שלוש וחצי שנים של משא ומתן, דחיות במועדים הסופיים, בחירות מחודשות בבריטניה, החלפת ראשי הנציבות האירופית, שוב דחיות ובסוף זה קורה – הלילה בחצות (שעון בריטניה), האיחוד האירופי נפרד רשמית מבריטניה והיא תפסיק להיות מדינה חברה. בישיבה מיוחדת של הפרלמנט האירופי השבוע, התקיימה ההצבעה הסופית בה אושר הסכם העזיבה ברוב גדול (621 קולות בעד, 49 נגד ו-13 נמנעים) ובסופה פצחו חברי הפרלמנט בשירה משותפת ושרו את השיר Auld Lang Syne, שיר פרידה שנכתב על-ידי המשורר הסקוטי רוברט ברנס ב-1788 ולרוב מושר בערב השנה האזרחית החדשה.
ומה הלאה? ניתן למצוא מידע שימושי לגבי משמעות הברקזיט כלפי ישראל בפוסט של יריב בכר, הציר הכלכלי של ישראל לבריטניה, ובדף הייעודי שהקים המינהל לסחר חוץ בנושא הסכם האס”ח בין ישראל לבריטניה, שייכנס לתוקפו בסוף שנת 2020.
בבריסל, בנוסף לעצב הגדול שבאמת מורגש במסדרונות האיחוד האירופי, יש גם כעס רב. האיחוד מתפנה כעת לסיים את המשא ומתן עם הבריטים על נושאים ספציפיים, ביניהם הסדרת נושא הסחר בין הא”א לבריטניה, שלו אספקטים רבים שישפיעו על חיי היומיום של אזרחים אירופאים ובריטים כאחד.
רבים מהמנהיגים האירופים טוענים שלא יוותרו לבוריס ג’ונסון, למרות האיום של ג’ונסון שלא תהיה הארכה לתקופת המעבר. רבים מציינים את האחידות הקיימת בין 27 המדינות החברות הנותרות ובמיוחד הסולידריות שהפגינו כלפי אירלנד במשא ומתן עד כה. זאת במיוחד לאור העובדה שבנושאים אחרים האיחוד מתקשה להגיע לעמדות אחידות, כמו בנושאי הגירה או מדיניות חוץ. עם זאת, נראה שהאיחוד האירופי יצטרך למצוא איזון בין “העסקה המושלמת” מול בריטניה לבין “עסקה מספיק טובה” שתאפשר להמשיך את היחסים בצורה תקינה, במיוחד לאור התקרבות בריטניה לארה”ב. בשל הכוח הרב של בוריס ג’ונסון מול הפרלמנט הבריטי החדש שלאחר הבחירות, עמדתו צפויה להיות קשוחה יותר מול האירופים, שייאלצו כנראה להתמקד פחות בצעדים “מענישים” כלפי בריטניה.
גם בתחום הרגולטורי יש התוהים האם הבריטים ימשיכו בקו האירופי או יטו יותר לכיוון האמריקאי לאור שאיפתם להגיע להסכם סחר חופשי עם האמריקאים, אשר יכול לכלול גם אימוץ סטנדרטים שונים מאלו של המודל האירופי. הנושא מדאיג גורמים בתוך הנציבות האירופית, אשר שואפים למסמך במסגרת הסכם הסחר עם בריטניה את מחויבותה לקו המחשבה האירופי בנושאים רגולטוריים שונים.
במחקרים המתפרסמים בתקופה האחרונה וביניהם מחקר של ה- German Marshall Fund של החוקרת רוזה בלפור, נטען כי לברקזיט תהיה השפעה משמעותית על מאזן הכוחות בתוך אירופה, ובמיוחד בין צרפת לגרמניה. עולות שאלות בנוגע לצירוף מדינות נוספות לאיחוד האירופי, כמו ממדינות הבלקן. ההתמקדות בברקזיט הסיחה את האיחוד מפעילותו במזרח היבשת, מה שפתח את הדלת להשפעות של מדינות חזקות אחרות באזור ובמיוחד רוסיה, סין וטורקיה, אשר יכולות להציע למדינות אלו סיוע כלכלי רחב יותר לעומת האיחוד האירופי.
אירופה תשרוד לאחר הברקזיט, אם כי לא ברור עד כמה ייפגע האיחוד האירופי מהקולות השונים בתוכו, אשר מושכים לקווי מדיניות מרחיקי לכת במספר נושאי מפתח. השנים הקרובות תהיינה קריטיות לצורך בחינת נושא זה.
