ממשלת בריטניה – מהן האלטרנטיבות לחברות באיחוד האירופי?

מדובר במסמך הרשמי הראשון מטעם ממשלת בריטניה לנושא המשך החברות בגוש האירופי. המסמך נערך לאחר המשא ומתן בחודש פברואר, משא ומתן שלאחריו הממשל הבריטי השתכנע כי הישארות באיחוד האירופי תהיה הצעד הנכון.

המסמך מוטה בבירור לטובת הישארות באיחוד האירופי ומדגיש כי בהסכם שהשיג דייויד קמרון לאחר המשא ומתן בפברואר, בריטניה הציבה עצמה במצב אידאלי לצמיחה כלכלית.

בין תוצאות המשא ומתן: אפשרות בלימה של קצבאות עבודה למהגרים, הגנה למטבע המקומי "הפאונד" אל מול האירו, והבטחה שבריטניה לא תחויב בהעמקת האינטגרציה במסגרת האיחוד.

במידה ובמשאל העם יחליטו בכל זאת אזרחי בריטניה על היפרדות מהאיחוד, המסמך מציג שלוש אלטרנטיבות ליחסים עם הגוש האירופי ומדגיש את רמת ההיתכנות הנמוכה שלהן. כל אחת מהאלטרנטיבות תביא לאיבוד היתרונות המוקנים לבריטניה מתוקף חברותה באיחוד האירופי (לדוגמה- הסכמי סחר עם מדינות שלישיות- ר"מ).

שלוש האלטרנטיבות הן: המודל הנורווגי, הסכמים בילטרליים, הסכמים דרך ארגון הסחר העולמי (WTO).

להלן האלטרנטיבות:

1) המודל הנורווגי – הוא המודל הקרוב ביותר לחברות באיחוד האירופי (חברות ב-EEA). המודל כולל בתוכו חברות בשוק המשותף (SINGLE MARKET). בהתאם ותבחר במסלול זה, בריטניה לא תהיה חייבת בתשלום מכס במסגרת סחר עם מדינות האיחוד (מלבד מוצרים המסובסדים על ידי האיחוד). מודל זה מאפשר שיתופי פעולה רבים עם מדינות האיחוד בתחומים נוספים כמו מלחמה בטרור וחינוך.

לעומת זאת, בריטניה לא תוכל לקחת חלק ב-53 הסכמי הסחר של האיחוד עם גורמים חיצוניים. בנוסף, אלטרנטיבה זו מחייבת תמיכה כלכלית מסיבית באיחוד (הצפי הוא שבריטניה תעביר לאיחוד 94% ממה שהיא מעבירה כיום) ועמידה בחוקי האיחוד (קבילות חוקי האיחוד בבתי משפט בריטים בכל הנוגע לשוק המשותף), אך ללא יכולת הצבעה או הטלת וטו במוסדות האיחוד האירופי. על פי נייר העמדה המדובר, מודל זה אינו מתאים לכלכלה הבריטית אלא למדינות עם ייצוא ממוקד (לדוגמה: הרוב המוחלט של הייצוא הנורווגי מתמקד בענף האנרגיה).

2) הסכם בילטרלי פרטני מול האיחוד (כדוגמת שוויץ)- הסכם המאפשר גישה חלקית בלבד לשוק האירופי המשותף כאשר שוייץ לא נכללת ב-CUSTOMS UNION. לכן, במהלך השנים חתמה שוייץ על כ-100 הסכמים מול האיחוד על מנת לפצות על כך ולהקל את הגישה בענפים מסוימים (לדוגמה: פטור ממס טובין). מהצד השני, שוייץ מחוייבת במיסוי על מוצרים מענף החקלאות ומגזר השירותים.

לעומת המודל הנורווגי, שוייץ לא מחוייבת לקבל על עצמה את כל חוקי האיחוד- אך לאיחוד יש אפשרות לחסום גישה לשוק המשותף ולכן בפועל שוייץ אכן מקבלת על עצמה חוקים רבים שמקורם באיחוד (תחרות, איכות הסביבה). בנוסף, על מנת להגיע להסדר זה יש צורך בהסכמה של כל 27 המדינות החברות האחרות ב- EU וכן של חברות ה-EEA ושל הפרלמנט האירופי. לכן, המו"מ צפוי להימשך שנים ארוכות. בדומה לנורווגיה, שוייץ משתפת פעולה עם המדינות האיחוד בתחומים נוספים דוגמת ביקורת גבולות וגישה משותפת למאגרי המידע המשטרתיים.

3) הסכם דרך ה- WTO: ההסכם המינימלי ביותר בין הצדדים במקרה של אי הסכמה בילטרלית לאחר היפרדות, ללא הסכם צדדי מול האיחוד. בריטניה לא תזכה ליחס מועדף בכל הקשור לשוק האירופי. על פי נייר העמדה האמור (וזווית הראיה המוקדשת להשלכות על בריטניה), הסכם זה יגרום לזעזוע כלכלי. הסחר בין מדינות האיחוד ובריטניה יחויב במס במסחר וישנה השלכה מידית על המשק המקומי כתוצאה מכך- הייבוא יתייקר משמעותית. במסגרת הסכם זה, אזרחי בריטניה לא יזכו לזכויות מהן הם נהנים כיום כדוגמת: מגורים, תעסוקה, ומעבר חופשי בין מדינות האיחוד. כמובן שבמסגרת זו בריטניה לא כפופה לחוקי האיחוד והריבונות הטוטלית תישמר.

צור קשר עם:

נתן צרור

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל