כיצד מאיץ ממשל טראמפ את הדיון על ההוצאות הבטחוניות בגרמניה

בעשורים האחרונים, בעיקר כלקח מעברה הצבאי ההרסני במחצית הראשונה של המאה ה- 20, אימצה גרמניה קו פחות מיליטנטי ביחס לשאר המדינות החברות בברית נאט"ו והעדיפה להשקיע את משאביה בסיוע לפיתוח בינלאומי יותר מאשר בהשתתפות במשימות הביטחוניות של הברית.

לאחרונה, כשברקע מערכת הבחירות הקרבה, מתגבר הדיון במערכת הפוליטית במדינה בנושא זה וגרמניה מתחבטת לא מעט בשאלת כמות המשאבים אותם היא מקצה מתקציבה לצורכי ביטחון.

עיסוק זה, תפס תאוצה בשבוע האחרון עקב קריאתו של הממשל האמריקאי החדש בראשות הנשיא דונלד טראמפ לגרמניה ולשאר המדינות החברות בארגון נאט"ו להגדיל את הקצאותיהן בתחום זה לאור האתגרים הביטחוניים עמן מתמודדת הברית בשנים האחרונות. בוועידת הביטחון שנערכה במינכן בסוף השבוע שעבר, הבהירו בכירי הממשל כי ארה"ב לא תאפשר שסיוע לפיתוח בינלאומי יבוא על חשבון הגדלת תקציב הביטחון וכי המדינות החברות בברית צריכות להגיע ליעד של 2 אחוז מהתמ"ג שלהן המוקצה לצורכי ביטחון. יעד זה של שני אחוזים שימש לראשונה בשנת 2002 את הממשל בארה"ב כדרך שתעודד את מדינות אירופה להתחיל להשקיע מחדש בתקציבי הביטחון שהיו בשפל לאחר המלחמה הקרה. אמצעי זה סייע לארה"ב להוכיח כי ברית נאט"ו ממומנת ברובה בכספי משלם המיסים האמריקאי ולמדידת תרומת האירופאים בברית זו.

כעת, הקולות הבוקעים מפי הממשל האמריקאי החדש מרמזים על כך שהדברים עשויים להיתפס כיותר מהמלצה. בדבריו בשבוע שעבר, אמר שר ההגנה אמריקאי, ג'יימס מאטיס, לשרי הגנה של נאט"ו כי בכוונת ארה"ב למתן את התחייבויותיה כלפי הברית, אלא אם כן תראה עד סוף השנה כוונה ברורה מצד מדינות אירופה להשקעות מוגברות בתחום.

נכון למועד זה, כ- 1.2% מהתמ"ג של גרמניה מוקצה לצורכי ביטחון והמדינה מחזיקה כ- 180,000 חיילים. תקציב זה נחשב ל- 16 בגודלו מקרב תקציבי 28 המדינות החברות בנאט"ו. עמידה ביעד המבוקש של 2% עד לשנת 2024 תחייב הקצאה של תקציב ענק בסך 25 מיליארד אירו. שרת הביטחון של גרמניה, אורסולה פון דר ליין אמרה כי מדינתה מחויבת להעלאת הוצאותיה הצבאיות עד שלבסוף אלו יגיעו ליעד המוסכם על מדינות נאט"ו בשיעור של 2% מהתמ"ג ולשיתוף פעולה צבאי מוגבר יותר בקרב מדינות אירופה. הקאנצלרית אנגלה מרקל הביעה גישה פרקטית יותר לנושא כשהכירה במחויבותה ליעד האמור אך גם הזהירה כי ממשלתה לא יכולה פשוט להמטיר כסף על הצבא.

בעוד שקולות רבים במערכת בפוליטית מתנגדים להעלאה בתקציב הביטחון, יו"ר ועדת החוץ של הפרלמנט הגרמני, נורברט רוטגן, אמר השבוע כי על גרמניה להוכיח את אמינותה ולא להעביר למיקור חוץ את דאגתה לביטחונה של אירופה. בניסיון לענות על הדרישות של נאט"ו, הציע רוטגן פשרה לפיה תקציב הביטחון הגרמני יועלה בהדרגה בכ- 3 מיליארד יורו בשנה או 0.1% מהתמ"ג של המדינה. אולם, גם אם יצליח רוטגן להשיג את אישור הפרלמנט והממשלה להצעתו, עדיין יידרשו לפחות שמונה שנים לפני שהמדינה תוכל להגיע לדרישת ה- 2%.

לצד הדיבור הנרחב על הגדלת תקציב הבטחון של המדינה, לפי פרסומים ומכרזים שיצאו מטעם הצבא הגרמני, ניתן ללמוד על מהפכה דיגיטלית בארגון המתבטאת בין היתר בהצהרות על רכישת אמצעים טכנולוגים שונים ביניהם רחפנים ורובוטים. בנוסף, משרד הביטחון הגרמני מנהל משא ומתן לרכישת למעלה מארבעים מערכות רובוטיות לשימוש הצבא וחיל האוויר הגרמני אשר ישמשו לסיורים בשטח.

כמו כן, כפי שפורסם בעיתונות הישראלית ביוני 2016, בכוונת גרמניה להחכיר מישראל מל"טים נושאי חימוש. לפי הפרסומים, הצבא הגרמני חתם על עסקה עם התעשייה האווירית לקבלת חמש מערכות של מל"ט איתן אשר יופעלו מישראל בעלות של 600 מיליון אירו. יצוין, כי עד כה ישראל מעולם לא הצהירה שהיא בונה מל"טים המסוגלים לשאת חימוש.

 

 

צור קשר עם:

דורון אברהמי

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל