הסכם הסחר החופשי איחוד אירופי-מרקוסור – האם ספרד תדע למצות את יתרונה?

משמעות ההסכם בכללותו

ב-28 ביוני נפל דבר באיחוד האירופי: לאחר 20 שנה הגיע לכלל חתימה הסכם סחר בעל משמעות אסטרטגית אל מול שוק של כ780 מיליון בני אדם. מדובר כמובן בהסכם עם גוש מדינות המרקוסור. מדינות הגוש הן ברזיל, ארגנטינה, פרגווואי ואורוגוואי. על מנת להכיר את ההסכם באופן כללי בראיה כלל אירופית, כדאי לקרוא את הפוסט שכתבה עמיתתי בבלגיה, נציגת משרד הכלכלה והתעשיה, נטע בר-אל.

ההסכם וספרד

אני רוצה להפנות את הזרקור למשמעות הספציפית שיכולה להיות להסכם הזה עבור ספרד. כששמעתי על החתימה היה ברור לי מיד שמדובר בהסכם אסטרטגי ל"ממלכה האיברית" (ספרד ופורטוגל), שהרי מיהן המדינות באיחוד האירופי בעלות העמדה הטובה ביותר לנצל את היתרונות החדשים שמספק ההסכם, אם לא מדינות איבריה דוברות הספרדית והפורטוגזית? ספרד טוענת שנים רבות, ובמידה רבה של צדק, לכתר "השער לאמל"ט". אכן, בפועל מרבית החברות הספרדיות, ובוודאי שהגדולות בהן, רואות את אמריקה הלטינית כשוק יצוא ופעילות אסטרטגי. היות שמדובר בעיקר בחברות פרויקטים, המספקות שירותים, ואשר לחלקן יש חברות בנות במדינות השונות, הדבר אינו ניכר באופן ברור בנתוני היצוא של ספרד. אולם, כמעט בכל חברה ספרדית בעלת פעילות גלובלית, בדיקה במפת הבסיסים העולמיים שלה, תגלה נוכחות חזקה ומובהקת באמל"ט.

 

קהות חושים מדאיגה מצד ספרד

בבואי ללמוד מפרסומים אודות הפוטנציאל הקונקרטי למדינה, הופתעתי (אך לא לגמרי נדהמתי) למצוא ספרד מנומנמת ביותר. יתכן כי הסיבה היא אי הודאות הפוליטית שבה תפס ההסכם את ספרד: התנהלו פה בחירות לפני מעל לרבעון ועדיין לא הצליחה לקום כאן ממשלה. ישנו גם סיכוי כי ספרד תלך שוב לבחירות, כפי שקורה כרגע בישראל. יתכן כי הסיבה היא ה"חופש הגדול" היורו-ים-תיכוני: כידוע הסיכוי למצוא מישהו בעבודה בחודשים יולי-אוגוסט בספרד-איטליה-צרפת הוא קטן ביותר. אולי בספטמבר יתפרסם משהו, מי יודע.

סיבה בעיתית יותר בראייתי היא אובדן ה"ספרדיות" ואימוץ ראיה כלל-אירופאית: מרבית המאמרים בעיתונות הספרדית מצטטים כמעט לחלוטין את נקודת המבט האירופית תוך התייחסות שטחית ביותר לאינטרס הספרדי, אם בכלל. באתר משרד הכלכלה הספרדי, האחראי על האספקטים הכלכליים של היחסים הבינלאומיים של ספרד, לא מופיע כל אזכור של ההסכם ולא יצאה אף הודעה לעיתונות. הדבר צורם עוד יותר על רקע היותה של שרת הכלכלה הספרדית, נאדיה קלביניו, פיגורה משמעותית בכלכלה האירופית. לפני מינויה כשרה, לפני קצת מעל לשנה, מילאה קלביניו שורה של תפקידים כלכליים בכירים בנציבות האירופית, האחרון בינהם סגנית הנציב לענייני תקציב. האומנם לא היתה למשרדה שום מעורבות שהיא בניהול המשא ומתן ובהגעה לסיומו, אפילו לא מאחורי הקלעים? שהרי אם היה למשרדה אינטרס, ודאי היה מוציא התבטאות כלשהי לגביו. לפני כחודש קיבלנו, נספחי אירופה של משרד הכלכלה והתעשיה, בארגון המטה, הרצאה חשובה של עומר גנדלר מהאונ' הפתוחה אודות שקיעת מעמדן הלאומי של מדינות האיחוד. כיום, טען המרצה, כשחלק ארי מהמדיניות עבר למוסדות האיחוד האירופי, בהגדרה יש למדינת הלאום מקום קטן יותר. הדבר בא לידי ביטוי ביציבות הלאומית ובקושי לגבש ממשלות בנות-קיימא. העדר ה"קול" הספרדי בהסכם הוא סממן מדאיג בכיוון הזה.

שרת הכלכלה הספרדית נדיה קלביניו. תמונה מאת "Ministry of the President. Government of Spain".מתוך: http://www.lamoncloa.gob.es/multimedia/galeriasfotograficas/consejoministros/Paginas/2018/080618cministros.aspx

כלכלת ספרד כיום

באופן כללי ספרד נמצאת במגמת התאוששות ארוכה אך איטית מאז 2014. על מנת לצאת מהמשבר של 2008, שהשפיע עליה בצורה קשה אף יותר ממרבית שכנותיה באירופה, נקטה המדינה מספר רפורמות- בבנקים, בשוק העבודה ועוד. רפורמות אלו במידה רבה אחראיות גם היום לאותה מגמה חיובית מתונה. וזהו. מעבר לאותם צעדים משמעותיים שנלקחו כבר לפני מעל ל- 5 שנים, לא היה עד כה מחולל צמיחה משמעותי. חשוב להכיר את הבעיות המהותיות של כלכלת ספרד:

  • אוכלוסיה מזדקנת – מאז המשבר ב-2008 ירד קצב הילודה הספרדי ב40% (!!!).
  • הגירה משמעותית, במיוחד מאמריקה הלטינית – בעקבות מדיניות מקלה, במיוחד עד 2015, מכל העולם דובר הספרדית. זהו אתגר לממשלה מצד אחד, ויצר מעין כלכלת צל עם מאפייני עולם שלישי, אך בסופו של דבר, זהו הדבר העיקרי שמונע התכווצות דרמתית בכלכלת ספרד, בהיעדר הילודה.
  • כלכלה "ישנה" ואיטית- מרבית העסקים בספרד לא מתחילים לפעול לפני 0930 בבוקר והעובדים נעלמים להפסקת צהריים בין 2 ל-5. במהלך חודשי הקיץ המשק הספרדי משותק כמעט לגמרי ועוד ועוד
  • מסורתיות ושמרניות – קיים קושי אמיתי בספרד , אפילו מצד החברות המובילות במשק, לאמץ חדשנות ולהתקדם עם הזמנים. מרבית השחקנים הגדולים בספרד הם ספקי שירותים ולא חברות טכנולוגיות והנושא הטכנולוגי אינו בד.נ.א. הספרדי. כתוצאה מכך, ספרד מתמודדת עם הצורך להטמיע טכנולוגיה בהצלחה מוגבלת.
  • שוק עבודה בעייתי ואבטלת צעירים חריפה של כ32%
  • מספר משפחות ותאגידים גדולים השולטים במשק
  • חוסר יכולת לתקשר בשפה האנגלית

יתכן שההסכם עם המרקוסור הוא אותו מחולל צמיחה שהכלכלה הספרדית משוועת לו.

היתרונות הצפויים לספרד בעקבות ההסכם:

לפי נתוני הסחר כיום, ההסכם יחסוך תשלום מסים שנתי לחברות ספרדיות בכ-400 מיליון יורו, מה שמהווה עשירית מכלל החסכון למדינות האיחוד. אולם, מעבר לכך, השינוי עשוי לגרום לספקים רבים נוספים, שיהפכו כעת להיות תחרותיים, להיכנס לשוק המרקוסורי. העובדה שחברות אירופיות תוכלנה להתמודד במכרזים ממשלתיים, והן גם יקבלו גישה נוחה ושקיפות בעת פרסומם, בשילוב הורדת המכסים, צפויה להכניס הרבה מאוד שחקנים ספרדים חדשים לאיזור, בעיקר בינוניים. להרבה תאגידים גדולים ספרדיים יש כבר חברות בנות, לפחות בשתי המדינות הגדולות בגוש, ועדיין גם אצלהם צפוי גידול מסוים. סקטורים נוספים הצפויים ליהנות באופן מובהק מההסכם הם: תחום הרכב וחלקי הרכב, היין ושמן הזית.

עוד לא מחר בבוקר

על מנת להיכנס לתוקף על ההסכם להיות מאושרר הן באיחוד האירופי, והן בכל 4 המדינות בנפרד. מהלך זה הוא לעיתים מהיר וטכני אך לעיתים נצבע בצבעים פוליטיים ויכול להתעכב גם שנים. לישראל, למשל, לקח כ-4 שנים עד שהסכם הסחר החופשי שלה עם המרקוסור אושרר בברזיל. לאחר האשרור ההסכם נכנס לתוקף באופן הדרגתי, על מנת לאפשר לחברות המקומיות להיערך לתחרות החדשה. ההדרגתיות בהסכם המדובר ארוכה במיוחד ורק לאחר 15 שנים מרגע האשרור הוא יכנס לתוקפו במלואו.

 

***

לאור האמור לעיל, אין ספק שספרד צריכה יותר מההסכם עם המרקוסור על מנת לצעוד קדימה בעתיד הנראה לעין, ולהתחרות, בראש ובראשונה עם מדינות הגוש האירופי עצמו. למרות זאת, אין ספק שאסור לה לפספס את ההזדמנות ואת היתרון התחרותי הברור שיש לה כרגע בכניסה למרקוסור. נקווה שמדינת הלאום תשכיל לנקוט ביוזמות הנדרשות על מנת להכין את העולם העסקי הספרדי לחדירה לשווקים החדשים הללו בצורה הטובה ביותר.

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל

השאירו תגובה