בואו לצמוח ברומניה

עד לא מכבר נחשבה רומניה ל"אסם התבואה של אירופה". כיום, מהווה שוק החקלאות הרומני כר נרחב לטכנולוגיות ולפיתוחים ישראלים. תקציבי הענק המוקצים לתחום זה על ידי מוסדות פיננסיים בינלאומיים מעצימים את הפוטנציאל הרב הטמון בשיתופי פעולה כלכליים בין ישראל לבין רומניה. 

עגבניית השרי הישראלית כמשל

דקות ספורות לפני שהחל טקס הפתיחה הבנתי שהשארתי את השחקנית המרכזית בבית: קופסת עגבניות שרי מהודרת נחה לה בבטחה על הדלפק במטבח שבקצה השני של העיר. היא הייתה אמורה לשמש דוגמה קומפקטית לסיפורה של אומת הסטארט-אפ:

בדומה למדינת ישראל, גם עגבניית השרי נחשבת לסיפור הצלחה צעיר יחסית. רק בשנות ה-90 הצליחו המדענים הישראלים המבריקים, פרופסור חיים רבינוביץ' ופרופסור נחום קידר, להגות פתרון חדשני לבעיה אקוטית בשעתו: כיצד לייצר עגבנייה הגדלה במהירות, נהנית מחיי מדף ארוכים ומשכילה לעמוד בתנאי האקלים הישראלי? התגלית של קידר ורבינוביץ הצליחה להקטין דרמטית את עלויות היצוא, השילוח והאחסון. בהמשך, פותחו לצד עגבניות בעלות חיי מדף ארוכים גם עגבניות שרי ועגבניות אשכולות. כיום, זרעי העגבניות מהזנים שפותחו נמנים על ענפי היצוא החשובים של החקלאות הישראלית. כמעט מחצית מהעגבניות הנצרכות באירופה – שרי ושאינן שרי – הן פרי של פיתוחים ישראליים. זהו שוק המגלגל כמיליארד דולר ועגבניות השרי מהוות כ-10% ממנו.

ממש כמו המצאות ישראליות ענקיות אחרות, העגבנייה המיניאטורית החלה את דרכה אף היא בין כותלי האקדמיה הישראלית. מדינת ישראל נחשבת למובילה עולמית בתחום מסחור ידע אקדמי. אוניברסיטאות עלית מכל רחבי העולם מבקשות ללמוד ממנה כיצד להניב רווחים חסרי תקדים ממכירות פטנטים וקניין רוחני, כמו גם כיצד לקיים את הקשר המאגי כמעט בין האקדמיה לבין עולם היזמות והטכנולוגיה.

הצורך להמציא עצמה מחדש ולהישאר רלוונטית אינו פוסח גם על עגבניית השרי, שעברה לאורך השנים תהליכי פיתוח מואצים. כיום, ניתן לאתר עשרות זנים שונים של עגבניות שרי בכל קשת הצבעים.

את כל זאת ועוד ביקשתי להזכיר בנאום הפתיחה של תערוכת "אינדגרה" – תערוכת החקלאות הגדולה ברומניה. אולם, רגע לפני שניגשתי לשכתוב בזק של הנאום, עצרתי לקפה בקפיטריה הסמוכה לבמה המרכזית ושם היא הייתה: אדמונית, חכמה, מתוחכמת ו-100% ישראלית. כל שנדרש היה לצעוד פחות מעשרה מטרים כדי לגלות ברומניה את עגבניית השרי הישראלית. זו המכילה יותר מידע ייחודי מאשר בטלפון הסלולרי או המחשב הנייד של כל אחד ואחת מאתנו.

agriculture technology concept man Agronomist Using a Tablet Internet of things report

רומניה צומחת – בואו לצמוח אתנו

השוק הרומני אכן מכיר היטב את העגבנייה הישראלית, אולם הפוטנציאל העצום שטמון בענף החקלאות הרומני רחוק ממיצוי. בימיה הגדולים, נחשבה רומניה ל"אסם התבואה" של אירופה.  גם כיום, 30% מכלל האוכלוסייה המקומית עוסקים בענפים חקלאיים – פי 6 מהנהוג בשאר חלקי אירופה. אולם, חרף השטחים החקלאיים הנרחבים והפוריים (כ-15 מיליון דונמים), כמעט מחצית מהקרקעות נותרת ללא שימוש. בשלהי שנת 2018, כשליש מהמיכון החקלאי ברומניה עודנו מונע על ידי בעלי החיים (מה שמעניק למושג "כוח סוס" משמעות מוחשית). לכך יש להוסיף אתגרים רבים הכרוכים בתחומי ההשקיה והתפלת המים. האיחוד האירופי כבר הבחין בצורך הדחוף בקדמה ובהתחדשות במישור החקלאות הרומנית והקצה משאבים כספיים מרחיקי לכת לצורך זה.

לא בכדי, רשמה בתחילת החודש תערוכת החקלאות "INDAGRA" מספר שיא של מציגים עם למעלה מ-800 ביתנים, מהם 175 של חברות בינלאומיות זרות מ-25 מדינות.  שניים מהביתנים בתערוכה השתייכו לחברות ישראליות: נטפים ו-NaanDan Jain. נספחות בוקרשט יזמה סמינר צד בבימה המרכזית של התערוכה, בו השתתפו בכירים בממשל הרומני ובהם שר החקלאות הרומני, Petre Daea. במסגרת האירוע הציגו החברות הישראליות טכנולוגיות חדשות בתחום ההשקיה לקהל יעד ממוקד של מנהלי חוות וחקלאים שהגיעו במיוחד לסמינר ממחוזות חקלאיים מרוחקים ברומניה. במהלך היום תואמו על ידי הנספחות פגישות B2B לכ-70 מנהלי חוות וחקלאים עם שתי החברות הישראליות.

במהלך שנת 2019 צפוי להיערך ברומניה רוד-שואו לחברות ישראליות בתחום החקלאות. פרטים נוספים יימסרו בהמשך. יצואנים ישראלים המעוניינים לשמוע על הפוטנציאל וההזדמנויות השונות בשוק  החקלאות הרומני, כמו גם על הפעילויות השונות של הנספחות המסחרית מוזמנים ליצור עמנו קשר בכתובת המייל הבאה: bucharest@israeltrade.gov.il

צור קשר עם:

ברקת קנפו

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל