שלום חברים,
לפני כשבועיים ביצעתי ביקור אישי ומקצועי בעיר יאשׁ (או בעברית יאסי). סבי ז”ל הוא ניצול הפוגרום שהתרחש בעיר לפני 75 שנים ב28-30 ליוני 1941. בפוגרום נרצחו מעל ל 13,000 יהודי העיר בסדרה של אירועים שונים. במסגרת הביקור הוזמנתי להיות הדובר הרשמי מטעם מדינת ישראל בטקס שהתקיים בעיירה פודול אלוואיי הסמוכה ליאש. שם עצרו רכבות המוות אשר סבי (אז בן 13) היה הניצול היחיד מהקרון שלו, אליו נדחסו 150 איש ונחנקו למוות. הוא איבד באותו קרון את אביו, אחיו הגדול ושלושה דודים.
בנאום שלי (להלן קישור), דברתי על קורות משפחתי ואיך אני רואה את רומניה היום כנציג רשמי של מדינת ישראל. כמה רומניה שונה וכמה השיתוף פעולה בין המדינות קרוב, חשוב ועם זאת, רחוק ממיצוי הפוטנציאל שלו מאד.
אך לא על זה רציתי למקד את כתבתי היום. רציתי לשתף אתכם בביקור המקצועי שקיימתי באזור בימים שלאחר הטקסים. שינוי מנטאלי זה לא היה דבר קל עבורי אך הייתי גאה לעשותו. ועל ביקורי זה רציתי לשתף אתכם. זה היה הביקור הראשון שלי מעולם ביאש. ועדיין זה הרגיש לי כמו בחזרה ליאש.
הביקור שלי לווה על ידי השרה הרומניה לכספים אירופים (לשעבר) וכן על ידי הסנאטורית של מחוז יאש בפרלמנט הרומני.
במסגרת הביקור נפגשתי עם מנכ”ל שדה התעופה המקומי שנמצא בתנופה מדהימה וזקוק להשקעה ושדרוג (240K נוסעים ב2014, 350K נוסעים ב2015 ו860K נוסעים ב2016 ! (תחזית). שדה התעופה מכסה היום 17 יעדים בינ”ל (כולל טיסה ישירה מת”א) ומהווה שדה תעופה חשוב לאזור.
לאחר מכן, ביקרתי בעיירה הסמוכה מירוסלאבה ונפגשתי עם ראש העיר וצוותו. בסמוך לעיירה זו הוקם פרויקט אנרגיה סולארית חשוב וכן עתיד לקום שם בי”ח אזורי גדול במימון האיחוד האירופי.
לבסוף, השתתפתי בסמינר שאורגן על ידי לשכת המסחר המקומית בהשתתפות 25 אנשי עסקים מקומיים מתחומים שונים. במסגרת הסמינר הרצאתי על כלכלת ישראל, על החדשנות של ישראל ועל הזדמנויות לשיתוף פעולה. לאחר המצגת התנהל דיון ארוך בו כל נציג הציג את יכולותיו ונשאלתי שאלות ספציפיות על אפשרויות של שת”פ עם ישראל בתחומי סחר, תעשייה, חקלאות, מחקר ופיתוח ועוד.
העברת הרצאות וקיום דיונים מסוג זה תמיד הסבו לי הנאה וסיפוק רב שכן מעבר לגאווה של הצגת ישראל, כמעט תמיד נוצרים קשרים מעניינים וחשובים.
לבסוף, הוזמנתי לארוחת ערב על ידי נשיא לשכת המסחר, מספר אנשי עסקים בכירים וכן המנהל האזורי של הסוכנות לפיתוח אזורי הרומנית שמכסה את כל אזור צפון מזרח רומניה.
ביקור זה היה לי לסגירת מעגל משפחתית מחד ופתיחת מעגל מקצועי מאידך. אין ספק שיש לאזור זה הרבה מה להציע בשיתוף פעולה עם ישראל.
ואיך אפשר בלי קצת נתונים כלכליים על יאשׁ:
יאש נמצאת בצפון-מזרח רומניה, בגבול המזרחי של האיחוד האירופי עם הרפובליקה של מולדובה
- שטח המחוז הוא בסה”כ 2.3% משטח המדינה כולה
- המחוז הוא השני בגודלו מבחינת מספר תושבים ברומניה
- שיעור האבטלה – 7%, בדומה לשיעור הארצי
- מספר סטודנטים בשנה – 55,557
העיר יאש היא מרכז כלכלי חשוב ברומניה. הכלכלה המקומית והאזורית מסתמכת על סחר בשירותים וכן על מפעלים שונים. ענפי השירותים החשובים ביותר הם בנושאי חינוך, בריאות, בנקאות, מחקר, תרבות, ממשל ותיירות.
העיר מהווה מרכז ICT חשוב, עם הנוכחות של מספר חברות רבות לאומיות גדולה (Amazon, Oracle, Continental, Xerox, Accenture, Capgemini) וכן חברות מקומיות וזרות בתחום אחרים (Bentley Systems, Bitdefender, Comodo, Endava, Ness, Pentalog, SCC or TiVo).
בעיר קיימות עשר (!) אוניברסיטאות חשובות, שתיים מהן (טכנולוגית ומדעי החיים) בעלות שם ברמה האירופית.
התחזיות מדברות על צמיחת כמות העובדים בתחום טכנולוגיות מידע באזור מ 7,000 כיום (נכון ל 2015) ליותר מ -20,000, בשנת 2030.
כוח האדם המועסק בתעשייה באזור מוערך ביותר מ -35,000 עובדים פעילים מענפי תעשייה שונים:
- רכב (Delphi, Lear, Tess Conex)
- תעשיית תרופות (Antibiotice Iași)
- ייצור מתכות (ArcelorMittal, Technosteel LBR)
- ציוד תעשייתי (Agmus, ASAM, Fortus)
- אנרגיה (ON Moldova Distribuție, Veolia Energie)
- הטקסטיל וההלבשה (Benetton, Iași Conf, Iașitex)
- מכשירי חשמל ביתיים (Tehnoton)
- חומרי בניין (Brikston, Build Corp)
- מזון (Compan, Panifcom, Zeelandia)
יאש נמצאת באזור מוכר בתחום הכרמים והיינות. יאש היא חלק מאזור יין מסורתי עם יקבים רבים כגון: Copou, Bucium, Uricani, Comarna, Plugari, ו Probota. מחוז יאש הוא גם מקור ליקבים הרומנים הנחשבים Cotnari ו Bohotin.
למידע נוסף, אנא הכנסו לקישור הזה.
וקצת גם על ההיסטוריה היהודית המעניינת של העיר:
ליאש מקום של כבוד בהיסטוריה היהודית, הנוכחות המתועדת הראשונה היא של יהודים ממוצא ספרדי מהמאה ה -16. המצבה העתיקה ביותר המתועדת בבית הקברות המקומי מתוארכת ל 1610. עד אמצע המאה ה -19, האוכלוסיה היהודית מנתה כשליש מתושבי העיר – תודות להגירה יהודית מגליציה ורוסיה לאזור מולדובה.
בשנת 1855, יאש הייתה ביתו של העיתון הראשון אי פעם ביידיש, “קורות העתים”.
בשנת 1876, הוקם תיאטרון היידיש הראשון אי פעם על ידי אברהם גולדפאדן.
המילים של התקווה, ההמנון הלאומי של ישראל, נכתבו ביאש על ידי נפתלי הרץ אימבר. מוזיקאים, אמנים ומלחינים יהודים ביאש שיחקו תפקיד חשוב בשימור הפולקלור היידישאי.
על פי מפקד האוכלוסין משנת 1930, האוכלוסייה היהודית של העיר מנתה 34,662 (כ -34% מאוכלוסיית העיר). יהודים היו הקבוצה האתנית השנייה בגודלה ביאש. היו מעל 127 בתי כנסת.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנת 1947, היו כ -38,000 יהודים בעיר יאש. לאחר מכן, בגלל הגירה המונית לישראל, בשנת 1975 היו כ -3,000 יהודים החיים יאשי וארבעה בתי כנסת היו פעילים.
נכון להיום, האוכלוסיה היהודית של יאש מונה כמה מאות עם שני בתי כנסת פעילים. אחד מהם, הבית הכנסת הגדול משנת 1671, הוא בית הכנסת העתיק ביותר ששרד ברומניה.
שלכם,
מתן
