מבין כל הערים באוקראינה לאודסה יש מקום מיוחד בליבם של ישראלים רבים. ואכן, מדובר בעיר ייחודית הממוקמת על חוף הים השחור עם היסטוריה מאד מעניינת. נוסדה על ידי יקרטרינה הגדולה, נבנתה על ידי אדריכלים זרים, עם בניין האופרה הדומה לאופרה לאומית בווינה, אזור כלכלי חופשי לשעבר ( PORTO FRANCO ), מה שהפך אותה מצד אחד למרכז סחר של האימפריה הרוסית וגם כמובן למקור רוב ההברחות באותה תקופה. אגדות חוברו על כנופיות באודסה ו
מאפיין נוסף של אודסה הוא שמדובר בעיר שניה באימפריה הרוסית שבה הייתה הקהילה היהודית הגדולה ( העיר השניה הינה Berdichev ). בתקופות הטובות כמחצית מתושבי אודסה היו יהודים. כיום כמובן, משארו פחות מעשירית מהקהילה באודסה כאשר רובם היגרו או לישראל או למדינות אחרות. אך עדיין ניתן להרגיש את האופי היהודי באודסה גם בעזרת השפה המיוחדת ( חיבור בין איידיש לבין רוסית ), שמות הרחובות ועוד.
היסטורית, כמרכז סחר, אודסה תמיד הייתה דוגמה לעיר חופשיה וליבראלית, פתוח לחידושים מכייון שאלו הם התנאים ההכרחיים להתפתחות הסחר ותנועות סחורות חופשית. עד לפני כמה שנים, נמל אודסה היה בין הארגונים המושחתים באוקראינה. חברות זרות העידו על הקשיים המורמים על ישי הרשויות בהכנסת סחורות לאוקראינה, בדיקות מיותרות ועוד. מאז המהפכה ב2014 ומינויו של מיכאל סאאקשווילי לראש מחוז אודסה החלו במחוז שינויים ובין היתר במכס בנמל אודסה. ראשית כל לפני כחצי שנה מונה ראש המכס החדש, יוליה מרושבסקה כחלק מצוותו החדש של סאאקשווילי שאיתו הוא מתכוון לשנות את פניה של אודסה. חלק מהקונצפט של השינוי כולל רפורמה במכס בנמל אודסה – צמצום זמן המתנה וכל תהליך רישום סחורות מ4 שעות לשעה אחת בלבד, מערכת ניהול סיכונים שאמורה ליצור רשימה “לבנה” של חברות עם רקורד חיובי וצמצום הבדיקות הנדרשות עבור אותן חברות, אוטומטיזציה של תהליך בדיקות על ידי רשויות שונות ( משרד החקלאות, ביטחון פנים, משרד לאיכות הסביבה ואחרים ), מערכת אלקטרונית של רישום הסחורות וצימצום רדימת המסמכים הנדרשים. נשמע מעולה, נכון? בנוסף, בהמשך לפגישה שלי עם ראש המכס התרשמתי שיש עם מי לדבר. יוליה, אף ציינה כדוגמה את הפגישה האחרונה שלה עם חברות קנדית במסגרתה האחרונה קיבלה ממקור ראשון את כל הפרטים אודות התהליך רישום במכס. הבעיה שראש המכס החדש ציינה בפני, זו עמלי המכס הפועלים בנמל ואלו המקשים על הובלת רפורמות לפישוט תהליכים מאחר שמדובר במקור הכנסה עבורם. כמובן, שהרפורמה עדיין לא הושמה במלואה. הסיבה העיקרית הינה שמבנה אדמיניסטרטיבי של אוקראינה לא מאפשר למחוזות חופש פעולה מספיק על מנת ליישם שינויים ברמה מקומית אלא מחייבת שינוי חקיקה כללית. בכל מקרה, מערכת אלקטורניות צפויות להתחיל לעבוד בקרוב ויצואנים ישראלים צפוים להרגיש את ההבדל. בהזדמנות זו, אני מזמינה חברות ישראליות לשלוח לנספחות תגובות על הניסיון עבודה שלהן מול מכס אודסה.
במחוז אודסה ממוקמים 3 נמלי ים : נמל אודסה, נמל איליצ’יבסק, נמל יוז’ני. לארחונה הוכרז על פרויקט לבניית טרמינל חדש בנמל יוצ’ני על ידי חברת סחר בינלאומית CARGILL.
בנוסף נפגשתי עם נציגים של הסוכנות לקידום השקעות של מחוז אודסה. אני מצרפת מצגת בה נמצא מידע שימושי אודות המחוז, נתונים כלכליים והן מידע אודות הפרויקטים מרכזיים במחוז. במידה ויהיו חברות ישראליות המעוניינות לקבל מידע נוסף, או לבדוק פרוקיטים נוספים, הן מוזמנות לפנות לנספחות.
בהמשך, ביקרתי מפעל לייצור אוכל קפוא הממוקם באודסה – “לבדה“. בעיקר ייצור כיסונים, קרעפלאך, בצקים. חברה ציינה במיוחד את העובדה שמוצריה נמצאים עם מדפים בישראל ברשתות שונות.
מקום נוסף מעניין במחוז הינו מרכז לתרבות היין SHABO. נוסד על ידי מהגרים שוויצרים וכרגע מנוהל על ידי איש עסקים גיאורגי. ציוד חדיש ושילוב של שיטות מסורתיות הפכו את SHABO למרכז עליה לרגל לאוהבי יין מכל העולם. בזמן שביקרתי במקום היו שם 2 משלחות מסין ואחת מצרפת. לנוסף ליין, יעקב מייצר וודקת ענבים, קוניאק ושמפניה. במקום נבנה מיזיאון המספר על היסטוריית היין באזור BESSARABIA.
לסיכום, מחוז אודסה הינו בין המחוזות הבעייתיים באוקראינה מבחינת תשתיות, מסחר, שחיתות. מצד שני, הוא תמיד היה בעל פוטנציאל גבוה בשל קירבתו לנמל, לגבול עם מולדובה ורומניה. הרושם שלי הוא שהדרך עדיין ארוכה ואודסה צריכה לעבור תהליך שינוי עמוק כדי לחזור להיות מרכז סחר ולמשוך משקיעים.
