לריכוז, עיבוד ושיתוף המידע בדבר מיקום, גודל וסוג הדגים שכבר אותרו, והצורך בפתרונות של שמירת טריות, הקפאה והפשרה של כמות דגים גדולה שתאפשר לדייגים להגדיל את זמן הים שלהם טרם יחזרו לחוף (וזאת בהתאם לתו התקן האירופי בנושא).
השפעות הקורונה: בדומה למגזרים רבים אחרים, המשבר העולמי השפיע גם על המגזר החקלאי של מדינות צפון אירופה והחקלאות הימית אשר מצטיירת כלא יעילה ומזיקה לסביבה.
כפי שנכתב בפוסטים הקודמים – בחמישים השנים האחרונות, כלכלות צפון אירופה הפכו לכלכלות מוטות שירותים, כאשר הייצור עבר למדינות אחרות (בעיקר לדרום מזרח אסיה). המדינות קוראות להחזיר את קווי הייצור “הביתה”, כולל עיבוד מזון – חזרה אשר תלווה באימוץ טכנולוגיות ייצור וניהול ייצור מתקדמות – הן בתחומי הדייג והן בתחומי חקלאות אחרים.
חרף האמור, הולנד אמנם הושפעה פחות מהמשבר העולמי בהיבט זה אך מקפידה כל הזמן לאמץ טכנולוגיות מתקדמות בחקלאות ובחקלאות ימית והממשלה מעורבת בצורה חיובית מאוד בעידוד שת”פ בינלאומי בנושא.
הולנד, להבדיל ממדינות מערב אחרות, דואגת שקווי ייצור מזון, יישארו בעיקר בתחומיה. זאת הודות להשפעות משבר הרעב בשלהי מלחמת העולם השנייה. המשבר הביא לרעב גדול במדינה והוביל להחלטה האסטרטגית של הממשלה ההולנדית לספק ביטחון תזונתי לאזרחיה באמצעות תוצרת מקומית.
מאז הולנד מיצבה עצמה כיצואנית המזון השנייה בגודלה בעולם, עם יצוא שנתי של כ100 מיליארד אירו. על כן הולנד קוראת לשיתופי פעולה פוריים בן חברות מהעולם למדינה בתחום האגרוטק. ענף הדיג לבדו אחראי על כמיליארד אירו ערך מוסף התורמים לתוצר הלאומי הגולמי ההולנדי.
אנו מזמינים חברות ישראליות בתחומים המוזכרים לפנות אלינו באמצעות מערכת הפניות ליצואנים לשם ייעוץ והכוונה ולעידוד קשרים כלכליים עם מדינות צפון אירופה המבקשות פתרונות דיג, ובפרט התעשייה ההולנדית, הדנית, השוודית והנורווגית.
חברות בצפון אירופה מחפשות כל טכנולוגיה אשר תוכל ליעל את ענף הדיג. טכנולוגיות שיקטינו פליטת גזי חממה, טכנולוגיות איתור דגה, ניהול ציי אניות דייג, טכנולוגיות עיבוד נתונים, כולל טכנולוגיות מתחומי AR, AI.
הפוסט נכתב בשיתוף אופרי הדר, דסק אירופה, מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה והתעשייה.
למידע נוסף ניתן להיכנס לאתר הזה.
