גל קור שטף את רומניה בשבוע שעבר.
16- מעלות ורוחות במהירות 40 קמ”ש השתוללו ברחובות. מוקדם בבוקר הכבישים כוסו בקרח ואת המדרכות לא ניתן היה לראות בשל ערימות השלג שנערמו בלילה, קוד צהוב של כוננות חירום הוכרז בבוקרשט ומערכת החינוך הושבתה למספר ימים.
חרף תנאי מזג האוויר המאתגרים, התכנסו ברביעי ה 28/2/18, כמה עשרות אנשי מקצוע ובכירי בתעשיית הטכנולוגיה החקלאית ברומניה, להאזין להרצאתו המרתקת של הפרופ’ שנאן הרפז, בנושא חדשנות בישראל וחקלאות המחר.
ראשון לדבר היה שר החקלאות הרומני, מר Petre Daea, אשר הקדיש את נאומו לשינויי מזג האוויר הקיצוניים ולהשפעתם המידית על החקלאים ותוצרתם.
השר ציין את חשיבות הטכנולוגיה החקלאית ורצונו להשקיע עוד משאבים בפיתוח טכנולוגיות שיסייעו לחקלאים בנושאי השקיה נכונה והגנה על תוצרת חקלאית מפגעי מזג אוויר כמו קרה, קרח, שלג כבד ורוחות. בשנה שעברה הותקנו מערכות מיגון באזור מולדובה והגפנים באזור הגיעו להיקף הגידול הגדול ביותר בהיסטוריה הרומנית וגידולי התירס של רומניה גברו על אלו של צרפת. טכנולוגית ההגנה שהוצבה השנה הגיעה ל כ 20,335 דונם כשהכוונה היא להגדיל את ההגנה ב 35 ק”מ יותר. עד סוף 2018 יוצבו עוד 67 נקודות הגנה אשר יכסו שטח עצום של כ 4 מיליון דונמים של שטחים חקלאיים. המטרה היא לייצר עד 2020 שינוי במדיניות הסיוע הטכנולוגי החקלאי, מבחינה אדמיניסטרטיבית ופוליטית.
פרופסור הרפז, לשעבר סגן ראש מינהל המחקר החקלאי למחקר ופיתוח (מכון וולקני), הקדיש את חייו לחקר טכנולוגיות מים, כתב ופרסם מעל 70 מאמרים אקדמיים בתחום והקדיש את הרצאות לחדשנות המחקרית בישראל ולעיקרי הפיתוחים עליהם עבדו במכון הוולקני בשנים האחרונות. סוד ההצלחה של החקלאות בישראל הוא, ע”פ פרופ’ הרפז, היחסים ההדדיים והשותפות המתקיימת באופן רציף בין שלושת גורמי המפתח:
אנשי המחקר > אנשי השטח, החקלאים > ואנשי ההטמעה, שירות ההדרכה והמקצוע של משרד החקלאות (שה”מ). הקשר בין הגורמים הנו פתוח ורציף, עובדה המייעלת את מיקוד המחקר ומתן מענה נכון ויעיל לצרכיי השטח.
הרפז הציג מספר תחומים ומוקדי הצלחות ישראליות:
- השקיה ומערכות טפטוף – תוך מתן דגש על מערכת התפלת המים ואחוזי ההתפלה, מחזור מים אפורים ומניעת דליפות.
- פיתוח זני פירות וירקות חדשים – תהליך הפיתוח, המטרות מאחוריו והצרכים שעולים מהשטח, האתגרים המגיעים מכיוון החקיקה האיחוד אירופאית ועוד.
- חקלאות מדויקת – התאמת השקיה והדברה לכל צמח, חרישה בסיוע GPS, שימוש במסוקים ומצלמות טרמיות לזיהוי מקורות השקיית יתר ויובש. ועוד.
- הצלחות, 40% מהפלפלים הנמכרים באירופה בתקופת החורף הם מישראל, מקום ראשון בעולם בייצור חלב, לפרה. חקלאי ישראל יכול להאכיל 200 איש בממוצע לעומת 90-120 הממוצע העולמי, פר חקלאי. ועוד.
בין היושבים בקהל נכחו נשיא הסוכנות הלאומית לחקלאות ימית ודייג, סגני שרים לשעבר, מנכ”לים של חברות פרטיות ואנשי מפתח נוספים בתעשייה. הקהל הראה עניין בפיתוחי חקלאות הימית ושיטות שיפור אכסון זרעים, אך אין ספק כי הנושא החם בהרצאה היה מזון מהונדס גנטית (GMO) , מהם כיווני המחקר ומתי תתחיל ישראל לייצא זנים חדשים לשוק. לבקשת הקהל, תיאר הרפז את הנזק הפוטנציאלי הגלום בתחום זה והעמיק בשאלות אתיות משמעותיות המעסיקות את חוקרי המכון הוולקני.
אין ספק כי המחקר החקלאי בישראל, בהובלתו של המכון הוולקני ומשרד החקלאות עורר עניין רב בקרב בכירי התעשייה הרומניים אשר נכחו בקהל.
בנוסף לאירוע עצמו קיים פרופ’ הרפז מספר רב של פגישות אישיות עם גורמים בכירים בסקטור החקלאי הרומני. ביניהם ניתן לציין את סגן שר החקלאות לשעבר ומנכ”ל AFIR בהווה (סוכנות המימון לפיתוח חקלאי), יועץ רה”מ לחקלאות לשעבר, ראש המחלקה לחקלאות באוניברסיטה הכלכלית של בוקרשט, ראש הסוכנות לחקלאות ימית, חברות ישראליות ועוד.
מעבר לכך, הנספחות מסיימת בימים אלה תהליך התקשרות עם יועץ עסקי בתחום החקלאות אשר יעמוד לרשות הנספחות, וחשוב מכך, לרשות החברות הישראליות על מנת לסייע להם בפיתוח עסקי וחיבור ללקוחות ושותפים בסקטור חשוב ועתיר פוטנציאל זה.
כמו כן, אנו שוקדים בימים אלו על הרכבת משלחת רומנית לתערוכת האגריטק שתתקיים ב8-10 במאי בישראל, ומקווים כי מפגש זה תרם להקמת המשלחת כמו גם לחיזוק הקשרים העסקיים הפוטנציאלים בתחום הזה בין ישראל ורומניה.
הנספחות תמשיך לעדכן ולעמוד לרשות התעשייה הישראלית בחקלאות על מנת לקדם ולסייע ככל יכולתנו.
בברכת חורף רומני חם,
מתן ספרן
bucharest@israeltrade.gov.il
