סטארטאפים והתעשייה הבווארית – האם התאגידים באמת פתוחים לחדשנות מבחוץ

 

כאשר חושבים על עסקים במינכן, הדבר הראשון שעולה לראש הינו התעשייה העניפה היושבת באיזור. אבל שאלת מליון הדולר היא כיצד סטארטאפים יכולים להתחבר אליהם והאם הם בכלל פתוחים ומסוגלים לעבוד עם חברות סטארט אפ.

בשנים האחרונות, מתפתחת גם באיזור מינכן קהילת סטארטאפים אשר החליטו להתמקם כאן בדרום על מנת להיות קרובות לתעשייה, לשחקני ענק המוכרים לכולנו ולחברות בינוניות בסטנדרט גרמני (כמה אלפי עובדים).

שבוע שעבר, התקיים במינכן כנס (MUST (Munich Summit. הכנס, ריכז במקום אחד את התעשייה, המשקיעים, מרכזי היזמות והסטראט-אפים על מנת לייצר שיח איכותי במגוון נושאים סביב התמה של עיר חכמה, ובעיקר מוביליטי, סייבר, קישוריות ועוד.

מלבד הגרמנים כמובן, בלטו בנוכחותם החברות הישראליות, אשר היוו הנוכחות הזרה העיקרית בכנס (כ- 15% מהמבקרים), אשר כללו חברות סטארט אפ, קרנות, חברות מבוססות ועוד. כך, ניתן היה להגיע לפינות הסטראטאפים ולשמוע חברות ישראליות בעיקר מתחום התחבורה החכמה מעבירות מצגות על הפתרונות שלהם, לשמוע את דב מורן בפאנל שעסק בחיבור בין הסטראטאפים לתעשייה, להשתתף בשולחן עגול שהוביל מנכ"ל סייבר ספארק ולפגוש נציגי חברות וגורמים נוספים יוצרים קשרים עם נציגי התעשיות הגרמניות.

אחד הדיונים המעניינים שהתקיים בפאנל המרכזי נסוב סביב הדרך שבה התאגידים הגדולים רואים את העבודה מול חברות סטארט אפ. התאגידים שהשתתפו בפאנל (סימנס, במוו, דויטשה בנק, שדה התעופה של מינכן), ציינו כולם את החשיבות שהם רואים בעבודה עם חברות סטארט-אפ על מנת לייצר חדשנות.

20160224_153323-2

זהו שינוי מהותי שכן החברות הבוואריות במהותן צמחו כחברות מסורתיות, בהן החדשנות מגיעה מבפנים, והגישה היא שיש להגן על ה core assets שלהם ולא לחשוף אותם החוצה. כמו כן, הצורך להגיע לאיכות הגרמנית הידועה, מקשה מאוד על חברות סטארט-אפ הפועלות מהר, ואינן עוברות את כל תהליך בקרת האיכות הפנימית של התאגידים הללו.

ניכר כי בתאגידים הגדולים מתחילה לחלחל ההבנה כי מערכת היחסים תאגיד-סטראטאפ והאתגרים הטמונים בה יכולים "להרוג" את הרעיונות החדשניים בטרם הם מגיעים למימוש. במהלך הדיון נאמר בבדיחות הדעת, כי לאחר פגישה מוצלחת בין חברת סטארטאפ ותאגיד, כאשר הצדדים מתחילים לדבר על לוחות זמנים למימוש, הסטאראטאפ מסתכל על השעון והתאגיד על לוח השנה.

אז מה כן משתנה?

בשנים האחרונות, חלק נכבד מהתאגידים הקימו חממות, אבל בחלק מהמקרים מטרת ישויות אלה היא לתת מקום לרעיונות שעלו בחברה להתפתח ולא דווקא להביא רעיונות מבחוץ. נראה שכיום מתפתחת ההבנה שאין בכך די. התאגידים מתחילים לייצר אתרי נחיתה רכים יותר לחברות הסטראטאפ, מגדילים את מחלקות החדשנות (שתפקידם להביא רעיונות מחוץ לחברה, גם אם במבט ראשון הם נראים לא קשורים) , מחפשים מודלים שבהם ניתן לשלב את החברות הקטנות כישויות עצמאיות ולהמשיך עבודה מולם, ואף ממש לייצר מודל הדומה למנטורים בהם נציגי מחלקות החדשנות מלווים את החברות הקטנות בהתנהלות שלהם בתוך החברה. כמה דוגמאות שעלו בפאנל: לסימנס, יש מחלקת חדשנות, ובחודש יוני אף יפתח מרכז סקאוטינג בישראל, במוו הקימו חממה וזרוע השקעות בפתרונות חומרה למוביליטי ומתכננים להקים קרן השקעות לפתרונות הקשורים לרכב, שדה התעופה של מינכן הקים מחלקת חדשנות שמתמקדת בעיקר במציאת פתרונות לשדרוג חווית לקוח והקשר עם החברות שעימן הם עומדים ועוד.

בשבועות ובחודשים הקרובים אנסה להביא מידע על התאגידים השונים, מה הם מחפשים, אירועי פיצ'ינג שהם מקיימים וכיצד ניתן לגשת אליהם בצורה המיטבית.

 

 

 

 

 

 

 

צור קשר עם:

יפעת ענבר

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל