בשנים האחרונות אדינבורו, בירת סקוטלנד, מקבלת יותר ויותר תשומת לב.
כל אוגוסט העיר מוצפת תיירים. ראשית, בשל תנאי מזג האוויר הקשים בצפון האי הבריטי עונת התיירות מצטמצמת לתקופה קצרה של כמה חודשים, מסוף האביב עד תחילת הסתיו.
מעבר לזה, פסטיבל הפירנג’ מתפרס על פני כל חודש אוגוסט ומושך עליו כ-1.6 מיליון תיירים. במקביל מתקיים הטאטו הסקוטי (Tattoo), מופע צבאי מרהיב של צבא בריטניה יחד עם נציגים של צבאות זרים רבים. אבל אדינבורו היא לא רק פרינג’. דוח שפרסמה לאחרונה רשת היזמים, טק ניישן, מציין את אדינבורו כאחד ממרכזי הטכנולוגיה המובילים של בריטניה.
קצת היסטוריה
סקוטלנד היא אחת מארבעת המדינות המרכיבות את הממלכה המאוחדת יחד עם אנגליה, וויילס וצפון אירלנד.
לאחר שנים של מאבק לשמור על עצמאותה ממלכת אנגליה (שתאורו בסרטים ‘לב אמיץ’ ו’מלחמתו של רוברט דה ברוס’) היא אוחדה עם אנגליה בתהליך שנמשך מעל למאה שנים. ראשית כאשר בשנת 1603 ירש ג’יימס השישי, מלך סקוטלנד, את הכתר האנגלי והפך לג’יימס הראשון מלך אנגליה ואירלנד, שתי הממלכות התקיימו כישויות נפרדות תחת אותו מלך. לבסוף, בשנת 1707, תחת שלטונה של אן, מלכת אנגליה, אירלנד וסקוטלנד, אוחדו כל הממלכות לממלכת בריטניה הגדולה ואירלנד. מאז סקוטלנד היא חלק בלתי נפרד מהממלכה המאוחדת עם נציגים בפרלמנט הבריטי וחיילים המשרתים בצבא בריטניה. יש לציין כי בעשורים האחרונים נשמעים יותר קולות לאוטונומיה או היפרדות של ממש של סקוטלנד מבריטניה. פעמיים התקיים משאל על בסקוטלנד בנוגע ליציאה מאיחוד הממלכות ובשתי הפעמים ההכרעה הייתה לטובת הישארות. יחד עם זאת, בשנת 1999, כחלק מהניסיון לרצות את תחושת הלאומיות הסקוטית הגוברת, הוקם מחדש הפרלמנט הסקוטי, שפוזר עם איחוד הממלכות בשנת 1707. נקודה חשובה היא כי במשאל העם בנוגע לברקזיט היה בסקוטלנד רוב גדול נגד יציאה מהאיחוד האירופאי ויש האומרים כי אם בריטניה אכן תצא בסוף מהאיחוד האירופאי, סקוטלנד תעזוב את הממלכה המאוחדת.
ממרכז תעשייתי למרכז היי-טק
סקוטלנד תורמת את חלקה לכלכלת בריטניה באופן יחסי לחלקה באוכלוסייה, כ-8%. אך חשיבותה של סקוטלנד לכלכלת הממלכה המואחדת רבה.
בזמן המהפכה התעשייתית במאה ה-19 נמלי סקוטלנד היו שער לסחורות וחומרי גלם, שהגיעו מארה”ב והזינו את תעשיית הטקסטיל הבריטית. עד לזמן מלחמת האזרחים האמריקאית, שקטעה אספקת הכותנה האמריקאית, הספיקה סקוטלנד לבנות תעשייה כבדה מקומית, שסייעה להתגבר על השלכות המלחמה בעולם החדש. תעשייה זו התבססה בעיקר על מספנות, שהגיעו לשיא פריחתן בזמן מלחמת העולם הראשונה. לאחר המלחמה והשפל הכלכלי בשנות השלושים התעשייה הסקוטית חוותה ירידה מתמדת שהמשיכה עד שנות השמונים. במהלך עשור זה הובילה סקוטלנד שינוי בו החל לצמוח סקטור השירותים במקביל להתפתחות תעשיית מובילים למחצה (semi-conductors), עד כדי כך שהאזור בין אדינבורו לגלזגו קיבל את הכינוי “סיליקון גלן” (Glen – עמק בגאלית סקוטית).
היום, כאמור, אדינבורו מהווה מרכז של יזמות וטכנולוגיה. לחברות בינלאומיות רבות, כמו IBM, Adobe, Microsoft, Texas Instruments ועוד, יש בפעילות ב”סיליקון גלן”. היא הבית לאקסלרטור הגדול ביותר בבריטניה – CodeBase. לפי הדו”ח של טק ניישן, בשנת 2017 פעילות ההיי-טק באדינבורו עצמה ייצרה הכנסות של 1.1 מיליארד פאונד והייתה אחראית למעל ל-48 אלף מקומות עבודה.
ואי אפשר לסיים בלי כמה מילים על וויסקי..
הוויסקי הסקוטי – Scotch, הוא אחד המוצרים המזוהים ביותר עם סקוטלנד. עם הגידול בצריכת וויסקי בעולם, בייחוד במדינות מתפתחות, גדל ייצוא הוויסקי הסקוטי ב -87% בעשור האחרון והוא תורם מעל ל-4.25 מיליארד פאונד לכלכלה הבריטית, ומהווה רבע מכל ההכנסות בסקטור המזון והשתייה במדינה. 41 בקבוקי וויסקי מיוצאים מסקוטלנד ל-175 שווקים בעולם בכל שנייה. הענף תומך בכ- 35,000 משרות. תעשיית הוויסקי מחוברת לענף התיירות עם כ-2 מיליון מבקרים במבשלות וויסקי בכל שנה. וזו סיבה מספקת לבקר שם.
