דה-גלובליזציה בגרמניה איום או הזדמנות

האימפקט של מגיפת הקורונה החדיר לשיח מושג חדש – דה-גלובליזציה.

ואם גלובליזיציה היא התרחבות, האצה והעמקה של הקשרים התרבותיים והכלכליים בין מדינות, חברות ויחידים באופן היוצר שילוב של כלכלות, חברתיות, תרבויות, ותנועות פוליטיות מכל העולם, הרי שדה- גלובלזציה היא תנועת התכנסות פנימה .

כאשר דובר על גלובליזציה כלכלית דובר על תהליך המעבר ממסחר, ייצור צריכה מקומיים לעולמיים. תהליך זה מהווה לדעת רבים את החלק העיקרי והמוביל של תהליך הגלובליזציה.

משבר הקורונה משנה את הכלכלה העולמית ומכניס חששות וסייגים מהתהליכים של איחוד הכלכלות בעולם ובאירופה בפרט. לדוגמא אבטחת הייצור הולכת וגדלה מהיעילות הכלכלית.

לאחרונה פורסם שיצרני מכונות תעשייתיים, מהסוג שתורמים תרומה עצומה למשק הגרמני, החלו לשנות את סדרי העדיפויות מלהפוך את שרשרת האספקה לזולה ככל האפשר לכדי להפוך אותה לבטוחה ככל האפשר. סיטונאים פנו לצ'אטים בווידיאו כשמכירות מכירות גדולות במקום לטוס באמצע העולם כמו פעם. חברות תעופה, בינתיים, מוצאות עצמן נלחמות למען ההישרדות ורבות נאלצו לצאת לעריכת חילוץ מהמגזר הציבורי.

אכן, בעתיד הנראה לעין – במשך חודשים, ואולי אפילו שנים – ממשלת גרמניה תהיה המושיע של המוצא האחרון עבור חברות רבות. יש לה לבדה אמצעים מספיקים כדי להילחם במגפה, למזער את השלכותיה הכלכליות ולהציל תעשיות שלמות. ולא רק שהמדינה בגרמניה מספקת סיוע לחירום, הלוואות זולות ועידוד כלכלי, היא גם מבטיחה כי שכר המינימום מוגדל משמעותית לעובדי הסיעוד בבתי אבות

תחום שרשרת האספקה זכה לבחינה בעת המשבר בגרמניה. התעשייה והפוליטיקאים בחנו כמה הם תלויים בספקי חומרי גלם רחוקים וכמה הם עצמאיים באספקת תרופות, ציוד רפואי וכמובן מזון ומוצרי חקלאות.

בתחום החקלאות והמזון נראה שגרמניה עומדת יפה. הממשלה הגרמנית העניקה עוד לפני המשבר באופן סדיר תמיכה ישירה לחקלאים בתחומה, על מנת שהם ימשיכו לעבד את החלקות החקלאיות וגם יוכלו לעמוד בתחרות של שוק חקלאי אירופאי משותף ופתוח . לראייה, בתקופת המשבר לא נרשמו חוסרים יוצאים דופן באספקת המזון.

בתחום התעשייה כרגע מנהלי הייצור מקבלים שיעור אכזרי למדי עד כמה שרשראות האספקה עמידות בפני משברים או לא. את תוצאות השיעור ניתן לראות מסקר שערכה חברת הייעוץ EY בקרב 145 חברות בגרמניה. היא מצאה כי שליש מהחברות מתכננות לבצע שינויים בשרשראות האספקה שלהן כתוצאה ממשבר הקורונה, תוך מתן דגש רב יותר על אבטחה ופחות על מחיר.

מבקרים של יצור מעבר לים זוכים לעדנה. Thomas Straubhaar מצוטט בדר שפיגל כאחד שמעולם לא הבין מדוע חברות התעקשו להקים אתרי ייצור מעבר לים. "יצור מכוניות (להיט היצוא הגרמני) בסין, מסכן את הקניין הרוחני ואת היתרונות הטכניים, ואינו יכולה להיחשב כבר קיימא", הוא טוען.

לטענת רבים המגיפה חשפה עד כמה המודל הכלכלי הנוכחי פגיע, ללא קשר לרווחיותו עבור תעשיית הייצוא של גרמניה.

אותן חברות ששרשראות הייצור שלהן ברובן בינלאומיות יתמודדו עם האתגרים הגדולים ביותר – חברות כמו חברת בגדי הספורט אדידס, שלה יש ייצור מקומי של חמישה אחוזים בלבד. אותה אדידס חטפה ביקורת קשה במהלך המשבר שביקשה סיוע לכיסוי שכירות החנויות שלה בגרמניה שהיו סגורות בעת הסגר.

אך נדמה שבשום מקום החולשות של ייצור בשיטת "מיקור-חוץ" ו"יצור בזמן "מתגלות יותר בגרמניה מאשר בתעשיית התרופות.

מרכיבי תרופות בסיסיים מגיעים לרוב ממעט מפעלים בסין ובהודו – ובתחילת מרץ, הודו השעתה את ייצואם של 26 חומרים פעילים ותרופות, כולל אקמול והמרכיבים המשמשים לייצור אנטיביוטיקה. מחקר שנערך על ידי חברת הייעוץ הלוגיסטי Resilience360, חברת בת של DHL, הזהיר כי המשבר הנוכחי הראה עד כמה חשוב לשמור על מקורות אספקה מרובים ואם אפשר מקומיים. אכן, זהו הצד המהפך של דה-גלובליזציה: החזרת היצור לבית מגדילה את הביטחון בייצור , אך היא מעלה עלויות ומכווצת את שולי הרווח. ובכל זאת, אפשר למזער את מחיר העצמאות – באמצעות טכנולוגיה.

וכאן (בטכנולוגיה) אנו מגיעים להזדמניות. חברות ישראליות המספקות טכנולוגיות ייצור חדשניות מה שנקרא גם "טכנולוגיות ייצור מתקדם" או תעשייה 4.0 .

בישראל יש הרבה מאוד סטארט-אפים בתחום זה, חברות אלו מתמחות בהטמעת תהליכים במפעלי תעשייה לקראת דור ה-4.0. אם נדע לקשר את הטכנולוגיות הישראליות עם התעשייה הגרמנית נוכל לייצר שתוף פעולה ארוך ובר קיימא בין גרמניה וישראל.

מעבר לכך ליצואנים הישראלים הגדולים לשוק הגרמני, לרובם ככולם, אתרי ייצור מקומיים בגרמניה. חברות ישראליות כמו טבע בתחום הרפואי, עלבד בתחום המגבונים או סודה סטרים בתחום מוצרי הצריכה השכילו להקים בגרמניה או לרכוש אתרי ייצור שמציבים אותם קרובים לשוק הגדול באירופה. עובדה זאת תקל עליהם מן הסתם בעת ההתכנסות כזאת או אחרת בשוק הגרמני.

צור קשר עם:

דורון אברהמי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל