הנספחות המסחרית של משרד הכלכלה בשטוקהולם שבשבדיה, יזמה כנס עסקי אותו אירחה חברת וולוו בעיר גטבורג. לכנס, שנערך בשיתוף מכון היצוא ויחידת ההשקעות הזרות של משרד הכלכלה, הגיעו נציגי 14 חברות ישראליות מתחום הבטחון הקיברנטי (סייבר), כמו: קרונוס, צ’קמארקס, ווטרפול, וצ’ק פוינט.
ביקוש רב למקומות בכנס מצביע על התעניינות בתחום בטחון הסייבר ואל הכנס הגיעו נציגי 40 חברות שבדיות מתחומי התעשייה, התחבורה, התקשורת ומדעי החיים.
בין הבולטים, היו נציגי המארחת, וולוו דיפנס (Volvo Defense), אנשי חטיבת המשאיות של החברה המייצרת קרוב ל-30,000 משאיות בחודש, נציגי מערך הייצור של הרכב הפרטי של וולוו’ שעבר לא מזמן לבעלות סינית, אך עדיין מתכנן ומייצר בשבדיה, חברת סאאב, העוסקת כיום בתחומי בטחון, וחברות בת של סאאב: וולוו קומבייטק ויוניק, העוסקות בייעוץ בטחוני ובטחון סייבר.
הכנס נפתח על ידי שרת החדשנות והמדע לשעבר של שבדיה, הגברת גוניליה קארלסון (Gunilla Carlsson) והשתתפו בו גם שגריר ישראל בשבדיה, יצחק בחמן, שהוזמן על ידי המארחים להדליק נרות חנוכה, ואנוכי, הציר הכלכלי ונציג משרד הכלכלה למדינות הנורדיות והולנד שהייתי מיוזמי האירוע.
במפגש, שהקיים בעיר גטבורג, שהיא המרכז העולמי של קונצרן וולוו, הועברו הרצאות ומצגות על תחום בטחון הסייבר ל ידי כל המשתתפים הישראלים והוא כלל גם כמה עשרות מפגשים אישיים בין נציגי החברות הישראליות ונציגי למעלה מ- 40 חברות, שהגיעו לאירוע מכל רחבי שבדיה.
המשתתפים הביעו התעניינות והערכה רבה ליכולות שהציגו החברות הישראליות וקיים צפי למספר עסקאות, שייחתמו בעקבות המפגשים הללו.
תחום בטחון הסייבר, המתפתח להיות מהחשובים בעולם ההיי-טק העולמי, כולל היום טיפול במערכות מרמת הפרט ובעל העסק הקטן, דרך רמת המערכות השולטות על רשתות של חנויות ועובר דרך פיקוח והגנה על תהליכי ייצור, דרך מערכות הגנה על מתקנים של תשתית אסטרטגית, כמו מערכות אספקת מים, תחנות חשמל, מערכות מיתוג ועד לדרגים של צבא, בטחון לאומי וממשל.
לחברות הישראליות מוניטין רב בענף ובכל חודש מתווספות לשוק הישראלי חברות הזנק (סטארט אפ) חדשות המצטרפות למערכת, שהבולטת והמוכרת ביותר בעולם כיום היא חברת צ’ק פוינט.
הסחר עם שבדיה, שהיא מדינה המתבססת על תעשייה מתקדמת בתחומי רכב, מכונות, ציוד חקלאי, אנרגיה ומכשור רפואי, הקיף השנה נפח פעילות של כ- 600 מיליון דולר וקיים פוטנציאל ולפיכך גם צפי לעליה משמעותית בו בשנים הקרובות, לאור התעניינות חברות כמו וולוו וסאאב בטכנולוגיות ישראליות ולפרויקטים של מחקר ופיתוח משותפים.
ציון דרך חשוב לקשרים המסחריים בין המדינות ניתן לראות גם ברכישת השליטה של חברת אריקסון השבדית בחברת פבריקס סיסטמס הישראלית השנה, בהיקף השקעה של 95 מיליון דולר, תוך שהיא מעבירה לישראל משימות אחדות בתחומי המחקר והפיתוח של הענק השבדי.
למרות פרסומים על חילוקי דעות בתחומים המדיניים, הנשמעים לאחרונה על ידי אנשי ממשל שבדיים, נשמעות ביקורות על התבטאויות אלה מהמגזר העסקי בשבדיה ובישראל ואנשי מפתח בתחומים אלה מביעים עניין ורצון להתעלם מהרעשים הפוליטיים ולשאוף, לאור האינטרסים הכלכליים המשותפים, לעליית מדרגה ביחסי הסחר בין המדינות.
