בין צמיחה לחשש: התאוששות או חזון תעתועים?

לכאורה נראה, כי הספרדים צריכים להיות מרוצים. אחרי שנים ארוכות של שפל כלכלי ודשדוש, הכלכלה צומחת. תחזיות הצמיחה הצפויה בספרד של הנציבות האירופית של קרן המטבע (2.8% ו-2.5%) עודכנו כלפי מעלה לאחרונה ובכך ספרד הופכת לכלכלה הצומחת בקצב המהיר ביותר באיזור היורו.

גם דברי שבח לא חסרים: הכלכלן הראשי של קרן המטבע אוליביה בלאנשרד (Olivier Blanchard ציין את "המעגל החיובי"– אמון-השקעה-צריכה", שהמדינה חוותה בתקופה אחרונה, בעוד ששר האוצר הגרמני וולפנג שאובלה התבטא בזכות הרפורמות מרחיקות הלכת, בעיקר בתחומי הבנקאות ושוק העבודה, שהנהיגה ממשלת ספרד כסיבה להתאוששות.

שלא במפתיע, ראש ממשלת ספרד מריאנו ראחוי (Mariano Rajoy) חוגג את ההישג באומרו שהשינוי במגמת הצמיחה הוא תוצאה ישירה של מדיניות הממשלה, בעוד ששר הכלכלה שלו ,לואיס דה גינדוס מוסיף, שספרד היא עתה "מודל לחיקוי".

אך בה בעת, התמיכה הציבורית בראחוי ובשלטון "מפלגת העם" של הימין השמרני (Partido Popular), שהוא עומד בראשה נמצאת בשפל. בסקר האחרון שערך מכון המחקר הציבורי CIS, התמיכה בקרב הבוחרים במפלגת ה-PP עמדה על שיעור של 25.6% בלבד, הנמוך ביותר מאז החלו הסקרים בשנת 1996. כ-70% מהמשתתפים בסקר השיבו שהמצב הכלכלי במדינה "גרוע", כ-75% ציינו שמצבם דומה או גרוע יותר לעומת השנה החולפת ורק כ-28% מהמשיבים מצפים שהמצב ישתפר בשנה הקרובה…

אז מה הסיפור עם ההתאוששות הכלכלית בספרד?

ראשית, צריך להגיד ביושר: ההתאוששות אכן אמתית ומוחשית. ספרד רשמה צמיחה חיובית של התוצר מאז אמצע 2013, נתוני התעסוקה (המבוססים על  מספר מבקשי קצבת אבטלה) נמצאים בשיפור, כאשר למעלה מ-570 אלף איש (3.5%) ירדו ממצבת המובטלים ב-12 החודשים האחרונים, ומדד אמון הצרכנים נמצא בשיא.

אז למה אם כך ההתאוששות נראית שברירית ולא מוחשית למרבית הספרדים? ובכן ניתן לחשוב על כמה גורמים והסברים.

הממשלה עצמה מייחסת את מרבית הצמיחה הצפויה בתוצר לשלושה גורמים הקסגונים: מחירי הנפט הנמוכים, שער היורו הנמוך (תומך ביצוא) ושיעורי הריבית האפסיים. גורמים אלה תקפים כמובן לכל גוש היורו בכללו, אולם הם מעמידים כל אפשרות של התאוששות כלכלית על קרקע לא יציבה.

כך, שבעוד שהתאוששות של ספרד היא אולי מרשימה, בו בזמן היא נראית גם מאוחרת ולא חזקה מספיק. הצמיחה בתוצר של מדינות כגון בריטניה, צרפת וגרמניה (וגם ארה"ב) כבר פצתה על האובדן שנגרם בעת המשבר הגלובלי, שהחל ב-2008. אבל בספרד (בדומה למדינות PIIGS האחרות) המיתון היה כה עמוק וממושך, שהמדינה תגיע לרמת התוצר שלפני המשבר רק ב-18 עד 24 החדשים הבאים. ברמת צמיחה של 3% ספרד תשיג חזרה ל-100% (תוצר לפני המשבר) רק בסוף 2016, כלומר רק 8 שנים אחרי תחילת המשבר!

עבור רוב הספרדים, מכל מקום, הבעיה העיקרית מוסיפה להיות האבטלה. רק 60% מהאנשים בגיל 20-64 מועסקים. יותר מ-3 מיליון משרות נעלמו בספרד בין 2008 ל-2013 ורק כמיליון נוצרו מחדש. מדאיג יותר, מרבית המשרות החדשות מציעות רמה נמוכה אם בכלל של בטחון תעסוקתי. מצב זה משקף את השיטה הדואלית הקיימת בשוק העבודה: חוזים זמניים עם מיעוט זכויות וקלות בפיטורין, או חוזים "לכל החיים", עם עלויות פיטורין גבוהות. שלא במפתיע, מרבית המעסיקים מנצלים את הגמישות הזו ומציעים חוזי העסקה קצרי טווח למובטלים, המבקשים להשתלב מחדש בשוק.מתוך כ-4 מיליון חוזי העסקה שנחתמו בשלושת החדשים הראשונים של 2015, מעל 90% הם חוזים זמניים, מתוכם 25% היו בעלי תוקף של שבוע עבודה או פחות (!).

זו הסיבה לכך' ש-24% מכלל העובדים מספרד מועסקים על בסיס זמני, 10 נקודות מעל הממוצע האירופי ובמקום השני באיחוד אחרי פולין.

מציאות זו פוגעת בפריון (תמריץ נמוך למעסיק להשקיע בהכשרה), רמת השכר נותרת נמוכה (קפואה או בירידה) ותחושת הביטחון התעסוקתי בכללה נפגעת.

לפי הכלכלן מרסל ינסן, כח הקניה של הספרדים כיום נמוך מזה שהיה בשנות ה-90 של המאה הקודמת. ספרדים צעירים רבים מרוויחים פחות במונחים ריאליים, ממה שהרוויחו הוריהם, כשהם נכנסו למעגל העבודה.

אז לסיכום, התמונה מורכבת. הכלכלה הספרדית צומחת וזו סיבה לאופטימיות. יותר אנשים יוצאים לעובדה והנתונים הם כאלה, שקשה היה לחשוב עליהם לפני שנים מעטות. דומה, שקשה לצפות ממדינה שעברה משבר כה חריף להתאושש בן רגע עם תעסוקה איכותית ושכר גבוה בתעשיות המובילות. השיח ממשיך וימשיך להיות סביב הרפורמות הכואבות, שספרד עדיין צריכה לבצע כדי לתקן בעיות מביות ארוכות שנים.

המגרש הפוליטי מתחמם לקראת הבחירות הכלליות הצפויות בסוף השנה, ומן הסתם הנושא הכלכלי יתפוס בו מקום מרכזי.

צור קשר עם:

עמי לוין

אהבתם? שתפו

שיתוף ב facebook
שתפו בפייסבוק
שיתוף ב twitter
שתפו בטוויטר
שיתוף ב linkedin
שתפו בלינקדאין
שיתוף ב email
שתפו במייל