ראיון עם דורון אברהמי לרגל סיום תפקידו כציר הכלכלי בשגרירות ישראל בברלין

בסוף חודש יולי יסיים דורון אברהמי את תפקידו כציר הכלכלי של משרד התעשייה בברלין ותחליף אותו בתפקיד אסתר אליאס. אברהמי מסיים תקופה של 4 שנים בברלין.

גרמניה היא המעצמה התעשייתית והכלכלה הגדולה ביותר באירופה, כאשר התל"ג של המדינה מהווה כ 20% מהתל"ג הכולל של האיחוד האירופי. כלכלת גרמניה היא הרביעית החמישית בגודלה בעולם במונחי תל"ג אחרי ארה"ב, סין ויפן והיא היצואנית השלישית בגודלה בעולם אחרי סין וארה"ב. התעשיות המובילות במדינה הן תעשיות ההנדסה (כלי רכב, מכונות, מתכות וסחורות כימיות(, טכנולוגיה ושירותים רפואיים. למרות זאת, ענפי השירותים בגרמניה מהווים כ-70% מהכלכלה, כמקובל במדינות מפותחות.

גרמניה היא השוק הגדול ביותר באירופה. היא מהווה 21 אחוז מהתמ"ג של אירופה (EU-28) והיא מהווה 16 אחוזים מכלל אוכלוסיית האיחוד האירופי (האיחוד האירופי). הכלכלה הגרמנית היא מתועשת מאוד ומגוונת כאחד – תוך התמקדות שווה בשירותים וייצור.

הכלכלה הגרמנית נחשבת לרוב לכוח המייצב בתוך האיחוד האירופי – ובמיוחד בגוש האירו. בין 2010 ל -2018 צמח התוצר הריאלי בתוך האיחוד האירופי 28 בכ -1.6 אחוזים בשנה בממוצע. באותה תקופה צמחה הכלכלה הגרמנית בשיעור של 2.1 אחוזים, שיעור גבוה יותר מזה שנצפה בבריטניה, צרפת ואיטליה.

גרמניה הינה שותפת הסחר השלישית בהיקפה של ישראל. ישראל ממוקמת במקום השלישי כשותפת הסחר של גרמניה במזרח התיכון (אחרי איחוד האמירויות וערב הסעודית(.

בין ישראל והאיחוד האירופאי קיים הסכם סחר חופשי ובין גרמניה וישראל קיים הסכם 'אמנה למניעת כפל מס'.

היקף הסחר הבילטרלי בין המדינות הסתכם בשנת 2019 בכ-48.6 מיליארד דולר, בעוד שבשנת 2018 5 היקף הסחר עמד על כ-45.6 מיליארד דולר (עלייה של כ-26 מיליון דולר(.

סך הייצוא הישראלי לגרמניה הסתכם בשנת 2019 בכ-65.1 מיליארד דולר. נתון זה מלמד על ירידה של כ-127 מיליון דולר בייצוא הישראלי לגרמניה בהשוואה לשנת 2018 .כ-%40 מהייצוא הישראלי לגרמניה מקורו במכונות, כ-%14 מקורו במכשור אופטי ורפואי וכ-%12 מקורו במוצרים של תעשיית הכימיקלים.

סך הייבוא הישראלי מגרמניה בשנת 2019 מוערך בכ-82.4 מיליארד דולר. נתון זה מצביע על עלייה של כ-154 מיליון דולר בייבוא מגרמניה בהשוואה לשנת 2018 .כ-%28 מהייבוא הישראלי מגרמניה מקורו במכונות, כ-%22 מקורו במוצרים של תעשיית הכימיקלים וכ-%18 מקורו בציוד תחבורה.

  1. איך היה השירות בברלין?

השירות בגרמניה בכלל ובברלין בפרט אינו שירות דיפלומטי רגיל. זכרונות מלחמת העולם השנייה מציצים מכל פינה בעיר ואתרי זכרון השואה רבים. היחסים בין המדינות מוגדרים כ"מיוחדים" וזה כולל כמובן את היחסים הכלכליים הנרחבים בין המדינות.

מעניין לציין שהיחסים הכלכליים בין המדינות קדמו ליחסים הדיפלומטים והחלו הרבה לפני כינון היחסים הדיפלומטים בשנת 1965. היחסים החלו מעט לפני חתימת הסכם השילומים ושימשו כבסיס ליחסים בכל תחומים האחרים.  בתחילה התמקדו היחסים במישור המסחרי, בהמשך החל ייצוא סחורות מישראל לגרמניה, מגמה שהתחזקה והגיעה לשיאה בשנות השישים. עם כינון היחסים הכלכליים החלו גם ניצנים של יחסים מדיניים שהלכו והתחזקו עם הזמן. בסוף שנות ה-50 נרקמו גם קשרים ביטחוניים שכללו עסקאות נשק וחילופי ידע, קשרים אלו היו בהתחלה חשאיים ונחשפו לציבור רק מאוחר יותר.

  1. מהם האתגרים בתפקיד?

האתגרים בתפקיד בגרמניה דומים לאתגרים בכל מקום, כיצד בונים חיבורים בין התעשייה הישראלית לתעשייה הגרמנית כיצד "מציתים" את הדמיון של איש העסקים הגרמני ומסבירים שיש פוטנציאל כלכלי גדול בחיבור עם חברות ישראליות. השוק הגרמני דומיננטי בידי כוחות מקומיים ועסקאות מקומיות ולכן נדרש שכנוע רב .

אנו מכסים את גרמניה יחד עם הנספחות במינכן ( שמנוהלת ע"י עמיתי וחברי דורון חמו) ומשתדלים לעבוד בצורה סקטוריאלית וכך לפתח מומחיות בכל תחום. לתעשייה הגרמנית תחומים רבים בהם היא מובילה כמו רכב, מדעי החיים אנרגיה ועוד. העבודה הסקטוריאלית יעילה  .

בנוסף שווה להזכיר שני פרויקטים שקידמנו בתקופה האחרונה

  • שיתוף פעולה לפרויקטים משותפים עם בית החולים השאריטה. הקול קורא פורסם במהלך חודש מאי. ההסכם הינו גולת כותרת של עבודה מאומצת שעשינו. הסכם כזה לרשות החדשנות יש רק עם בית חולים אחד באירופה . השאריטה הוא בית חולים גדול ומפורסם ומכך גם חשיבותו.

ההסכם יאפשר לחברות ישראליות בתחום טכנולוגיות רפואיות בחסות הנהלת בית החולים וצוותו, ליצוק שיתופי פעולה בניסויים קליניים, פרוייקטי פיילוט או פיתוח טכנולוגי.

מטרת התכנית פיתוח מוצרים טכנולוגיים ופתרונות רפואיים שניתנים להתאמה לשוק הגרמני והגלובלי. חברות ישראליות יקבלו מימון מרשות החדשנות בגובה של כ-50% מתקציב הפיתוח הנדרש לכל פרויקט על פי תקנותיה. השאריטה מציע שירותים וגישה למומחיות.

  • גשר לחברות מיטלשטאנד– גם כאן מדובר על יוזמה שלנו. זוהי תכנית יחד עם אגרונים נוספים לחיבור סטארטאפים ישראליים לתעשייה הגרמנית ובעיקר לחברות הSME בגרמניות . חברות ה"מיטלשטנד" (Mittelstand( הגרמניות, מונח המציין חברות משפחתיות בגודל בינוני המעסיקות עשרות עובדים בדרך כלל, החלו להצטרף גם הן לשינוי הטכנולוגי שעוברת התעשייה בעולם.
  1. איך היה לשרת בתקופת הקורונה?

היה קשה גם במישור האישי וגם בעבודה. בעבודה המשבר גרם לנו להסית פעילות עסקית של אירח וארגון מפגשים לפעילות וירטואלית. עם תחילת משבר הקורונה החלטנו לשנות את הפעילויות מהתכנסויות פיזיות לווירטואליות וכן ליזום פעילויות שמתאימות יותר לרוח התקופה בסקטורים של סייבר, רפואה ובנייה.

לגבי גרמניה עצמה הרי שהיא עמדה ועומדת במשבר די טוב.

גרמניה נכנסה למשבר הכלכלי עם מאזן תשלומים חיובי מה שאפר לה להציע לסקטור העסקי חבילת תמיכה מהירה ומשמעותית  בגודל של 750 מיליארד אירו. התכנית כללה בין היתר : מענקים לעצמאיים וחברות , ערבויות מדינה להלוואות לתאגידים וסבסוד מעבר לשבוע עבודה מקוצר.

במהלך מרץ, כשהתברר כי המשק הגרמני עשוי להיות מושבת, העבירה הממשלה בברלין בחקיקה מהירה חבילה המאפשרת בעצם "יד חופשית" לחברות לפנות לתוכנית שבוע עבודה מקוצר  Kurzarbeit. התוכנית בוצעה ב-2008. כשהשלכות המשבר הכלכלי של 2008 הכו בתעשייה הגרמנית, הפתרון שמצאה הממשלה כדי למנוע אבטלה היה מתן אפשרות לחברות להעביר את עובדיהן לעבודה במשמרות, במקום לפטר אותם. המדינה פיצתה את בעלי העסקים על העלויות העודפות של המשך העסקת העובדים בזמני משבר, ובתמורה הם נמנעו מפיטורים. העובדים אמנם קיבלו פחות כסף, אבל שמרו על מקום עבודתם.

באמצע אפריל, החלה יציאה הדרגתית מהסגר. כמהלך ראשון, חנויות מסוימות אשר שטחן קטן מ-800 מ"ר, הורשו להיפתח תחת מגבלות. עם העסקים הללו יימנו חנויות ספרים וסוכנויות רכב. נכון למועד כתיבת סקירה זאת (מאי 2020 (, מסעדות, ברים, בתי קפה, בתי קולנוע נשארו סגורים. אירועים המוניים נאסרו

כלכלת גרמניה, צפויה להתכווץ ב-7-10 אחוזים ברבעון השני של השנה, הנפילה החדה ביותר מאז החל פרסום נתון זה בשנת 1970 ויותר מכפליים מהנפילה שנרשמה בעת המשבר הפיננסי העולמי ב-2009.

  1. מה אתה משאיר למחליפתך ?

אני משאיר לאסתר צוות טוב ומנוסה , אנשי קשר רבים בסקטורים השונים והרבה חברים שתומכים בישראל ובעשיית עסקים בין שתי המדינות. כמות הידיים והחברים שיש לישראל בגרמניה ממש מחממת את הלב.  בנוסף לתעשייה הישראלית שם טוב בגרמניה שמסייע לפתוח דלתות רבות. אני בטוח שהיא תוביל את הנספחות להצלחות רבות.

צוות הנספחות הכלכלית בברלין
צוות הנספחות הכלכלית בברלין

צור קשר עם:

דורון אברהמי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל