בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
Emerging Markets
פתיחת פניה חדשה לנספח הכלכלי

נסיגה או הזדמנות?

פורסם ע"י , נספח כלכלי- איסטנבול, טורקיה , בתאריך 1 בדצמבר 2016

turkey israelלהלן מאמר מעניין מאוד ובו תיאור די רחב למגמות הפוליטיות והכלכליות האחרונות שקורות בטורקיה.

הכותב של המאמר מר מנשה קרמון, הינו יליד טורקיה שעלה לארץ בגיל צעיר, הוא פעיל מאוד בזירה הכלכלית של ישראל וטורקיה ומשמש כיו"ר מועצת העסקים ישראל-טורקיה. מר קרמון בעל קשרים רחבים בטורקיה ומבקר לעיתים קרובות מאוד בטורקיה, רשמיו נובעים מתחושות אישיות ושיחות שהוא מקיים עם אנשי עסקים ופוליטיקאים טורקים.

 

״נסיגה״ או ״הזדמנות״

מן המוסכמות הוא ששילטון AKP בראשות Erdoğan הביא את טורקיה למעמדה האיזורי והבינלאומי של היום.
ב14 שנות שלטון הצליחו הממשלות שבראשותו ,ולראשונה מאז Atatürk , באמצעות רוב בפרלמנט ולא תחת אילוצים קואליציוניים, לקדם רפורמות, ליצור תנופת פיתוח מתמשך והשקעות ענק בתשתיות במימדים שלא נראו במדינות מתפתחות אחרות.

מסיבות שונות של התרחשויות עולמיות וקוניוקטורה חיובית, בניהול נכון וקצת ״מזל״ הצליחה טורקיה להפוך למדינה מפותחת כלכלית ,להיות הכלכלה השישית באירופה ו ה -17בעולם . ההשקעות המסיביות ויעילות הניהול הביאו להתפתחות חסרת תקדים בחינוך, בבריאות וברווחה וזאת במקביל לפיתוח מסיבי בתשתיות, בתחבורה ובתעשייה מתקדמת אשר הפך אותה ליצואנית בעלת ייצור איכותי של המוצרים המבוקשים של מרבית ממותגי העולם.
בתקופה יחסית קצרה של כ-10 שנים נוצר בטורקיה מעמד בינוני שלא היה כמעט קיים והפך למאוד משמעותי מבחינה פוליטית וכלכלית והוא למעשה מנוע הצריכה של הכלכלה, אך תהליכים אלה לא תמיד מצאו ביטוי התפתחותי מקביל במערכת הפוליטית ,השלטונית והחברתית של טורקיה .

טורקיה מעולם לא היתה דמוקרטיה במובן המערבי, התפתחויות שונות בה לא תמיד הובנו ע״׳ מדינות המערב ולמרות תקופות של שפל היא צעדה בביטחון לכיוונה.
שיכרות ההצלחה הכלכלית והאזורית של AKP הביא להתנהגות כמעט חסרת רסן של פעילות בכל מחיר להשגת הרוב המוחלט בפרלמנט, להשתלטות על כל מוסדות השלטון כמו גם ארגוני עובדים וארגוני מעסיקים בשיטת ״הפרד ומשול״ תוך כדי יצירת אליטות חדשות מ ״אנשי שלומנו״ שהיוו את ה״הון הירוק״ ובכך דחק את האליטות החילוניות הישנות מעסקות עם הסקטור הציבורי ומזכייה במכרזים הגדולים בתקופת פיתוח זו.
הסבלנות והסובלנות לביקורת פחתה ופעולות ה״נקם״ של השלטון נגד כל גורמי השלטון של העבר: האליטות העסקיות, הצבאיות והתקשורת גברו ויצרו אוירה עכורה. גורמים אלה נדחקו ועמדו תחת איום מתמיד ואף הואשמו לפעמים גם ללא משפט.
התנהגות זו פגעה קשות בחופש הביטוי שגם כך לא היה מהמשובחים בעולם, יצרה פחד והביאה לאבדן האמון במערכות המשפט.
הצלחתו של Erdoğan ומפלגתו התאפשרה לא מעט על השותפות עם תנועת Gülen .
בעת זכייתה בשלטון ,AKP היתה מפלגה חדשה, נטולת מנגנון ובמיוחד חסר לה קדר מנהלים , משפטנים ,אנשי חינוך וצוות מקצועי שיכול למלא את עמדות המפתח בממשל שנפל לידיו. מנגד, לתנועת Gülen היו צוותים מיומנים ומקצועיים. התנועה, במשך שנים , הקימה וניהלה מערכות חינוך וממנה צמחו דורות של צעירים מוכשרים בוגרי בתי ספר גבוהים ואוניברסיטאות משובחות . התנועה יכלה לספק במהירות את הדרישה לאנשי ממשל, חינוך, תקשורת ומשפט עם הכשרה וניסיון מקצועי וניהולי , הגם שזו הייתה תנועה דתית עם סממנים של פתיחות למודרניזציה .
שיתוף הפעולה היה המנוף להצלחתה הכלכלית והניהולית של המפלגה , אך היה לזה מחיר.
במשך עשור ,נוצרה התנהגות שלטונית שהיתה מושתת על השיתוף הזה , נוצרו ״חלקות״ ואזורי השפעה . מוסדות הממשל , עיריות , חברות ממשלתיות נוהלו ע״י AKP ו Gülen בחלוקה מוגדרת ומתואמת מראש .הוא הדין גם בתוך המפלגה עצמה .

צמיחתה המהירה של טורקיה אפשרה לכולם ליהנות ביד רחבה ממנעמי השלטון אך פגעה, ללא ספק, בחופש ההזדמנויות השווה במכרזים הציבוריים ,הממשלתיים והעירוניים ויצרה פרוטקציוניזם בכל הרמות . עם זאת, ואולי עקב הצמיחה הכלכלית המואצת, הדבר לא רק שלא פגע אלא אף עודד את הסקטור הפרטי לצמוח במקביל וחסרונות אלה בתחומים רבים לא הורגשו במלא עוצמתם.
כל האמור הנו רק תאור כללי לדואליות ולהיווצרותם של תהליכים מנוגדים בהם פעלה ופועלת טורקיה . אין ספק כי הדבר די מבלבל את המתבונן מן הצד והמנסה לצייר תמונה ממצה .

לפני כשנתיים נפרדו דרכם של Erdoğan ו Gülen , דבר שהכניס את המערכת הפוליטית במדינה למערבולת מסוכנת .
מבלי לתאר כאן את הסיבות והגורמים להפרדת הכוחות ולהתפרצות השנאה בין התנועות, Erdoğan החל בפעולות ניקוי עמדות הכח של השלטון מאנשי Gülen. פעולות אלה רק הגבירו את תחושת הגבלת חופש הפרט וההתרחקות מבסיסי הדמוקרטיה .

הירידה בשעורי ההצבעה והתמיכה ב Erdoğan בבחירות יוני 2014 הייתה ביטוי מינורי לחוסר שביעות הרצון ממנו .מחד , נכשל נסיונו של  Erdoğan לשנות את החוקה כדי להשיג מעבר לשלטון נשיאותי. מאידך שמר על שלטונו עקב ההצלחות הכלכליות והיציבות המתמשכת.

היציבות הפוליטית שאפיינה את טורקיה החלה להתערער במחצית השניה של השנה עם החרפת המצב בסוריה ופעולות הטרור של הכורדים .למעשה מלחמה החלה בדרום מזרח טורקיה . שינוי מדיניות Erdoğan כלפי דאעש והצטרפותה של טורקיה ללחימה עם כוחות הקואליציה פתחה חזית טרור נוספת ששטפה את המדינה .
הדאגה לאבדן היציבות הביאה להחזרת הבוחרים ל AKP בבחירות הכלליות בנובמבר 2014 ,וזכתה ברוב הגבוה ביותר מאז היבחרה לראשונה .

בחירות אלה היו למעשה נקודת מפנה. התחזקות המפלגה והרוב בפרלמנט וביצוע השינויים במוסדותיה ובעמדות מפתח בשלטון אחרי התנערותה מתנועת Gülen , אפשרו ל Erdoğan לבצע תפנית ולשנות את מדיניות החוץ הכושלת שנוהלה עד כה בהשראת יועצו ובהשראת ראש הממשלה שהוא מינה A. Davutoğlu

ההחלטה לפתור המשבר עם רוסיה בכל מחיר ובמהירות, להתפייס עם ישראל בהסכם שיכול היה להיחתם לפני שנתיים, לחפש דרכים לשיפור היחסים עם מצרים ומדינות נוספות באזור הם חלק מהשינויים.

במקביל חלה ירידה בצמיחה ,צמצום בהשקעות זרות וירידה חמורה בהכנסות מתיירות וזאת עקב הטרור והמשבר עם רוסיה. תהליכים אלו יכלו לגרום משבר כלכלי חמור, אלמלא המשיך הממשל בבצוע הפרויקטים הלאומיים הדגולים ואלמלא המשיך המעמד הבינוני להגדיל את הצריכה המקומית ,דבר שהווה את המשך הצמיחה. אך לכמה זמן?

חוסר שביעות הרצון של החוגים שנדחקו הצידה ובראשם תנועת Gülen מצד אחד והמתנגדים לשיטות האוטוקרטיות של Erdoğan והחשש מהטרור והמשבר הכלכלי הקרב ובא החריפו את תחושת חוסר היציבות .
אף אחד לא שיער שהדבר יגרום לתסיסה כזו בקרב הצבא אשר ינסה לבצע הפיכה. אמנם הפיכה כושלת אך המספיקה להכניס את המדינה למערבולת פוליטית וחברתית .
עוד ידובר רבות על מעורבותה של תנועת Gülen, וכפי שכונה היום (Feto- ארגון הטרור של Gülen-)  ברם כל הגורמים המעורבים אחרים האזרחיים טרם התגלו.

מצב החרום שהכריזה ממשלת טורקיה מאפשרת לה לבצע טיהור יסודי של כל הקושרים על חבריהם, עובדיהם ועסקיהם , בצבא במוסדות השלטון, באקדמיה ובמערכת החינוך. כל מוסדות החינוך הקשורות עם התנועה נסגרו ,מנהלים נעצרו , כל המורים בהם פוטרו. בעלי עסקים שנחשדו בקשרים עם אנשי התנועה נמצאים תחת חקירה ועוד…
במקביל , תחת משטר החרום ובשם השמירה על ערכי הדמוקרטיה ואחדות העם , משנה Erdoğan את המבנה הארגוני של השלטון החל מהכפפת הפקוד העליון ומוסדות המודיעין ישירות לנשיא (במקום לראש הממשלה) ועד לשינויים מבניים במשרדי הממשלה ,מערכת המשפט והמשטרה . אנו צועדים לקראת טורקיה חדשה , אך איזו טורקיה זו תהיה?
התשובה משתנה , תלוי את מי שואלים כמובן. אך ימים יגידו .

נותר לנו לשאול :

– האם טורקיה תצליח לשמור על יציבותה ועל מקומה כמעצמה כלכלית אזורית?
-האם יצליח Erdoğan במדיניות החוץ החדשה להתפייס עם שכנותיה ומעצמות האיזור ולהפוך לגורם משפיע המעוניינים בשיתופו ובתיווכו ?
-האם התמשכות ה״מצב החרום״, המשך הטהורים ,לפעמים ללא הבחנה , והשינויים המבניים המהותיים יערערו את היציבות הפוליטית?
– האם משבר כלכלי צפוי יגרום לערעור המצב הפוליטי ?
– האם תצליח טורקיה בהתערבותה במלחמה בסוריה להשיג הישג משמעותי, לעצור את הטרור בגבולותיה ובמרכזי הערים?
– האם שידור ״עסקים כרגיל״ על ידי המשך המגה-פרוייקטים שבתהליך ואלה שבתכנון, המשך הזרמת האשראי, החזקת הריבית ברמה נמוכה, הקלות ומרתונים במסים יצליחו להחזיר את הצמיחה שטורקיה היתה רגילה אליה ולהחזיר את המשקעים הזרים ?

נראה, שאנו צפויים לתקופה של פעילות פוליטית וכלכלית משתנה בתכיפות כאשר מערכות יצטרכו לתפקד לא רק בתנאים של אי-ודאות אלא גם תחת התפתחויות והתרחשויות מנוגדות אך גם משולבות זו בזו ברמות הפוליטיות והחברתיות .

האם אנו עומדים לפני תקופת ״נסיגה״ אשר תוביל למשבר עמוק או שמא אנו עדים לתקופה של שינויים ערכיים וחיוניים המאפשרים ״הזדמנויות״ עסקיות בלתי חוזרות בכל התחומים ?

הכותב

מנשה כרמון,

יו"ר מועצת העסקים ולשכת המסחר והתעשייה ישראל טורקיה

 

 

מוניר אגבאריה נספח כלכלי- איסטנבול, טורקיה

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- איסטנבול, טורקיה, מוניר אגבאריה