תובנות ישראליות על הסחר הבינלאומי בכנס פורבס – Forbes CEE Forum

הוא נחשב ל"גביע הקדוש" של הכינוסים הכלכליים באירופה, אך ההשתתפות ב-Forbes CEE Forum היא הרבה מעבר לסמל סטטוס. היא כלי עבודה קריטי לצמרת העסקית של אירופה, מדינות הבלקן והמזרח התיכון. הנספחת הכלכלית שלנו ברומניה חגגה יום הולדת בכנס פורבס ומשתפת שלוש תובנות ישראליות על סחר בינלאומי.

כנס Forbes CEE Forum נחשב ל"גביע הקדוש" של הכינוסים הכלכליים באירופה.

מתוך כנס פורבס
Photo by: Andrei Mainea

קודמות לו הכנות קדחתניות של חודשים ארוכים ובניית תכנית מדוקדקת המבקשת להמציא עצמה מחדש בכל שנה: שמות מובילים ומושכי קהל לצד דוברים מסקרנים המציגים רעיונות חדשים שיעצבו את פני הכלכלה העולמית. מחירו של כרטיס הכניסה גבוה לאין שיעור מכל אירוע כלכלי אחר בגזרה, אך ההשתתפות ב-Forbes CEE Forum היא הרבה מעבר לסמל סטטוס. היא כלי עבודה קריטי לצמרת העסקית של אירופה, מדינות הבלקן והמזרח התיכון. בהפסקות הקפה מתקבלות החלטות דרמטיות, בארוחת הצהרים נסגרים בלחיצות יד שיתופי פעולה חובקי עולם והציפייה מהדוברים היא ללא פחות מאשר להדהים את הקהל המכובד.

אז איך מצאתי את עצמי ביום הולדתי – 6 שבועות בלבד מאז שהגעתי לרומניה – דורכת בקודש הקודשים הזה ועוד כנואמת ראשית?

מתוך כנס פורבס
Photo by: Andrei Mainea

שילוב של תמיכה נדירה מצד השגרירה המופלאה שלנו ברומניה, תמר (תלי) סמאש והצוות האיכותי של המשלחת הכלכלית לרומניה לצד אמונה רבה של Forbes Romania בשחקנית הרכש החדשה. ואל יקל הדבר בעיניכם. זוהי הזדמנות יוצאת דופן הרחק מעבר לפן המקצועי-אישי.

התעשייה הישראלית לא רק הייתה "על המפה" או זכתה לזרקור בפורום. היא האירה באור נגוהות את כל יום הדיונים: דוברים לאורך היום התייחסו לסיפור הישראלי שעלה בנאום הפתיחה, מוזמנים רמי דרג גיששו בהפסקות בדבר פרויקטים עסקיים ממוקדים ושיתופי פעולה אסטרטגיים ותיבת הדוא"ל של הנספחות הכלכלית נכנסה לכוננות ספיגה "פוסט פורבס".

יומיים תמימים נמשך הפורום ועסק בקשת רחבה של תחומים: כיצד יוצרים סביבה עסקית ופוליטית מיטבית עבור האזור? מהן המגמות העתידיות בעולם היזמות ובאילו סקטורים? מה מקומם של המוסדות הפיננסיים המקומיים והבינלאומיים בכך? למה תיחשב מנהיגות כלכלית והיכן נכנסים לתמונה כלי מימון חדשניים ומדיות דיגיטליות?

השנה, זכתה רומניה – החוגגת 100 שנים – לעמוד במוקד הדיונים. וכך גם ישראל.

 

bucharest

הסחר הבילטרלי בין ישראל לבין רומניה שומר על מגמת עלייה עקבית בשנים האחרונות, כאשר בשנת 2017 נרשמה עלייה מכובדת של 10% ביצוא הישראלי לרומניה.

60 טיסות שבועיות מחברות בין 6 (!) ערים ברומניה לבין נמל התעופה בן גוריון – נתון שיא שיכול להסביר מדוע אם תשוטטו בסמטאות בוקרשט סביר להניח שתשמעו את השפה העברית יותר מאשר כל שפה זרה אחרת. אולם, אין מדובר פה בנתון אנקדוטלי בלבד.

זהו סמן מובהק לנגישות ההדדית של השווקים, לקלות עשיית עסקים ולפוטנציאל המסחרי העצום המצוי במרחק פחות מ-3 שעות טיסה.

כשברקע אלפי פגישות B2B, סיפורי הצלחה מוכחים ובהתהוות וכן שיתופי כלכלה מעמיקים בקשת רחבה של תחומים (ובהם סייבר, חקלאות, מים, מדעי החיים, אנרגיה, תשתיות, ניו מדיה ועוד) –

היווה כנס פורבס הזדמנות מצוינת להתבוננות ואיתור 3 תובנות ישראליות על הסחר הבינלאומי מהזווית הישראלית-רומנית.

3 תובנות ישראליות על סחר בינלאומי: הסיפור הישראלי-רומני

  • כישלון הוא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי וככזה אין לחשוש מפניו, אלא יש להיערך לקראתו וללמוד ממנו –

לפני כשבועיים פנה אליי יצואן ישראלי וסיפר לי כיצד תקלה בייצור במפעל בארץ הובילה במפתיע לתגלית מרעישה בתחום שונה לחלוטין. התגלית הזו, הוא סיפר לי בהתרגשות, צפויה להציל את חייהם של מיליונים ברחבי העולם. עינינו הרואות, כישלון מהדהד (ויקר!) בתחום אחד התגלה כסיפור הצלחה מרעיש בתחום אחר. כאשר הסברתי ליצואן על האפשרויות הניצבות בפניו בכניסה לשוק הרומני ומנגנוני התמיכה הממשלתיים הבנתי עד כמה המוטו שבכותרת, קלישאתי ככל שיישמע למי מאתנו, יושם במלואו במערך התמרוץ וההטבות של משרד הכלכלה והתעשייה. ההבנה שכישלון הוא לעתים בלתי נמנע אך אל לו להוליך אותנו למחוזות שנאת הסיכון משתקפת היטב במערך כלי הסיוע שמעמיד מינהל סחר חוץ לטובת היצואנים הישראלים. כלי הסיוע יוצרים איזון מתוחכם וראוי בין הימנעות מנטילת סיכונים מיותרים לבין עידוד פעילות כלכלית ושיתופי פעולה בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי.

  • מחויבות לפיתוח בינלאומי היא מנגנון הצמיחה החזק ביותר –

העתיד צופן בחובו נעלמים רבים. נעלמים הצפויים לאתגר דרמטית את האופן שבו אנו חושבים על בעיות, הזדמנויות ופתרונות. אולם, יהיו האתגרים אשר יהיו ותהיינה הדרכים להתמודד עמם אשר תהיינה, המחויבות העמוקה שלנו ל"תיקון עולם" עומדת איתנה. בכל מקום שבו העזרה שלנו תתבקש – בו נהיה וזהו מנגנון הצמיחה העוצמתי ביותר שלנו. בהקשר זה, שמחתי לחלוק עם משתתפות ומשתתפי הפורום כי אנו מצויים על סף חתימה של הסכם לשיתוף פעולה בין מדינת ישראל לבין הבנק לפיתוח ולשיקום אירופה (EBRD). זהו ההסכם הראשון הנחתם בין מדינת ישראל לבין ה-EBRD והוא מבטא מחויבות ישראלית עמוקה לסוגיות של שינויי אקלים כמו גם לתמיכה במרכז אירופה ובמזרחה. ההישג המשמעותי הזה מתאפשר הודות לעבודה המאומצת של מחלקת שווקים מתעוררים ומוסדות פיננסיים במינהל סחר חוץ, משרד האוצר ומשרד ראש הממשלה.

  •  הדדיות היא שם המשחק –

שיתוף בידע אינו הליך חד כיווני. אנחנו פה כדי ללמוד זה מזה ועל הדבר לבוא לידי ביטוי גם במאזן הסחר ההדדי. המשלחת הכלכלית לרומניה חותרת להגדלת היצוא הישראלי ולהסרת חסמי סחר ובכך שואפת לייצר יחסי סחר מאוזנים בין ישראל לבין רומניה, כאלה שבהם היצוא הישראלי לרומניה פוגש ביצוא הרומני לישראל. הדדיות משמעותה איחוד כוחות וההבנה כי משיכת השקעות זרות והגדלת היקפי הסחר מייצרת סביבה עסקית משופרת עבור רומניה, ישראל והאזור כולו. בראי העיקרון הזה נמשיך לפעול ביחד למען שגשוגן הכלכלי של ישראל ורומניה.

צוות הנספחות הכלכלית ברומניה - מתוך עמוד הפייסבוק של Forbes Romania
צוות הנספחות הכלכלית ברומניה – מתוך עמוד הפייסבוק של Forbes Romania

 

 

 

צור קשר עם:

ברקת קנפו

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל