בצורת בזמן קורונה – האתגר של רומניה

גם עתה, כשימי הזוהר כ"אסם התבואה של אירופה" מצויים כבר בעברה, רומניה עודנה מככבת כמדינה האירופאית בעלת הפוטנציאל הגדול ביותר בתחום החקלאות. פוטנציאל הרחוק לעת עתה ממימושו.

כך, המדינה משופעת שטחים חקלאיים שהיקפם מציב את רומניה במקום השישי מקרב מדינות האיחוד האירופי. משמעות הנתון הזה היא שרומניה מקדימה שחקניות משמעותיות בשדה החקלאות דוגמת איטליה ושכנותיה הונגריה ובולגריה. אולם, חרף הקרקעות הפוריות המתפרשות על פני למעלה מ-60% מכלל שטחי המדינה, רמת הפרודוקטיביות אינה צומחת.

הדבר אינו מונע מרומניה לשמר את מעמדה כיצואנית מובילה של דגנים (שישית בעולם ביצוא תירס ותשיעית ביצוא חיטה). ברם, המעבר של הכלכלה הרומנית מכלכלה המושתתת על תעשייה וחקלאות לכלכלה מבוססת שירותים, אינו פוסח במיוחד על ענף החקלאות. חקלאים רומנים מוסיפים גם היום להוות חלק נכבד משוק העבודה המקומי (כ-30%, פי חמישה מהנהוג במערב אירופה), אך החלק של הענף בתמ"ג הרומני צנח בעשרים השנים האחרונות בלמעלה מ-75%.  

מנתוני הבנק העולמי עולה כי החווה החקלאית הממוצעת ברומניה מצליחה להניב רק שליש מהתוצר המופק בחוות המקבילות לה בשאר מדינות האיחוד. בדומה, תנובת החלב עומדת על פחות ממחצית מהממוצע בחברותיה לאיחוד האירופי.

אך ישנו הבדל נוסף ומשמעותי בין רומניה לבין קבוצת הייחוס האירופאית שלה היא משתייכת: היצור החקלאי ברומניה חשוף מאוד לתנאי אקלים. בצורת עלולה להעמיק את פערי הייצור באופן דרמטי וכך קורה בימים אלה – בהם חווה רומניה את הבצורת הקשה ביותר שידעה המדינה בחמישים השנים האחרונות.  

השילוב של בצורת קשה עם התפשטות מדאיגה של מגפה עולמית ומצב חירום במשק הרומני מפנה זרקור לאומי לשדה התוצרת החקלאית.

לא בכדי, סקטור החקלאות היה מהענפים היחידים במשק הרומני שהוחרגו מהמגבלות המחמירות שהשיתו תקנות החירום על שוק העבודה. בכלי התקשורת המקומיים הופיעו הערכותיו של שר החקלאות של רומניה, אדריאן אורוס, כי הבצורת המתמשכת עלולה להפחית בחצי את גידולי התבואה. כשלושה מיליון הקטרים ובהם חיטה, שעורה ושיפון – נפגעו קשות. לפי שעה, הערכות הממשל הן שאין לדאוג ממשבר מזון צפוי. תימוכין לכך ניתן למצוא גם בהסרת צווי האיסור על יצוא של דגנים, קמח, סוכר, שמן ומוצרים חקלאיים נוספים שהוטלו בשלבים מוקדמים יותר של משבר הקורונה. ברם, ככל שהבצורת נמשכת – גוברת והולכת ההבנה כי רק פתרונות טכנולוגיים עשויים להוות את המזור למצוקה הנוכחית.

בשנים האחרונות נרשמו תמורות בגזרת המיכון החקלאי ברומניה, המאופיין לא פעם בציוד מיושן ובשימוש בשיטות חקלאיות מסורתיות ובבעלי חיים (דבר המעניק לפרקים למינוח "כוח סוס" משמעות מוחשית). התמורות הללו התאפשרו, בין היתר, הודות למענקים ולמעטפות מימון נדיבות מצד מוסדות פיננסיים בינלאומיים שונים ובראשם האיחוד האירופי, הבנק העולמי והבנק לשיקום ולפיתוח אירופה (EBRD).

מתוך זיהוי הפוטנציאל הרב הטמון בשדה זה, החלו חברות ישראליות המציעות פתרונות בתחום החקלאות להגביר פעילותן ברומניה ולתרום להעלאת רמת הפרודוקטיביות של החוות החקלאיות ברומניה.

בשנת 2019 רשמה המשלחת הכלכלית לרומניה את מספר סיפורי ההצלחה הגבוה ביותר מקרב כל הנספחויות הישראליות בכל קצוות תבל. המספר הגבוה ביותר של סיפורי ההצלחה בנספחות בוקרשט השתייך לתחום החקלאות.

גם בעידן הקורונה המאתגר ישנן הזדמנויות משמעותיות בשדה החקלאות ואנו מזמינים חברות ישראליות ליצור עמנו קשר.   

צור קשר עם:

ברקת קנפו

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל