משלחת לימודית בתחום התעשיה החכמה לגרמניה

משלחת של ארגונים תעשייתיים, תעשייה, אקדמיה וממשל ביקרה לפני כשבוע בגרמניה במדינת נורד ריין ווספטליה (NRW) בסיור לימודי ביוזמת התאחדות התעשיינים ובארגון לשכת המסחר ישראל גרמניה.

מטרת הסיור היתה ללמוד כיצד, אחת המדינות המתועשות בגרמניה, מקדמת את תחום התעשייה החכמה, וכיצד התעשיות עצמן מיישמות זאת. זהו חלק ממהלך שמקודם, בין היתר על ידי משרד הכלכלה והתעשייה והאיגודים הכלכליים בישראל, להגדיר אסטרטגיה להגברת התחרותיות בתעשייה הישראלית הן בכל הקשור לשדרוג התעשיות עצמן והן כלפי חברות טכנולוגיות המציעות טכנולוגיות רלוונטיות. מיכל פינק, סמנכ"ל אסטרטגיה ותכנון מדיניות במשרד, ויריב בכר מנהל אגף כלי סיוע במינהל סחר חוץ, מרכזים את הנושא במשרד הכלכלה.

הסיור כלל מצגות ודיונים בין המשתתפים הישראלים (ארגונים, חברות, אקדמיה ) לארגונים כלכליים במדינה, לרבות לשכת המסחר המקומית, גופי מחקר ונציגי התעשייה עצמה, וכן סיור במפעלים ובמרכזי מצוינות ושיחות עם מנכ"לים, מנהלי ייצור ועוד.

הביקור חשף את הדמיון והשוני בין הכלכלה הישראלית והגרמנית וכן את האתגרים העומדים בפני קובעי המדיניות מחד והתעשיות עצמן מאידך.

igus 2

תחום התעשייה החכמה מוכר בגרמניה בשם תעשיה 4.0 (industrie 4.0) ומשמעותו שהתהליך שהתעשייה צריכה לעבור היום הינו למעשה "המהפכה התעשייתית הרביעית". למי שמתלבט מה הן שלושת המהפכות הקודמות, הרי שלפי שיטה זו, המהפכה הראשונה החלה במאה ה- 18 עם הכנסת המנוע הקיטור לשימוש תעשייתי; המהפכה השניה היתה בתחילת המאה ה- 20 עם הטמעת תהליכי ייצור המוניים והשימוש באנרגיה חשמלית בתהליכי הייצור; בשנות ה 70 של המאה ה 20 החלת תהליכי האוטומיזציה של הייצור מסמלים את המהפכה השלישית, וכאמור, לפי הגישה הגרמנית, אנחנו בפתח המהפכה התעשייתית הרביעית, בה נעשה חיבור של עולם הסייבר והפיזי בתהליכי הייצור.

 

Industry_4.0

 

מדובר למעשה בסקאלה של פתרונות, הקשורים לעולם הדיגיטליזציה והשימוש במידע חכם: חישה, חיבוריות, איסוף ונגישות למידע, העברת נתונים בתוך המערכות ולהנהלה, ניתוח המידע, הגנתו ועוד, וכן היבטים של רובוטיקה, ייצור ייעודי וייצור מוצרים מוגדרי לקוח.

שדרוג מפעל ל"מפעל חכם" דורש בראש ובראשונה מודעות ומחוייבות של ההנהלה לתהליך שכולל השקעה כספית, אולם גם השקעה בכח אדם והתאמתו לצרכים החדשים, שינוי שיטות עבודה, חזון  ופתיחות.

במחקר שנעשה על ידי מכון המחקר הכלכלי של קלן על האתגרים של חברות קטנות ובינוניות במדינת NRW, עולה שמרבית החברות הבינוניות רחוקות עדיין מהטמעה מסיבית של פתרונות דיגיטליזציה, על אחת כמה וכמה מהטמעת מערכות רובוטיקה מלאות של ייצור מוצרים מוגדרי לקוח.

האתגרים העיקריים שאותן חברות רואות בהטמעת התהליך כוללות, בנוסף כמובן להשקעה הכספית הנדרשת, צורך בשדרוג מערכות אבטחת המידע והסייבר, העדר ידע ונסיון בתהליכים, גישה לתשתיות אינטרנט מהירות. לדעתי, מגבלה נוספת היא העובדה שחברות קטנות ובינוניות רבות הינן חברות משפחתיות, המנוהלות על ידי המייסד או ילדיו, עם מסורת ארוכת שנים, היכרות אישית עם העובדים ועם הספקים ודרכי עבודה מקובעות. עם שנוי הדורות בהנהלת החברה, נראה יותר פתיחות לתהליכי הדיגיטליזציה. וכמובן ככל שהדרישה תבוא מהחברות הגדולות שנמצאות בראש שרשרת האספקה אשר קובעות את הסטנדרטים לספקים שלהם.

הדגש על הצורך בדיגיטליזציה גם במפעלים, והפיכת מפעלים למפעלים חכמים, הולך ותופס תאוצה בכל העולם, וכמובן גם בגרמניה, אשר כמדינה תעשייתית מבינה שעליה להתחדש על מנת להשאר בחוד החנית של הטכנולוגיה והייצור. אולם זהו תהליך ארוך הנעשה בשלבים.

תהליך זה כולל בתוכו מעורבות של מגוון רחב של שחקנים:  מוסדות אקדמיה ומחקר, חברות טכנולוגיות עם פתרונות להטמעה, התעשיות עצמן והממשל שמנסה לתמוך בתהליך מורכב זה.

אנחנו מזמינים אתכם לעקוב איתנו על המתרחש בתחום, ולפנות אלינו על מנת שננסה לסייע ולאתר עבורכם הזדמנויות להתחבר לתהליכים הללו מול התעשייה הגרמנית.

 

 

 

צור קשר עם:

יפעת ענבר

שלח הודעה

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל