אירופה

בחרו בלוג

הצטרפו לרשימת התפוצה שלנו
פתיחת פניה חדשה לנספח הכלכלי

פולין: סיכום תקופה

פורסם ע"י , נספח כלכלי- ורשה, פולין , בתאריך 5 באוגוסט 2016

לאחר כמעט 5 שנים בתפקיד, הנני מסיים ביום שני הקרוב את שהותי בפולין.

במהלך תקופה זו פעל רבות המשרד בוורשה והמשרדים שנסגרו במהלך השנים בפראג ובודפשט על קידום הסחר בין ישראל למדינות האזור. יותר מ-250 חברות ישראליות עמדו מולנו בקשר כדי ללמוד את מאפייני השוק, להכיר מקרוב אנשי קשר ושותפים ואף לחתום על עיסקאות מניבות. זאת הזדמנות לתת מילות תודה לצוות המקומי שמהווה את ליבת העשייה של המשרד, הקשר הישיר שלהן מול החברות והארגונים המקומיים הוא שמאפשר זיהוי הזדמנויות ויצירת קשרים בעלי ערך אמיתי. בעזרת הצוות הצלחנו לקדם עסקים במכלול של תחומי עניין וללוות יותר מ-50 משלחות לישראל או למדינות האזור.

במהלך תקופת שהותי ניכר השינוי העיסקי שעובר על פולין בשנים האחרונות. למרות שינויים פוליטיים, דינמיקה מאוד מורכבת עם מדינות האזור ועם האיחוד האירופי, וכן כלכלה עולמית לא יציבה, מצליחה פולין להראות המשך פיתוח כלכלי. ברבות מהפגישות שקיימתי עלו תמיד נקודות לשיח כגון נתוני צמיחה, גודל שוק, הרגלי צריכה ועוד. אכן במדדים אלו קל לבחון את הכלכלה הפולנית וכמובן לתת דעה (חיובית או שלילית) אך מימד "בגרות" עשיית העסקים הוא בעייני המעניין ביותר ובעל ההשפעה. אנשי/נשות העסקים הפולנים הם אלו שעברו את השינוי והקפיצה הגדולה ביותר. היום אותם גורמים הם שמאפשרים לכלכלה הפולנית לפעול בתחרות של סביבה גלובלית והם אלו שימשיכו וידחפו את אותה להשתוות לאלו של שכנותיה.

לחברות הישראליות ונציגיהם אוכל רק לתת כמה עצות – השקיעו בשוק ולימדו את מאפייניו. השוק הפולני דורש השקעה של זמן, של כסף ושל בניית יחסים. לוחות הזמנים שונים מאלו שאליו אנו רגילים בישראל אך לאחר שתעברו את שלב "הלימוד" אין ספק שההזדמנויות קיימות וימשיכו לצמוח מתוך הפוטנציאל. קיימים מספר מאפיינים ברורים לשוק ספציפי זה:

  • נוכחות מקומית: חברה המעוניינת לחדור לשוק המקומי צריכה לבחון השקעה בהקמה של פעילות מקומית. הפולנים מעדיפים לעשות עסקים עם פולנים ולא מעריכים מודל של עבודה מול מפיץ מקומי ללא קשר ישיר עם החברה עצמה.
  • רכש ממשלתי ובעלות ממשלתית: בדומה למדינות אחרות תהליכי רכש ממשלתי לוקחים הרבה זמן אך לאור אחוזי הבעלות הגבוהים של הממשלה בתעשייה הפולנית, יש לכך השלכות משמעותיות יותר מהמקובל במדינות אחרות.
  • יתרון למחיר: הכלכלה הפולנית תחרותית מאוד מבחינת מחיר כאשר בממוצע המחירים במדינה נמוכים ממדינות מערב אירופה בכ-25%-45%, תלוי מוצר. במכרזים משקל המחיר הוא עד כדי 100% מהשיקול.
  • משך זמן לסגירת עסקה ותהליכי קבלת החלטות הינם ארוכים מהמקובל.
  • רתיעה מסיכון: בהכללה יש לעסקים בפולין רתיעה מובהקת מסיכון עסקי, כולל יצירת שותפיות עם חברות בעלי טכנולוגיה לא מוכחת.
  • השקעה מול מכירות: העסקים הפולנים הורגלו לאורך השנים לייצר שותפיות בעיקר דרך צירוף משקיע. הן כספי האיחוד האירופאי שזרמו למדינה והן החברות הרב לאומיות שפועלות בפולין חיזקו תהליכים אלו. חברות פולניות יעדיפו לבנות שיתוף פעולה עם שותף שיכנס כמשקיעה או יבחן יצירת JV מאשר יצירת שותפות מסחרית המבוססת על מכירות. גם יועצים פחות מגיבים להצעות של SUCCESS FEE לעומת RETAINER.
  • כבוד, אמון וקשרים: בפולין בניית אמון הינו נדבך חשוב מאוד בשותפויות עסקיות, הכל מבחינתם אישי. מנגד אין לבלבל זאת עם פורמליות. חוזה לכל פרטיו הינו מסמך מאוד רשמי שבהסתמך עליו תתבצע ההתקשרות העיסקית (בעיקר ברגעי משבר בשותפות).
  • תהליכים פוליטיים עדכניים: בעקבות המהפך הפוליטי וזכייתה של המפלגה הימנית שמרנית לשלטון, יש רצון לייצר הזדמנויות יתר עבור חברות פולניות ולכן החשיבות של מיצוב השותף הפולני בכל עסקה.

 

להלן סקירה קצרה מאיפה זה התחיל והתוצאות:

פולין זכתה לעצמאותה לאחר מלחמת העולם הראשונה ב-1918. בשנת 1998 החלה בשיחות הנוגעות להצטרפותה לאיחוד האירופי, שנה לאחר מכן מצטרפת פולין לארגון נאט"ו וב-2004 מצטרפת באופן רשמי לאיחוד האירופי. עיר הבירה של פולין היא ורשה, השפה הרשמית פולנית והמטבע המקומי זלוטי. פולין היא רפובליקה נשיאותית הפועלת מתוקף חוקה. בראש המדינה עומד הנשיא הנבחר בבחירות אישיות לתקופת כהונה של חמש שנים. בפולין קיימים 16 מחוזות שבראשות כל אחד מהם עומד ממשל מקומי.
פולין היא המדינה השישית בגודלה באירופה כשמחצית משטחה ראוי לעיבוד חקלאי וכ-15% מכלל השטח משמש למרעה. הערים המרכזיות בפולין הינן: ורשה, עיר הבירה (1.6 מיליון תושבים), לודג' (825 אלף תושבים), קרקוב (745 אלף תושבים), וורצלב (630 אלף תושבים), פוזנן (580 אלף תושבים), גדנסק (465 אלף תושבים), לובלין (350 אלף תושבים) וקטוביצה (310 אלף תושבים). מיקומה של פולין במרכז אירופה בשטח המשתרע על מעל ל-300,000 קמ"ר, אוכלוסייה של כ-39 מיליון תושבים וכן שכנותה עם חברות האיחוד האירופי (גרמניה, צ'כיה סלובקיה וליטא) ואוקראינה, בלרוס ורוסיה מהווים יתרון משמעותי לעסקים ופותח בפניה שוק של כ-250 מיליון צרכנים ברדיוס של כ-1,000 ק"מ. רוב מוחלט של הפולנים הם נוצרים קתולים (95%). בפולין יש מספר מועט של קבוצות אוכלוסייה שאינן פולניות (1.3% גרמנים, 0.6% אוקראינים, 0.5% ביילארוסים). כ- 62% מהתושבים מתגוררים בערים כאשר מעט יותר מ- 50% מתוכם מתגוררים בערים בעלות אוכלוסייה מעל 100,000 נפש. כוח העבודה הפולני כולל 21.7 מיליון תושבים (56.5% מהאוכלוסייה), 42.5% מתוכם עובדים בשירותים, 30.4% בתעשייה ו- 27% בחקלאות. החל משנת 2016 מצבת כוח האדם בגילאי עבודה צפוי לרדת, זאת לאור שיעור גידול האוכלוסיה השלילי של המדינה וצפי להמשך תהליכי ההגירה מהמדינה. שיעור האבטלה בפולין ירד מ – 18% בשנים האחרונות ל –9.8% כיום. הצפי הינו להמשך ירידה באבטלה בפולין אף בשנים הקרובות. האבטלה מרוכזת בייחוד בפרובינציות. בערים הגדולות התעסוקה מלאה ואף חסרים עובדים. בשנים האחרונות שכר העבודה בפולין עלה באופן מתון במונחי מטבע מקומי. השכר הממוצע במשק הפולני בשנת 2015 היה 3,854 זלוטי (897 יורו) והמשיך בעליה עד 4,066 זלוטי (946 יורו) בינואר האחרון. שכר המינימום ממשיך לעלות, כיום עומד על 1,844 זלוטי (431 יורו) לחודש. אולם, בערים הגדולות כמו וורשה, קרקוב וורוצלב, בהן האבטלה מועטה, המשכורות גבוהות בהרבה מהממוצע הארצי ואף משתוות לשכר המשולם במערב אירופה.

עם הצטרפות פולין לאיחוד האירופי במאי 2004 קיבלה עליה המדינה את מסגרת ההסכמים של האיחוד. הסכם האסוציאציה שבין ישראל והאיחוד האירופאי מהווה את מסגרת היחסים הכלכליים שבין פולין לישראל. המשק הפולני חווה צמיחה רצופה של 20 שנה המונעת ע"י ייצוא, צריכה פרטית והשקעות. בנייה של תשתיות, משרדים ומגורים, גם היא תרמה רבות לגידול. בשונה מרב הכלכלות האירופאיות הצליחה פולין לעבור את המשבר הכלכלי של 2008-2009 תוך שהיא ממשיכה להראות צמיחה ברב מדדי הכלכלה. אם זאת המשכות המשבר באירופה, השוק העיקרי עליו מסתמכת הכלכלה הפולנית, מהווה אתגר להמשך צמיחת המשק. מאז 2014 מתאזן הגידול בתוצר ומתייצב על כ-3.5% וכך המשך הציפיה לשנים הבאות.

polandgdp

International Monetary Fund, World Economic Outlook Database, April 2016

כחלק מהצטרפות פולין לאיחוד האירופי היא זכאית לכספי תמיכה (Cohesion funds) שניתנים לכל המדינות המצטרפות. בשנים 2007-2013 הצליחה לנצל פולין תקציבים אילו בצורה מיטבית לשיפור תשתיות, חיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה ועוד. בין 2014-2020 פולין תמשיך להיות אחת המוטבות המרכזיות של כספי תמיכה מצד האיחוד האירופאי בסך של יותר מ-100 מיליארד אירו, כאשר בשנים אילו מבקש האיחוד לקדם תכניות ממוקדות לתמיכה של "תשתית לחדשנות". אימוץ האירו במקום הזלוטי (PLN) המקומי נדחה כבר מספר שנים ולא יחול לפני 2018. יש הטוענים שתאריך זה ימשיך וידחה כפי שכבר נעשה מספר פעמים.בדומה למטבעות אחרים, ולאור העצמאות של הזלוטי, שערי החליפין של המטבע הן מול הדולר והן מול האירו השתנו בשיעורים של עד 25% בשנים האחרונות. היום נסחר הזלוטי בחולשה עם שער של כ- 4 זלוטי לדולר מה שמאפשר לייצוא הפולני להיות תחרותי אף יותר מבשנים עברו. עד לשנת 2013 הצליח המשק הפולני לשמור על יציבות ברמת האינפלציה סביב ה-3%-4%, אך החל משנת 2014 סובל המשק בדומה למדינות אירופה, בירידה חדה באינפלציה כאשר יש חשש לדיפלציה שעלולה לשרור במשק בשנים הקרובות.עדיין דרושים השקעות רבות לשיפור תשתיות שהן מהגורמים המעכבים את צמיחת המשק. חולשת התעשייה בתחום החדשנות ותהליכי עשיית עסקים בירוקרטיים מהווים אף הם חסמים.המשק הפולני עבר בשנים האחרונות תהליך מואץ של הפרטה ע"י הממשלה. בשנת 2001 חברות בבעלות פרטית תרמו 75% מהתוצר התעשייתי ותרומת הסקטור הפרטי לתוצר צפויה להמשיך ולגדול. הממשלה הנוכחית הכריזה על הפרטה של למעלה מ 700 חברות ממשלתיות. אם זאת, עדיין נותרה בעלות של כ-20% מהתוצר התעשייתי בידי הממשלה. יש לשים לב שכלכלת פולין מאופיינת בזיקה חזקה לייצור ולשירותים, זאת בשל תחרותיות המחירים של מוצרי גלם ושל כוח אדם. עיקר הייצוא אינו מזוהה עם מותגים פולנים אלא נובע מפעילות של חברות רב לאומיות שהקימו מערכי ייצור ושירותים במדינה וכן חברות פולניות השייכות לשרשרת היצור הגלובלית עבור אותם חברות רב לאומיות. הסחר של פולין מאופיין בריכוז גבוהה אל מול מדינות האיחוד האירופאי ועומד על כ-70%, כאשר גרמניה מהווה לאורך השנים שותפת הסחר החשובה ביותר.

יעדי היצוא העיקריים של פולין: גרמניה (27%), בריטניה (6.5%) והרפובליקה הצ'כית (6.5%).

polishexport

גרמניה מהווה גם מקור עיקרי לייבוא של פולין (23%), סין (12%) ורוסיה (8%).

polishimport

 

בהסתכלות לעתיד ובעקבות השינויים הפוליטיים בשלהי 2015, הוכנה תוכנית חומש כלכלית חדשה לשנים 2016-2020.

בחודש פברואר 2016 הציג סגן ראש הממשלה והשר לפיתוח של פולין תכנית חומש חסרת תקדים, שזכתה לשם: Responsible Development Plan , במהלכה צפויה פולין להשקיע כטריליון זלוטי במטרה לעודד חדשנות וצמיחה בכלכלה הפולנית. פולין צופה כי מרבית הסכום יתקבל מקרנות האיחוד האירופי, המגזר הפיננסי וחברות פולניות.  מצגת נרחבת על התכנית ניתן למצוא בקישור הבא: www.mr.gov.pl/media/14873/Responsible_Development_Plan.pdf.

מטרת התכנית לטפל בבעיות העקריות שזוהו כמעקבות את המשך הפיתוח הכלכלי של פולין:

  1. הגידול בתמ"ג לאורך השנים, מהגבוהים באיחוד האירופי, לא תרם לפיתוח הכלכלי של האזרחים
  2. התפתחות הכלכלה הפולנית לא יצרה הון מקומי שיאפשר המשך פיתוח עתידי וישפר את מצבם הכלכלי של העסקים המקומיים והאוכלוסיה
  3. החוב הציבורי ממשיך להוות עול כלכלי
  4. שינויים דמוגרפיים עתידיים דורשים הערכות כדי לשמר ואף לשפר עם רמת / איכות החיים
  5. חוסר שיוויון בחלוקת ההון והשכר במדינה, למרות צמיחה יציבה
  6. שחיקה בתחרותיות של העסקים הפולנים
  7. בירוקרטיה

עיקרי התכנית:

  1. חיזוק התעשייה המקומית:
    • יצירת מאגדי כוח בתחומים הבאים: אנרגיה חליפית ומשאבי טבע, חקלאות, תעשיית עץ וסביבה, חברה בריאה, תעשייה תהליכית מתקדמת
    • סקטורים נבחרים: תעופה, תעשייה צבאית, ייצור חלקי רכב, ספנות, תוכנה ושירותים, תעשייה כימית, ריהוט ועץ, עיבוד מזון
    • דוגמאות נבחרות
      • פרויקט “Zwirko I Wigura”: מאגד תעשיית התעופה (Aviation Valley) באזור דרום מזרח פולין ליצירת יכולות בתחום המל"טים
      • פרויקט “BATORY”: מאגד בתחום הספנות בצפון פולין לחיזוק תעשיית המספנות הפולנית
      • פרויקט ציוד רפואי: מאגד לרוחבה של פולין לחיזוק יכולות מסחור חדשנות בתחום הציוד הרפואי. יצירת שת"פ בין אקדמיה, מוסדות מחקר ותעשייה
      • פרויקט “Cyber Park Enigma”: פרויקט להקמה של יכולות ומתקנים בתחומי הסייבר
      • פרויקט “Luxtorpeda 2”: פרויקט בתחום התחבורה הציבורית ליצירת מאגד בין יצרני התחבורה הגדולים וכן בהקמת פרויקט דגל לחיבור הערים וורשה ולודז'
      • פרויקט "Kazimierz Funk Biotechnology Development Centre": ניצול קרנות איחוד אירופי ליצירת יכולות בתחום הביו-פארמה
      • פרויקט “Polish Coal-cutting Machine Program”: מינוף תעשיית המכרות הפולנית ובניית יכולות בינ"ל, ניצול משופר של טכנולוגיה ושל חומרי גלם
      • פרויקט העצמת ישובי ביניים כאתרי מיקור חוץ: כיום 10 הערים הגדולות בפולין משמשות כאתרי מיקור חוץ מהמובילים באירופה, עם מעל 200,000 עובדים בתחום. מטרת הפרויקט להרחיב פוטנציאל זה לערים פריפריליות ובינוניות
    • בכל התחומים והפרויקטים, התכנית מזמינה ומברכת על הצטרפות של שותפים בינ"ל.
  2. יצירת חברות חדשניות
    • מעל 99% אחוז מהחברות בפולין מוגדרות כחברות קטנות והן אחריות לכ-2/3 מהתמ"ג ו-70% מהתעסוקה. כדי לחזק את הכלכלה יש צורך במתן כלים ותמיכה שיאפשרו לחברות אלו לגדול לחברות גלובליות
    • יצירת "חוקה עסקית": פישוט תהליכים בירוקרטיים מול מסדרונות הממשל וחקיקה מיטיבה
    • העלאת שכר עובדים ע"י יצירת חברות יותר חדשניות
  3. יצירת הון פנוי לפיתוח
    • ניצול מכלול של כלי מימון כדי להנגיש הון "זול" לחברות
    • הגדלת החיסכון הפרטי של האוכלוסיה
    • הנגשת מודלים חדשים לתמרוץ כלכלי בין מעסיק לעובדים כגון שימוש נרחב יותר במתן אופציות לעובדים
    • ניצול כספי איחוד אירופי למטרות של השקעה בהון אנושי ולא רק בהשקעה פיננסית בתשתיות
    • הקמת ה- Polish Development Fund: מיזוג של מכלול הרשויות הממשלתיות תחת גורם יחיד המקבל תחתיו את האחריות למימוש התכנית. ישמש כגוף אופרטיבי להוצאת התכנית אל הפועל
  1. התפתחות לשווקים חדשים
    • זיהוי החשיבות של קידום הייצוא לכלכלה
    • הרחבת כלי התמיכה לייצוא לחברות
    • זיהוי שווקים חדשים
  2. פיתוח חברתי ואזורי
    • מתן סובסידיות ישירות להגדלת הילודה וזאת לאור שיעור הילודה הנמוך (1.33) הקיים בפולין
    • שינוי חקיקה ליצירת סביבת העסקה יותר דינמית
    • שיפור תכניות פנסיוניות
    • הכשרה מקצועית
    • זיהוי וחיזוק מחוזות חלשים
    • הרחבת תכניות התמיכה ב-"מזרח פולין"
  3. מסגרת תשתיתית לממשל יעיל
    • רכש ממשלתי מהווה כ-8% מהתוצר. ניצול תקציבי הרכש הממשלתי להשגת שאר יעדי התכנית
    • e-Government: הנגשת שירותי הממשל בצורה דיגיטלית לכלל האוכלוסיה
    • ניהול מושכל בגרעון הממשלתי
    • מדיניות אנרגיה חכמה ומיטיבה עם החברות ועם האוכלוסיה
    • המשך חיזוק תשתיות התחבורה במדינה

לתכנית הוגדרו יעדים ולוחות זמנים מאוד ברורים וזאת על מנת להספיק ונצל את מסגרות הזמן של תקציבי האיחוד האירופאי שניתנו לפולין במסגרת קרנות התמיכה לשנים 2014-2020. קידום תפעול התכנית ע"י הממשל הפולני עדיין דורש מעקב. הקמת ה-Polish Development Fund והכפפת מכלול הגורמים השונים תחת ניהולה של הקרן יכתיב את הצלחת התכנית. מכלול הכלים והשינויים הצפוים מייצרים מימד של אי וודאות אך מנגד עשויים לייצר הזדמנויות חדשות לחברות מישראל.

 

אאחל הצלחה למחליפתי בתפקיד.

 

בברכה,

טל הרמלין

טל הרמלין נספח כלכלי- ורשה, פולין

כתיבת תגובה

(לא יפורסם)

* שדה חובה

פניה לנספח כלכלי- ורשה, פולין, טל הרמלין