מימון בינלאומי בעידן הקורונה: המקרה הרומני

גם בעידן הקורונה מוסיפה רומניה ליהנות משורה של תמריצים ומענקים כספיים נכבדים משלל שחקנים פיננסיים בינלאומיים ומקומיים. ריכזנו עבורכם את רשימת הגופים וההזדמנויות הכלכליות שעל הפרק: 

עוד מוקדם לאמוד את ממדי הנזק המלאים (בריאותיים וכלכליים) של הנגיף, אך רבים בקהילה הבינלאומית מאמינים כי הפגיעה במדינות המתפתחות עלולה להתגלות כקשה ביותר.

בדיוק בשל כך, מקצה הבנק העולמי 14 מיליארד דולר כחלק מ"חבילת מסלול מהיר", לחיזוק ולהאצת תגובתן של מדינות מתפתחות למגיפה ולמשבר הכלכלי בעקבותיה.

בנוסף, ה-IFC (International Finance Corporation – זרוע נוספת של הבנק העולמי) מעניק מימון של 8 מיליארד דולר לסיוע לחברות פרטיות המושפעות מהמגפה ולשימור מקומות עבודה. ה-IBRD (International Bank for Reconstruction and Development – הבנק הבינלאומי לשיקום ולפיתוח) וה- IDA (International Development Association – האיגוד הבינלאומי לפיתוח – שניהם חלק מהקבוצה של הבנק העולמי) מעמידים כעת 6 מיליארד דולר ראשוניים לטובת תגובה למשבר.

לנוכח התחזית שהמדינות המתפתחות תזדקקנה לרשת תמיכה רחבה הרבה יותר, קבוצת הבנק העולמי הודיעה לאחרונה כי היא מתכננת להקצות כ-160 מיליארד דולר נוספים על פני 15 חודשים כדי לתת מענה לאוכלוסיות פגיעות, לתמוך בעסקים ולחזק את ההתאוששות הכלכלית.

החדשות הטובות הן שרומניה נמנית על המדינות הנהנות מחבילות סיוע בהיקפים נכבדים.

כבר בחודש אפריל האחרון, ממשלת רומניה קיבלה חבילת סיוע בדמות הלוואה מיידית בסך 400 מיליון אירו מהבנק העולמי למאבק בנגיף ובהשלכותיו הכלכליות. סיוע זה הינו ראשוני ומצטרף לסיוע נרחב הרבה יותר אשר צפוי להיכנס למדינה, בנוסף להשקעות רבות שתוכננו עוד קודם למשבר וצפויות להתרחב כפי שיפורט בהמשך.

גם לפני המשבר וגם ביציאה ממנו –  רומניה מהווה יעד אטרקטיבי ואסטרטגי להשקעות של גופי מימון בינלאומיים

רומניה, שרק אשתקד חבשה לראשה את כתר נשיאות מועצת האיחוד האירופי, זכתה בשנים האחרונות לסדרה של מענקים נדיבים ממגוון מוסדות פיננסיים בינלאומיים עבור שורה ארוכה של פרויקטים גדולים בתחומים שונים: חקלאות, בריאות, חינוך, תשתיות, אנרגיה, תחבורה, ערים חכמות ועוד. למעשה, היקף המענקים ומעטפות המימון היה כה משמעותי עד כי הממשל הרומני הקצה משרד ממשלתי מיוחד לצורך מיצוי הכספים הייעודיים והתנעת הפרויקטים. אולם, משנראה היה כי קצב מיצוי התקציבים מוסיף להיות נמוך יחסית לשכנות האירופיות, נרתם הבנק העולמי למשימה לסייע לרומניה להשתמש בצורה אפקטיבית יותר בכספים.

במהלך חודש דצמבר האחרון, יזמה המשלחת הכלכלית ברומניה שיתוף פעולה ראשון מסוגו בין הבנק העולמי, עיריית בוקרשט ויצואנים ישראליים הפועלים במדינה.

פעילות זו הניחה את הבסיס לשיתופי פעולה נוספים המצויים בקנה, אך אז הגיעה מגפת הקורונה ושינתה את כללי המשחק. בימים אלה הבנק העולמי פועל למצב מחדש את ההשקעות השוטפות במדינה באופן הנותן תיעדוף גבוה לשירותי הבריאות וכן לשירותי ייעוץ שיסייעו ליציאה מהירה מן המשבר.

כמו הבנק העולמי, גם הבנק האירופאי לשיקום ופיתוח (EBRD) בוחן מחדש את סדר העדיפויות של השקעותיו לנוכח השפעותיה של המגפה העולמית.

ה-EBRD, אשר נכון להיום כבר השקיע 8.7 מיליארד אירו ברומניה, אישר לאחרונה (אפריל 2020) תכנית אסטרטגית לשנים 2020-2025 להמשך השקעות במדינה המוכוונות למטרות הבאות:

  • תשתיות בנות קיימא ופיתוח אזורי.
  • הגדלת הפריון וסיוע לחברות פרטיות להרחבה ופיתוח מיומנויות העובדים.
  • תיווך פיננסי והמשך פיתוח שוק ההון הרומני.

ה-EBRD משקיע גם במדינות נוספות במרכז ומזרח אירופה וכן באפריקה. בהתאם להצהרות אחרונות של ה-EBRD סך ההשקעות הכולל של הבנק על פני השנים 2020-2021 צפוי להסתכם ב-21 מיליארד אירו.

שחקנית סיוע מרכזית נוספת בזירה הרומנית היא הנציבות האירופית (The European Commission). כבר בשלב התחלתי יחסית של התפשטות המגפה ברומניה, הקצתה הנציבות מענק תמיכה לעסקים קטנים ובינוניים בסך 16 מיליארד ליי רומני (כ-3.3 מיליארד יורו). חבילת הסיוע לעסקים מגיעה בשני אופנים: מענק ישיר או ערובות ממשלתיות למשקיעים והלוואות הון למימון הפעילות השוטפת של העסקים (working capital loans).

מעניין לציין כי ישנה תקרה למענקים ישירים בהתאם לסקטור אליו משתייכת החברה שנפגעה מהתפשטות המגפה: כך, למשל, חברה הפעילה בעיקר בתחום החקלאות זכאית למענק ישיר של עד 100,000 יורו, חברה הפעילה בתחום הדייג תוכל לקבל מענק של עד 120,000 יורו ואילו חברות בתחומים אחרים תוכלנה להיות זכאיות למענק של עד 800,000 יורו על מנת לתת מענה לצרכים התזרימיים הדחופים ביותר. בנוסף, מציעה הנציבות האירופית כלי תמיכה כלכליים שונים לגופים העסקיים המבקשים לערוך מחקר ופיתוח הקשור להתמודדות עם נגיף הקורונה, הקמת מתקני בדיקות קורונה ושדרוגם ועוד.

אפיק סיוע זה עשוי להיות רלוונטי עבור חברות ישראליות שנרשמו גם ברומניה  או המקיימות שיתופי פעולה עסקיים עם חברות רומניות שתזכנה ל"מרווח נשימה" הודות לו (בכפוף, כמובן, לעמידה בתנאים המלאים של הנציבות).

כלי הסיוע הבינלאומיים מצטרפים למנעד רחב של צעדים כלכליים בהם נוקטת וצפויה לנקוט הממשלה הרומנית במסגרת התמודדותה עם משבר הקורונה. בוובינר שערך בשבוע שעבר מזכיר המדינה במשרד האוצר, סבסטיאן בורדוג'ה, לנספחים מסחריים זרים ברומניה – הזמין הממשל הרומני חברות בינלאומיות המעוניינות בכך ללמוד על ההזדמנויות העסקיות שהוליד המשבר ברומניה. אנו, במשלחת הכלכלית לרומניה, נשמח לסייע בחיבור זה כמו גם בחיבורים נוספים עם גורמים פרטיים וממשלתיים במדינה.

כפי שתיארנו בפוסט זה, קיימות אפשרויות מימוניות רבות להמשך התנעת המשק הרומני חרף מצב החירום שהוכרז במדינה (ועתיד להימשך, נכון למועד כתיבת שורות אלה, עד לאמצע חודש מאי).

חברות ישראליות המעוניינות לבחון את מידת התאמתן לפרויקטים הבינלאומיים והלאומיים שצוינו לעיל – מוזמנות ליצור קשר עם המשלחת הכלכלית לרומניה. בשנת 2019 פתחה המשלחת הכלכלית לרומניה את הדלת ללמעלה מ-100 חברות ישראליות. כבר עתה ברור כי שנת 2020 תצריך חשיבה מחודשת על סחר בינלאומי בעידן הקורונה ופוסט המגפה.

אפיק המימון הבינלאומי טומן בחובו מסלולים עתירי הזדמנויות ליצוא הישראלי בשורה ארוכה של סקטורים- החל מתחום המכשור והמחקר הרפואי, דרך פתרונות בתחום החקלאות, התשתיות והמים וכלה בפתרונות עבודה מרחוק והסייבר.   

פוסט זה נכתב בשיתוף עם: גיא גולדבלט, צוער בקורס הנספחים הכלכליים.  

צור קשר עם:

ברקת קנפו

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל